"יוצר אמיץ ולא מתפשר": תיאטרון הקאמרי במחווה למחזאי האגדי

"בסוף יש סוף", כתב חנוך לוין, גדול המחזאים הישראלים, שהבהיר שוב ושוב שאין דבר מצחיק יותר מאומללות, כשהוא בורא עולם עם שפה משלו, רווי דמויות עלובות ונדכאות, שמנהלות דיאלוגים ציניים על החיים ועל המוות.

בציון 80 שנים להולדתו של לוין, בתיאטרון הקאמרי יעלה המופע "מי שלא נולד - מפסיד" בבימויה של טל ברנר, מעין מסע בין המחזות, השירים והמערכונים של לוין, שיחזיר אל הבמה נושאים כמו אהבה והחמצה, תשוקה ואומללות, כשמעל הכל מרחפת המלחמה שהפכה את עולמנו. כמו שכתב לוין ב־1974: "מה ההתרגשות? מלחמה פורצת לפעמים, לא? אצלנו זה הרי הולך יחד עם עונות השנה: חורף, אביב, קיץ, מלחמה".

"זו השנה ה־80 לתיאטרון הקאמרי. מתוך מחשבה על בניית הרפרטואר בתוך שנה כזאת, חזרנו ליצירות של חנוך לוין וגילינו שזו גם השנה ה־80 להולדתו", אומר המנהל האמנותי של התיאטרון, גלעד קמחי, "וכך עלה הרעיון להפקה שחוגגת את הקשר המיוחד בין תיאטרון הקאמרי לחנוך לוין, שהחל כבר בתחילת שנות ה־70 עם 'מלכת אמבטיה'. מאז הפך התיאטרון בית ליצירותיו, ובכל כמה שנים כשעלה בתיאטרון מחזה של לוין זה הפך לסנסציה.

"לוין השאיר אחריו עשרות מחזות, שירים, מערכונים ועוד. הוא אחד מהיוצרים הפוריים ביותר שצמחו כאן. מעבר לכך, הוא גם היה במאי בעל שפה עיצובית ייחודית שהשפיעה עמוקות על יוצרים רבים. אבל בעיניי הדבר החשוב ביותר במורשת של לוין הוא יצירתו האמיצה והלא מתפשרת, והאופן שבו הוא הגיב למציאות שבה חי. בין שהתגובה היתה במישרין ובין שבעקיפין, הוא תמיד דרש מעצמו ומהקהל את האומץ לשאול את השאלות, להבין את הדפוסים, לערער על הידוע והמוכר - וכל זאת מבלי לוותר על הצחוק ועל התקווה".

החיים של כולנו בשנה האחרונה מתכתבים לא מעט עם סיטואציות מופרכות ופארסות מפוארות.

"חנוך כתב טקסטים פוליטיים כל הקריירה שלו. את 'את ואני והמלחמה הבאה' כתב ב־1968 כתגובה למלחמת ששת הימים, את 'מלכת אמבטיה' ב־1970 בזמן מלחמת ההתשה, ועוד. כל הטקסטים נכתבו כתגובה וכביקורת למצב המדיני והפוליטי, והדבר הנורא הוא שרוב הטקסטים נשארו רלוונטיים ונשמעים כאילו באמת נכתבו היום.

"נוסף על הכתיבה הפוליטית, חנוך כתב שוב ושוב על נושאים שנוגעים בכולנו: התשוקה לאהבה, החמצה, חוסר המשמעות של הקיום האנושי. הנושאים האלה חוזרים בצורות שונות כמעט בכל יצירותיו. אין כמוהו לתפוס בצורה מזוקקת את המהות האנושית, על מעלותיה וחולשותיה. ההומור הנוקב שלו מושך אליו קהל גם שנים אחר מותו".