דפוק, אבל גאון: למה אלך להופעה של לואי סי. קיי?

שמוליק נמר מצר מאוד על שערוריית הסקס של לואי סי. קיי, אבל בשום אופן לא מוכן להוציא מחייו את מלך הקומדיה של העשור האחרון, רק בגלל שכמו כולנו, גם לו יש פגם • דעה

צילום: GettyImages // חוזר עם מופע עולמי ומפוצץ אולמות כאילו כלום. לואי סי. קיי.

"לואי סי.קיי שלף את איבר מינו ועינג את עצמו מול כמה נשים עד שהגיע לכדי פורקן": אני מודה שכששמעתי את הידיעה הזאת בפעם הראשונה הצטערתי בעיקר בשביל עצמי – שיערתי שבאקלים השליט הנוכחי לואי ייאלץ להיעלם מחיינו למשך כמה שנים, ויחד איתו הקומדיה המיוחדת שלו, שהיא אולי הדבר הכי אמיתי בו יצא לי לחזות בטלוויזיה.

• סבן נגד בן זקן: מי עשתה את "אגרוף" יותר טוב?

• לא נעים: עימות קולני ב"הכוכב הבא"

• ביקורת: "לשבור את הקרח 2"

קצת אחרי זה גם המציאות של המעשה התחילה לחלחל, ופתאום שמתי לב שאפילו לי, שמזדהה כל כך עם הקול המקורי הזה של לואי, ירד קצת מהקומיקאי הנערץ. כי זה מין אקט כזה שככל שחושבים עליו יותר, מתבהר עד כמה הוא נלוז ומביך. אוננות מול נשים שאמרו לו כן כי חשבו שהוא מתלוצץ או בגלל שהן קפאו מול הקומיקאי הכי גדול בעולם? באמת שזה לא קול, בלשון המעטה.

חמש נשים התלוננו בסיפור הגדול שהתפוצץ לפני שנתיים בניו יורק טיימס, וסביר להניח שמספר גבוה יותר של נשים העדיף שלא להיחשף. אין ספק שיש משהו קצת מתריס בעובדה ששנתיים בדיוק מאז שהסיפור התפוצץ, סי. קיי חוזר עם מופע עולמי ומפוצץ אולמות כאילו כלום, והוא נראה קומיקאי חזק ובטוח מעצמו יותר מתמיד, כלומר - נוירוטי ודפוק בדרך מקסימה ומאירת עיניים כתמיד, אבל האם אנחנו באמת חייבים לראות אותו מגרד את תחתיות הנפש במשך שנים לפני שנסכים לקבל אותו בחזרה? האם זה לא קצת מיותר, בשעה שאנחנו חיים רק פעם אחת ונהנים ממספר כה נמוך של יוצרים שמראים לנו איך כל העסק הזה באמת עובד?


גם קומיקאים דגולים הם בני אדם. לואי סי. קיי. // צילום: AFP

למרות המחאה: לואי סי קיי סולד אאוט

צוחק על נכים והומואים: הקאמבק של לואי

אולי במקום לצפות שהגיבורים שלנו יעברו את מסלול הגיבור המושלם – משבר מכריע, יציאה למסע ואז ניצחון רוחני ופיזי כנגד כל הסיכויים – כדאי שנקבל אותם כמו שהם באמת: שחוקים, מרוקנים מכל גדולה לבד מאותו כשרון שהעלה אותם לפסגה, ולא לגמרי מודעים לטעויות המביכות שהם עושים. 

אני אלך הערב להופעה של לואי סי. קיי, אני אהנה מהפאנצ'ים המדויקים שלו וכנראה גם אצליח לספוג קצת מדברי החוכמה, כי אני יודע שבין גאונות לטירוף עובר קו דק מאוד, ושגם האיש ששולה עבורנו יהלומים מתוך הררי הרפש יכול להיות לפעמים דוש מוחלט.

• 'הבימה': הושעו סמכויות ההנהלה

• ביקורת: מסע הנקמה של אלון בן דוד

• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר