עשור לאחר ש"מיתה טובה", סרטם של טל גרניט ושרון מימון, יצא לקולנוע - סיפורם של חבורת הדיירים בדיור המוגן "נווה הרים" מגיע גם לתיאטרון.
את העיבוד הבימתי לסרט, שעולה בימים אלו בתיאטרון החאן, עשו שלומית ארנון ויואב בר לב, תחת שרביט הבימוי של אודי בן משה, המנהל האמנותי של התיאטרון.
במרכז העלילה נמצאת חבורת דיירים בדיור המוגן "נווה הרים". כשחברם הטוב מאובחן כחולה סופני ומבקש מהם לעזור לו לסיים את חייו ללא סבל, הם מצליחים לבנות מכונה להמתת חסד עצמית ומגשימים את משאלתו. כשקשישים נוספים שומעים על המכונה המדוברת - הם באים לבקש גם לעצמם "מיתה טובה". בהמשך, כמובן, העלילה מסתבכת יותר ויותר.
בכך, "מיתה טובה" מצטרף לשאר העיבודים הבימתיים לסרטים ישראליים שמוצגים בימים אלו בתיאטרון. משחקים בהצגה: ארז שפריר, יוסי עיני, כרמית מסילתי, עירית פשטן, אריה צ'רנר, ניר רון, פלורנס בלוך ואילן חזן.
"יש מצוקת חומרים באופן כללי", אומר בן משה. "זו מגמה עולמית לעשות עיבודים בימתיים לסרטים, אך זו הפעם הראשונה שאני עושה דבר כזה. גם העבודה עם מחזאים שעדיין חיים היא חדשה לי".
לדבריו, "זה סרט נפלא. הוא מצליח גם לדבר על פרידה ועל מוות, וגם להיות מאוד מצחיק. הוא עוסק בניסיון שלנו להתמודד עם פרידות - עיסוק שהפך להיות יומיומי בזמנים אלו".
הקהל שיגיע לתיאטרון ירצה לעסוק במוות ובפרידות בימים אלו?
"שאלה טובה. אני יכול להגיד על עצמי ועל הקהל של החאן שהרצון לאסקפיזם מוחלט הוא לא מספק. אני מרגיש צורך לגעת בחיים באופן שישחרר אותי, או שייתן לי פרספקטיבה אחרת. זה מוזר לצחוק על המוות ועל הפחד ממנו. לדעתי השילוב הזה של 'מלח וסוכר' הוא יותר מדויק להיום. זו הצגה שמעניקה חוויה משמעותית".
המפגש בין התיאטרון לבין החיים עצמם עלה בחדר החזרות?
"כמובן. השחקנים, ואני ביניהם, נמצאים בדיוק בגיל שבו אנחנו נפרדים מההורים שלנו. כל המחשבות מהמסע הזה נכנסו לחדר החזרות, תחושות של פרידה, של התבגרות. זה נושא שמעורר הרבה שאלות ותהיות, וזה בהחלט מאוד נכח אצלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו