שלמה בראבא חוזר ליידיש: "בילדות התביישתי בשפה הזאת"

בגיל 71 (שאותו הוא חוגג ממש היום, 11 ביולי), שלמה בראבא עסוק מתמיד: הוא משחק בהצגה "הקומיקאים" לצד מוני מושונוב בתיאטרון חיפה, מככב בקאמבק של 'זהו זה' שתעלה עונה חדשה אחרי החגים, ובקרוב אולי גם יעלה מופע של התוכנית על במה. עוד בתכנון: הצגה חדשה על פי מחזה של אפרים קישון וסרט של לא פחות ולא יותר מאשר האחים כהן ("הם ראו את 'הערת שוליים'", הוא מסביר). ואם זה לא מספיק אז הוא משחק בהצגה חדשה בתיאטרון היידישפיל, שם הוא חוזר לשפת הוריו.

ההצגה נקראת "היימישע מעשיות" ("סיפורים מהבית"), ובה הוא מציג תמונות חיים ייחודיות ומרגשות מבית אבא, בעברית מתובלת ביידיש ועם שירים בליווי תזמורת חיה והרכב קולי. על הכתיבה ביידיש אמון הפזמונאי והמלחין קובי לוריא, ועל העיבוד - האחים אסנר. לכתיבה ולבימוי בעברית אחראית שמר גאון, אשתו של בראבא. ההצגה תרוץ ברחבי הארץ החל מסוף השבוע, 16 ביולי, בליווי תרגום לעברית ולרוסית.

"אני קם בכל בוקר ורץ לרקוד עם החב"דניקים מרוב התרגשות לקראת ההצגה", צוחק בראבא כשהוא מנסה להסביר עד כמה הוא נרגש. "אני זוכר שהתעוררתי בבוקר יום הולדת 70 שלי מחלום על אבא והתחלתי לדבר ביידיש. אשתי הטריפוליטאית ענתה לי בערבית והילדה לא הבינה מה קורה. סבא שלי, שאני נקרא על שמו, היה רב ראשי בלודז' ודיבר ביידיש, ואבא שלי היה חילוני. רציתי לנסות לחבר בין אבא לסבא, והנה הגיע הרגע. עבורי זה ניסיון אישי לפיוס בתוך המשפחה. כשאבא שלי היה בן 14 הוא לא התאפק, ובאמצע יום כיפור הוציא פולקע של תרנגולת מהסיר. סבא שלי תפס אותו וגירש אותו מהבית, ואבא שלי, יצחק, הסתובב עם ציצית ופאות ברחובות לודז' עם פולקע ביד, ופתאום שמע שירה מאחת החצרות. הוא התקרב וראה בנים ובנות יושבים ושרים שירי געגוע לארץ ישראל. הוא גילה רוח חדשה בלי פאות, בלי הפרדה, ונסחף בשירה ובחזון. אני גדלתי בבית חילוני לגמרי, אבל אחרי שתי כוסיות אבא שלי היה מתחיל לשיר חזנות. אני לא שוכח את זה".

עד כמה היידיש היתה נוכחת בבית?
"כל הילדות התביישנו בגלות וביידיש, אבל בבית ההורים רבו בשפה הזו כשלא רצו שנבין, ואיכשהו זה נקלט בגנים".

והיום קל לך להציג בשפה הזאת?

"כשאני שר ביידיש, חוזר לי מלבד השפה גם הניגון, הטעם, ואני נכנס להתרגשות בלתי נשלטת. ההורים שלי איבדו את משפחתם בשואה, הגיעו לארץ ושמו קו על העבר. מבחינתם ההיסטוריה החלה מהרגע שהגיעו לפה, ואני לא יודע כלום על המשפחה שלהם, ואסור היה לשאול. זה משל על הדור הזה, הדבר הכי משובש שיש, כי השורשים האלה הם אבני היסוד שבנו אותנו".

איך גורמים לקהל צעיר לבוא להצגה ביידיש?

"לתיאטרון יש מנכ"ל בשם זליג רבינוביץ' שחושב מחוץ לקופסה, ויש ניסיונות להביא קהל צעיר יותר. זו הזדמנות, כי אני מספר סיפורים שרובם בעברית מתובלת ביידיש".