כשהיינו ילדים, לא פעם אמרנו לעצמנו ברגעי תסכול וכעס על הורינו שכשאנחנו נהיה הורים לא נחזור על הטעויות שהם עשו איתנו, ולעולם לא ננהג עם ילדינו כפי שהם נהגו בנו. ואז אנחנו גדלים, והופכים להורים בעצמנו, ופתאום ביום בהיר אחד נפלט לנו משפט מוכר ששמענו מהעבר. "לעזאזל, אני נשמע כמו אבא/ אמא שלי", מהדהד לנו הקול בראש. האם דפוסי ההתנהגות שספגנו בילדותנו ניתנים לשינוי בדור הבא, או שהם כל כך טבועים בתת ההכרה שלנו שכמעט אין לנו שליטה עליהם? במילים אחרות, האם אפשר לשבור את הרצף?
עושה תפקיד יוצא מן הכלל. בנדיקט קמברבאץ' ב"פטריק מלרוז" // צילום: Ollie Upton, SHOWTIME באדיבות yes
"פטריק מלרוז", מיני סדרה בת חמישה פרקים שעלתה לאחרונה ב-,yes מביאה את סיפורו של בן לבית מיוחס מהמעמד העליון באנגליה. דרך קפיצות בזמן קדימה ואחורה אנחנו מתוודעים לילדותו הקשה לצד אביו המתעלל ואמו הלא מתפקדת, וכיצד כל אלה עיצבו את אישיותו והשפיעו על חייו בצורה כל כך חזקה, שגם בבגרותו קשה לו להתנתק מהטראומות שחווה ומהתיעוב שחש כלפי הוריו.
כמו בכל מוצר קולנועי או טלוויזיוני יש הרבה מרכיבים שהופכים אותו למה שהוא, אבל אחד החשובים שבהם (אם לא החשוב מכל) הוא הליהוק. את פטריק מלרוז משחק בנדיקט קמברבאץ' ("שרלוק"), שעושה תפקיד יוצא מהכלל. הוא סוחף בסערות הרגש שלו, לוקח את הצופה לבארות העצב ומעביר אותו מסע ארוך של עליות ומורדות, התבגרות, אובדן שליטה והתפכחות. הדמות הזאת לקחה את קמברבאץ' למחוזות חדשים שמציגים יכולות משחק רב-רבדים. קמברבאץ' הוא מלרוז ומלרוז הוא קמברבאץ'.
חמשת הפרקים אינם אחידים בקצב שלהם, אבל העריכה שלהם חכמה ונותנת לצופה שתי וערב של זמנים ודמויות משנה בחייו של מלרוז, שנארגים לאט לאט לכדי תמונה שלמה. חדי העין ישימו לב שבתחילת כל פרק, בתקציר הפרקים הקודמים, אנחנו מקבלים זוויות צילום שונות מאלה שראינו בפרק הקודם - בחירה מעניינת של הבמאי.
הפרק הראשון הוא "טריינספוטינג" בגרסה האינטליגנטית. הפרק מתאר את חייו של מלרוז כמכור לסמים, לכדורים ולאלכוהול שמתבשר על מות אביו בניו יורק, לשם הוא אמור להגיע כדי לזהות את גופתו ולקחת את האפר איתו לאנגליה. אז הוא גם מחליט להיגמל מסמים, מתוך מחשבה לא הגיונית שזה עניין פשוט וקל. הניסיון הזה מוביל לסצנות קומי-טרגיות שמכניסות אותנו במעט למה שעובר בראשו ונפשו של מלרוז.
קמברבאץ' הוא מלרוז ומלרוז הוא קמברבאץ' // צילום: Justin Downing, SHOWTIME באדיבות yes
בפרקים הבאים נתוודע לאביו המתעלל (הוגו וויבינג), שגם הוא עושה תפקיד נהדר ומעביר עוצמות של כוח ושליטה בצורה פנטסטית, ולאמו (ג'ניפר ג'ייסון לי) שהפכה לקורבן של הנסיבות בביתה שלה. במהלך הפרקים מלרוז מתחתן ויש לו ילדים, ולמרות המודעות שלו לא להפוך לדמות שלילית עבור ילדיו כפי שהיה אביו כלפיו, אופיו השברירי והנטייה שלו לאסקפיזם בצורת בקבוק ויסקי, גוררים אותו בדיוק למקום שבו לא רצה להיות. הטלטלות בחייו של מלרוז גורמות לנו לחוש שתמיד יש תקווה שבסוף יהיה טוב - שהרי המודעות שלו היא חצי הדרך לנורמליות.
הדיאלוגים בסדרה טובים ברובם, אך מדי פעם נשזרים טקסטים שמנסים קצת בכוח להישמע מתוחכמים, וזה נראה מלאכותי.
"פטריק מלרוז" הרוויחה בצדק את חמשת המועמדויות שלה לפרס האמי. היא מתרגמת את הרומן של אדוארד אס.טי אובין לשפה טלוויזיונית עשירה ומטלטלת ומביאה אל המסך משחק, עריכה ובימוי מהודקים יחד ליצירה סוחפת ומרעננת שלא תוכלו להוריד ממנה את העיניים.
"פטריק מלרוז", yes VODו-yes LONDON
• מרגיז: פייסבוק מסירה קליפים ישראליים
• נסבל בקושי: שלוש מסקנות על "גומיגם"
• לראשונה מזה 9 חודשים: עומר אדם בחוץ
• הסלבס שכבר אורזים ל"הישרדות VIP"
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"