ענת עצמון מודאגת: "אנחנו הראשונים שנפגעים, כי זה לא אוכל ולא נשק"

בחודש ספטמבר תעלה ההצגה "ממלכת שוליים", מאת ובבימוי ענת זאוברמן, המספרת את סיפורו של תיאטרון "קוליסה" הוותיק אשר נמצא בפני איום קיומי - כשמנהלות התיאטרון והעובדים עומדים לאבד את עבודתם. במאית הבית הצעירה של התיאטרון מסרבת לקבל את הגזרה ומחליטה להילחם בכל מי שיעמוד בדרכה. כך נחשפים חייהם של שחקנים ושחקניות שרק רוצים ליצור תיאטרון בתקופה הנוכחית, בישראל הנוכחית - גם כאשר זה נראה תלוש ובלתי אפשרי.

בהצגה, שמפיקה שירי לוטן, משחקים ענת עצמון, עירית בנדק, שירי לוטן, נמרוד פלג, איתמר זנדני, ואניטה פרדמן. "ההצגה נכתבה ב-2020, בזמן הקורונה, שם היה לכולם פסק זמן מתיאטרון וקיבלתי הזדמנות להסתכל מבחוץ על כל מי שבשוליים ואיבד את הדבר היחיד הקטנטן שנאחז בו", אומרת הבמאית ענת זאוברמן. "התקופות הקשות שאנו עוברים מעלות לשיח ציבורי את החלוקה למקצועות חיוניים ולא חיוניים. הבטתי על כל השנים שעבדתי בתיאטרון, על היוצרים והיוצרות סביבי ועל היותי אימא לילדים ושאלתי את עצמי 'מה המחיר של כל זה? למה בכלל בחרנו במקצוע הזה?'.

"בסוף 2023, עם תחילת המלחמה, חזרתי אל המחזה הזה וראיתי שלא רק שהשאלות נשארו אותן שאלות, הן אף התעמקו ועדיין לא מצאתי תשובות. המלחמה, הכאב, האובדן והפילוג הפנימי בעם רק גרמו לי לבדוק עוד יותר לעומק מה מחיר ההתבגרות וההתפכחות ומה קורה עם מי שלא מוכן להשתנות".

עצמון, שמשחקת בהצגה את תפקיד מנהלת התיאטרון אילנה רודיק, מספרת: "אהבתי את הרעיון של ההצגה כי יש בה מלחמה על אמנות, משהו שאני מאמינה בו מאוד. אני משחקת תפקיד של מישהי שנתנה את נשמתה לתיאטרון פרינג', מאוד לא מסחרי, שרוצה להביע עמדות ורוצה להיכנס לעומק אמנותי, ושהתמודדה עם תפעול של דבר כזה שיש בו המון קושי בשל היותו לא מסחרי. ואז באים, בצורה די גסה, והורסים את זה כי צריכים את האדמה ואת המקום ועושים לה ולתיאטרון בכלל עוול נוראי.

"לא מעט פעמים אנשים נתקלים בזה גם באמנות וגם בכלל. יש פה ענין של אמונה ומלחמה. מה אנשים מוכנים לעשות למען - ולזה הכי התחברתי. בנוסף התחברתי לעובדה שמדובר בתיאטרון עצמאי ואנשים צעירים שמנסים לעשות זאת בתנאים לא רפרטואריים, פריינג'יים. מנסים לעבוד ולקיים תרבות.

"אני מתעסקת בתרבות לאורך שנותיי הרבות, וזו התרומה הקטנה שלי למדינה. זה נשמע גדול, אבל אני מרגישה שחלק מהעוצמה שלנו כעם, מה שאנחנו מאוד זקוקים לו בימים אלה, זה להחזיק את התרבות. זה חלק מאיתנו".

במהלך השנים מצאת את עצמך מרגישה שאת נאלצת להילחם על התרבות? הרגשת שלא מבינים את החשיבות שלה?
"בוודאי. אני חושבת שכל אמן בארץ, ובעיקר בתיאטרון, הרגיש את זה. אנחנו הרבה פעמים בתחתית ההחלטות והתקציבים. כל תיאטרון שאני מכירה נלחם על חייו. אנחנו הראשונים שנפגעים, כי זה לא אוכל ולא נשק. אבל זה אוכל לנשמה ונשק לתקומה. וזה חשוב. מאוד".

בשנים האחרונות שיחקה עצמון בתיאטרון הפרינג', ברפרטוארי, בתיאטרון המסחרי ובעיקר בתיאטרון היידישפיל, שבימים אלו לא פעיל. "היידישפיל הוא משהו נישתי כזה, מעין פרינג' שאינו בשפה העברית. יש לו קהל מסוים והוא תמיד היה עם הרבה מלחמות. אבי ניהל את התיאטרון ושנים נלחם על הקמתו ועל תחזוקו".

וכרגע הוא סגור. אז המלחמה נכשלה.
"כרגע הוא לא פעיל. אנחנו התחננו בעבר בפני חולדאי לבית. כל תיאטרון צריך בית. ולא זכינו לתשובה הולמת. התרבות היידית זו תרבות שמאוד חשוב לשמר אותה, ולא מספיק נתנו משאבים לזה. וזה כאב לי מאוד. אני לא נמצאת שם בשנתיים האחרונות. היום אני משחקת ב'שיעור לאהבה' של התיאטרון העברי. זה יותר מופע בידורי, מסחרי, וההצגה הזאת זה הצד השני. אלה שני עולמות שונים כל כך ולכל אחד יש את המקום שלו. מאוד רציתי ללכת לכיוון של הפרינג'. אהבתי את המחזה שענת כתבה, והבן שלי, ליאם תורג'מן, שהוא מוזיקאי, עושה שם לראשונה מוזיקה. והקאסט נהדר".

"ממלכת שוליים" תעלה ב-19 בספטמבר בתיאטרון אשדוד וב-27-25 בתיאטרון הבימה.