האתגר הגדול ביותר בהצגת תיאטרון שבמרכזה חיות הוא ללא ספק אופן הצגת החיות על הבמה. לא תמיד קל למצוא דרך להפתיע ולעורר עניין עם תחפושות. "ד"ר דוליטל", הצגה שמבוססת על סדרת הספרים האהובה של הסופר האנגלי יו לופטינג, עומדת באתגר הזה בכבוד רב.
"חיות לא שונות בהרבה מבני האדם", אומר ד"ר דוליטל לעוזרתו אמה, והדמויות על הבמה מוכיחות זאת. רוב החיות על הבמה אינן סתם אנשים מחופשים, אלא שחקנים שמלווים את החיות, ונותנים להן חיים של ממש: עם תנועות, קולות ופרצופים. התחפושות יצירתיות ומתוחכמות, גם מבחינה מכנית.
במרכז ההצגה מצוקתו של רופא צעיר שאט-אט נותר ללא מטופלים, משום שהוא נוהג להכניס למרפאתו חיות ("זה לא מרפאה, זה גן חיות", קובלת אמה). ואם לא די בכך, ראשת העיר, הגברת פיפס (או "צ'יפס", כפי שמכנה אותה התוכי פולינזיה) מנסה לסגור את המרפאה בטענה למפגע תברואתי.
פולינזיה התוכי משנה את חייו של הרופא כשהוא מלמד אותו לדבר בשפת החיות, ודוקטור דוליטל עושה קורס מזורז ב"תוכית", "ברווזית" ובעצם מצליח לתקשר עם כל חיה בשפתה.
השמועה מתרוצצת עד שמנהל הקרקס מגיע למרפאה עם הצעה כספית מפתה שתשים סוף למצוקתו הכלכלית של הרופא. וכך מוצאים עצמם ד"ר דוליטל ואמה יוצאים להרפתקה והופכים להיות הרופא הראשי והאחות הראשית של הקרקס, שם הם מתחילים לטפל בחיות ומהר מאוד מבינים שהחיות לא כל כך נהנות להופיע מול קהל ולמלא פקודות.
בשורה התחתונה: מדובר בהצגה מקסימה לכל המשפחה (כניסה לילדים מעל גיל 3 בלבד).
"ד"ר דוליטל", המדיטק בחולון
2010-2019 | מסכמים עשור:
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו