בתוכניות ריאליטי אוהבים להגזים ולנפח. לפיכך, כל פרק בסדרת הדוקו־ריאליטי הביזארית, "התחלה חדשה", מסתיים בטקס שקרוי "אירוע החשיפה", והוא קרינג'י למדי. בתוך חדר נוצץ ומצועצע עומדים נרגשים בני משפחה וחברים קרובים של הדמות שבמרכז המייקאובר, כולם אוחזים בכוסות שמפנייה ומלאים גאווה לנוכח השינוי הקיצוני שנגלה לעיניהם.
"שינוי אמיתי, מהחוץ אל הפנים", מכריזה יעל גולדמן, המנחה של שלולית הטראש הזאת שמשודרת החל מהשבוע בערוץ HOT בידור (ימים ראשון ושני, 19:30). הפורמט של התוכנית מאוד פשוט ושערורייתי – לוקחים אנשים דחויים, כאלה שבדיוק נמצאים באיזו נקודת משבר חיצוני ופנימי, אבל מטפלים רק בפרונט. והמהפך שעושים להם רדיקלי - טיפול אינטנסיבי הכולל שיפוץ פרצוף, שיניים, שיער, סטיילינג, הזרקות, ניתוחים, הרמות, החלפות, וכל מה שנסגר מראש מול נותני החסות.
בכל רגע שבו אנחנו חושבים שהטלוויזיה שלנו התנפצה לתוך חור שחור של תכנים נמוכים ואפלים, מגיחה מהפינה איזו תוכנית טראש אחרת שבוחנת עד כמה רדוד ותפל התוכן שישראלים מסוגלים לצרוך.
יחד עם זה, החטא האמיתי של "התחלה חדשה" הוא בכלל ההתעקשות שלה לחבר באופן כמעט מטאפורי את השפל הנפשי, העסקי או החברתי של הדמויות שמגיעות לעשות מהפך, לבין הפתרון המוחלט למצבן שמוצג בצורה של שינוי כללי במראה החיצוני.
כי אם נסתכל היטב לתוך הקנקן, נבחין בקלות כי השיניים החדשות לא באמת יועילו לאשת העסקים השוקעת להיחלץ מפשיטת הרגל, והחלפת אף לא באמת תסייע לאותה אמא לילד עם צרכים מיוחדים על מנת לצאת מהדיכאון שהיא חווה בהורות שלה. אבל מי אמר שצריך תמיד להסתכל רק בתוך הקנקן?
"התחלה חדשה עם יעל גולדמן", הוט בידור