הסרט על אסי עזר: הביקוש לתשומת לב לא מסתיים אף פעם

מה לדעתכם הסיבה שהובילה את אסי עזר לתעד עבור צופי ערוץ 12 את המפגש הראשון שלו עם בתו?

ראשית, עזר הוא מודל לחיקוי, משפיען צמרת, דמות מפתח בתרבות שסללה נתיב, ולפיכך הצגת חוויית האבהות שלו משולה לתקיעת דגל של לגיטימיות בפריים־טיים אחרי מאבק חברתי ממושך. בכך נפתחת דלת לאחרים כמותו (הווה אומר, כאלה עם תזרים מזומנים של חצי מיליון, סביבה פריווילגית ופרוטקציות בחלונות הגבוהים, שמסוגלים להיכנס להליך פונדקאות בינלאומי).

• יהודה נהרי לאסי עזר: "יש לך הזדמנות להיות פורץ דרך, לא רק סלב"

• יהודה נהרי ממשיך להילחם: "הם לא יודעים מול מי הם עומדים"

שנית, רצון של עזר למלא מאגרים פנימיים של צורך בצומי, להשתמש שוב באירועי מפתח מחייו כדי לצבור רייטינג וחשיפה, ועל הדרך גם לנקות מעצמו כתם טורדני.

אסי עזר הוא מה שמכונה בפשטות "גיי המחמד של שידורי קשת". מתחילת דרכו לא הסתיר את העדפותיו, וידע לקדם באמצעות הטלוויזיה צרכים ומאבקים של קהילת הלהט"ב. היה סרט על היציאה שלו מהארון, צפינו בתגובת הוריו, קיבלנו דוקו חתונה עם אלברט, שהפך לכוכב פרסומות משפחתיות. לפנינו כעת מדרגת הנרמול האחרונה - אסי עזר אבא.

במעמקי לוקיישן פסטורלי מהמערב התיכון של אמריקה הוסתר התיק שגורר איתו עזר. האמת, כבר שכחתי על מה ולמה הוא הסתבך, אולי כי לא מדברים על זה יותר בערוץ 12. מדחיקים ומסובבים את הגב. בתוך חודשים עבר המנחה הלבנה מזורזת, ומה שהיה - זרם הלאה כמו מים בנהרי. בסרט התיעודי ששודר אמש לא היה זכר לאותם משברים וביקורות שחטף באותה תקופה מצולמת.

כפי שהשם מרמז, "אין עוד אהבה כזאת" מדגיש את אהבתו של עזר לעצמו. התהליכים הרגשיים שהראה בסרט אמורים להעיד כי מדובר באדם עם לב רחב, המכיל את חרדותיו למען התינוקת. דרך החיבור לפעוטה למדנו כיצד הוא משלים את אלברט בהיבט הטיפולי, ראינו אותו מעניק נחת להוריו, וכשצעד ברחוב עם העגלה, אנשים זרים עצרו אותו כדי לשתף כי הם נרגשים בשבילו. בקיצור, אסי עזר הוא אדם רגיל, כמוני וכמוכם, אבל כזה שזוכה לפולחן אישיות מתמשך על המסך.

"חמישה אנשים החזיקו ידיים כדי ליצור תינוקת", התייחס בשלב מסוים עזר לדמויות המשנה - תורמת הביצית, הפונדקאית, בן זוגה וכמובן אלברט. אבל כולם נשארו ללא עומק, דקלמו משפטים חלולים על אהבה ושיתוף, ותמיד בכו ברגע הנכון. כולם, כולל אלכס הקטנה, היו שם עבורו - כדי לשרת נרטיב על שינוי והתבגרות של הדמות הראשית. תחי השליחות.

כשאחז בבתו מול המצלמה, זה הרגיש כאילו מופסה מניף את סימבה ממרומי הצוק ב"מלך האריות". או נגיד משה רבנו אחרי שהצעיד את הקהילה 40 שנה במדבר התרבותי, נרמל הומואיות בפריים־טיים, וכעת מחובתו להכניס אותנו לתא המשפחתי שבנה. אבל זה המקום שאליו הגענו? כי דווקא "חתונמי", שמחתנת זוג גברים, התאמצה כל העונה להתנהג כאילו אין בזה דבר חריג והאירוע מנורמל.

ואם כך, אז למה עלינו להתרגש כשאסי עזר מחליף חיתולים? יש סממן נרקיסיסטי ומנותק במחשבה שהובילה ליצירת "אין עוד אהבה כזאת", שהוא עוד סרט בסדרת "אני מפורסם ואם קרה לי משהו זה בטוח יעניין את כולם". אין ממדים של פאתוס חלוצי על שני אבות שהקימו משפחה, אלא רק שכבת כיסוי נוספת בפולחן האישיות לאסי עזר. על הצופה להצטייד בחבילת טישו: אם לא כדי לנגב את הדמעות, אז כדי להשליך על המסך.