הנה משפט שלא נתקלים בו בכל יום: הסדרה החדשה של מאט גריינינג עלתה בנטפליקס. רק כדי לקבל פרופורציות נציין כי להוריו הביולוגיים קוראים הומר ומארג', לאחיותיו ליסה ומגי, והוא עצמו מופיע במילון בתור האיש שהמציא את "משפחת סימפסון".
• "משפחת סימפסון" עושה היסטוריה
כשיוצרים סדרה אייקונית כמו הסימפסונס, כל דבר שתעשה אחר כך יגיע עם שק של ציפיות. האם מישהו שהמציא מחדש ז'אנר מסוים מסוגל לשחזר הצלחה שהיא לחלוטין בלתי אפשרית לשחזור? התשובה תמיד תהיה לא, אבל זה לא ימנע מאיתנו להמשיך לצפות.
באופן מוזר עדיין מוקדם לקבוע אם "Disenchantment"(בתרגום חופשי: התפכחות מאשליה) היא עוד קומדיה מצוירת חביבה או אולי פצצה על-זמנית שתשתבח עם הזמן. מדובר בסדרת פנטזיה המתרחשת בימי הביניים עם נסיכה אלכוהוליסטית ומרדנית (בדיבוב אבי ג'ייקובסון, "ברוד סיטי"); יש לה גמד חביב בשם אלפו, שברח ממדינת האלפים כי נמאס לו לשיר ולרקוד ולשמוח כל היום; ושד פנימי בשם לוצי, שנראה כמו חתול מדבר ומנסה לדרדר כל סיטואציה. תוסיפו מלך שחצן וכוחני, מלחמות, בריתות, נשים בוגדניות, טרולים, מכשפים ויצורים מיתיים ואפשר לצאת לדרך.
ג'ון דימאג'יו (בנדר ב"פיוצ'רמה", הסדרה הקודמת של גריינינג), שמדבב כאן את המלך זוג, הגדיר את "Disenchantment"בתור "בתם של 'משפחת סימפסון' ו'משחקי הכס'", ונדמה כי יש אמת בדבריו.
מתנדנדת בין השבלונה הרגילה של האנימציה לבין הרצון לפרוץ אותה // מתוך הסדרה
ז'אנר האנימציה למבוגרים לא התפתח יותר מדי מאז תחילת הניינטיז, כשהסימפסונס פרצו והשלימו את המהפכה שהפלינסטונס לא הצליחו לעשות - לטלטל את תרבות הפופ, ולייצר דור שלם של יוצרים וסדרות מצוירות שהלכו בדרכי המשפחה הצהובה.
"איש משפחה" בשיאה הביאה הומור שנון סאטירי ומופרע, "סאות'פארק" סיפקה טירוף עם אמירה אקטואלית עדכנית וחדה, וגם ידעה להשתדרג כשהציגה לא רק סיפורים קצרים אלא גם עלילה בהמשכים המתפתחת במקביל לעונה (ולמעשה חזו את הנסיקה של דונלד טראמפ עד הניצחון בבחירות). לאחרונה קיבלנו את "ריק ומורטי", שמשכה לכיוון המדע הבדיוני, וזהו בערך. קשה לזהות מהפכות ומגמות חדשות בז'אנר, שכל מהותו מלכתחילה להיות חתרני בכך שהוא לוקח פלטפורמה המזוהה עם ילדים ושופך פנימה תוכן למבוגרים.
גם "Disenchantment"עשתה רושם כאילו היא מתנדנדת בין השבלונה הרגילה של האנימציה לבין הרצון לפרוץ אותה. 20 פרקים הוזמנו בינתיים על ידי נטפליקס; העונה הראשונה כללה מחצית מהם והתוצאה הסופית סבלה מעליות וירידות.
עם זאת, אחרי שלמדנו על הדמויות והאינטריגות בממלכת דרימלנד העתיקה, הגיעו לפתע שלושת הפרקים האחרונים של העונה. בלי לספיילר נרמוז שהם מאוד מזכירים את "משחקי הכס" - דמויות מרכזיות מקפחות את חייהן, דילמות רגשיות עומדות למבחן, נבלים חדשים נוצרים, בריתות קורסות, סודות נחשפים ותעלומות חדשות מתגלות. העונה מסתיימת בהרבה תקווה שסיפור הפנטזיה הזה נמצא רק בתחילתו.
זה אכן יהיה עוול לבחון את הסדרה כעוד קומדיה מצוירת. מאט גריינינג, אריק אנדרה ונאט פקסון בפרמיירת הסדרה // צילום: getty images
כרגע נותרו המון שאלות פתוחות עד שקשה להכריע. המסתורין עדיין מרחף מעל העלילה, המניעים של חלק מהדמויות עוד לא פוענחו, ועולם פנטזיה מופלא (ומצויר) נחשף אט אט ביופיו האינסופי.
"קודם בנינו את הדרמה ועליה הלבשנו את הבדיחות", הסביר גריינינג, וזה אכן יהיה עוול לבחון את הסדרה כעוד קומדיה מצוירת. לאן היא תתפתח בעונה הבאה, עוד לא ברור. הפוטנציאל אדיר. זה יכול לצמוח לסוג של "משחקי הכס" על אקסטזי או להתמסמס כמו גרסה חיוורת של "פיוצ'רמה".
• מצעד עשרת השירים המושמעים של השנה
• גל גדות ברשימת השחקניות הרווחיות ביותר
• למה אנחנו אוהבים את "אתגר הנינג'ה"?
• קניה ווסט מציג: פורנו חינם וסקס עם הקרדשיאנס
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"