![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)
מהי בעצם "שיחה ישראלית"? מה השתנה עם השנים באופי השפה, והאם דור מייסדי המדינה ודור שנות האלפיים מדברים אלה עם אלה באותה הדרך? אלו הן רק חלק מהשאלות שיעלו ב"לשון ראשון", כנס השפה העברית (5-3 בפברואר, היכל התרבות ראשון לציון).
זה יתרחש במסגרת מושב שייקרא "מה קורה חיים שלי?", שאותו יערוך וינחה ד"ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי והיועץ האקדמי של הכנס. בין המשתתפים שינסו לענות על השאלות יהיו גם נורית ודילן גפן, סבתא ונכד בעלי ההסכת המצליח "מעניין לי ת'סבתא". בראיון זוגי, השניים מספרים על השיח ביניהם, על הפודקאסט ועל הדרך שלהם לגשר על פערי הדורות.
"מבחינתי השילוב הזה תמיד היה טריוויאלי, השיחות שלנו תמיד היו הכי מעניינות, כשהייתי קטן הייתי מקליט אותן והיינו עושים סרטונים. כשהגיעה ההצעה לפודקאסט, חצי שנה אחרי שסבתא עשתה את הפודקאסט עם דליה, התחלנו עם זה, וזו באמת היתה ברכה. זה צבר הרבה יותר צפיות ממה שיכולתי לדמיין, הרבה אנשים התחברו לדיבורים שלנו, לשמחתנו", אומר דילן.
View this post on Instagram
החיבור שלך עם סבתא שלך הוא די יוצא דופן. אילו תגובות אתה מקבל עליו מבני גילך?
"לגמרי יוצא דופן. יש תגובות כמו 'אני מאזין ואוהב', ויש כאלה שאומרים 'אני מת שסבתא שלך תהיה סבתא שלי, אני חייב לפגוש אותה'".
"שאנשים לא יחשבו עכשיו שבפודקאסט התחלתי לדבר", מצטרפת נורית, "אנחנו מדברים מאז שהיה קטן. מגיל שנתיים כבר התחיל לדבר, וכבר אז דיברנו כי לא כל כך ידעתי לשחק, לא עשיתי מה שסבתות אחרות עושות, בטח לא בישלתי, זה לא התחום שלי. אני טובה בלדבר ולהקשיב, והיו לנו המון שיחות שאולי הוא לא זוכר כי הוא היה קטן".
דילן: "אני זוכר, בטח שזוכר".
נורית: "כשהיה בן 4 או 5 סיפרתי לו איך באים ילדים לעולם, שכבנו על הדשא והסברתי לו באופן ציורי והומוריסטי".
דילן: "אבל לא עם ציפורים ודבורים".
נורית: "הפוך, אני שנאתי את הדבורים, ישר לאמת, אבל עשיתי את זה בציוריות, תיארתי לו את הזרעים רצים במרתון ומתעייפים בדרך, החלשים אומרים נמאס לי אני פורש, ובסוף מגיע הזרעון עם זר פרחים ואומר אני המלך, הגעתי. זה היה עם המון דמיון, והוא נהנה מכך".
קוראת תיגר
דילן: "לדעתי זה היה קצת אחרי, אולי הייתי בן 6, אני זוכר את זה במעורפל, אבל זו לא הפעם הראשונה שיש לנו שיחות פתוחות. על כל דבר היא הראשונה שדיברה איתי. כשהייתי צריך לפרוק, היא היתה המקום לדבר. מאז ומעולם השיחות שלנו היו הכי מעניינות וידענו שזה לא טריוויאלי, בין ילד לסבתא. אצל אחרים זה משהו טקסי יותר, מכובד, באים לאכול אצל סבתא, סבתא תפנק אותך, תביא ממתקים, ואצל סבתא שלי זה לא היה ככה, היא בעיקר דיברה איתי, שיחות מעניינות. זו הדרך שלה לתת לי את ההעשרה לחיים".
View this post on Instagram
יש נושאים שבהם לא נגעתם, שלא תדברו עליהם?
דילן: "לא חושב".
נורית: "אין שום טאבו. הייתי בטוחה שיבואו מהרווחה ויאסרו אותי, כי אני לא יודעת לדבר עם ילדים, אין לי את זה, גם עם הנכד הבכור אני מדברת כמו למבוגרים, אני אומרת את האמת".
הילדים שלך, אביב ושירה, לא כעסו על איך שאת מדברת עם הילדים שלהם?
"שירה ואביב לא ידעו על הדברים האלה, הם היו הורגים אותי", היא צוחקת. "עכשיו הוא בן 17, גדול, יודע יותר ממני עם האינטרנט והרשתות החברתיות, אני לא בזה. הוא יכול ללמד אותי המון דברים. אני יכולה להביא את הניסיון שלי. אבל היו לנו גם שיחות קשות, למשל שיחה על הדיבר 'לא תנאף', שבמשך שנים אמרתי שזה דיבר אידיוטי ובלתי ישים שהולך נגד טבע האדם. בתקופה ההיא חיו 30 שנה גג, אז המונוגמיה נתפסה כמשהו שאפשר לעמוד בו, כיום דילן, שיחיה עד גיל 200, יתחתן ולעולם לא יוכל להסתכל על אישה אחרת? בעיניי זה נורא, אז דיברנו גם על הנאיפות שלי. הוא שאל אותי: היית הוללת? ואמרתי שכן, אני לא צדקת, כל העולם היה ככה".
דילן: "אני לא מסכים שזו שיחה קשה, אני חושב שסבתא קוראת תיגר על טאבואים, בעוד רוב ההורים מתנהגים עם הילדים שלהם בכפפות של משי, והחוקים שלהם זה טאבואים של ערוץ הילדים. הכל נורא 'פמילי פרנדלי', אבל החיים עצמם הם לא, וכשאני מקבל את זה מסבתא שלי, שמנוסה ומבינה, זה בסדר. מותר לנו גם שיהיו דעות שונות. בקטע של נאיפות אני חושב שלא צריך לנאוף ואפשר להיפרד, מותר לי לא להסכים איתה".
נורית, אחרי שנים כ"אשתו של" ו"אמא של", כיום מזהים אותך רבים כ"סבתא של".
"נכון, ואני לגמרי לא אמא ולא אשתו של, אני סבתא של דילן, ומכל התארים זה הכי נעים לי, כל כך שמחה להיות סבתא. אמא זה לא כיף להיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו