"לקח לי זמן, הייתה הרגשה של מה הטעם להתעסק בדברים שקרו לפני המלחמה"

זמן קצר מרגע שפרצה המלחמה ואמני ישראל גייסו את עצמם בצו 8 אזרחי לרדת לשטח - אבי גרייניק הבין שהוא חייב לעשות מעשה וירד עם משפחתו לשבוע באילת. שם הופיע כמה פעמים ביום בבתי המלון שאליהם פונו מי שעברו את התופת.

"תמי רעייתי עזרה לי עם 'אחים לנשק' ליצור לוח שבו הופעתי בכמה שיותר מלונות באילת", הוא מספר. "זה היה יחסית בשבועות הראשונים, ובדיעבד זה מאוד עזר לי. הרגשתי שבזאת אני מטפל גם בעצמי. בעצם לאף אחד לא היה מושג מה קורה, ואתה אומר 'רגע מה אני יכול לתת, גם כדי להרגיש שאני מחובר לעצמי?'

"באילת יצר איתי קשר בחור מהמם בשם בן נחום, שפונה לשם עם הוריו.הוא שכל את אחיו הקטן במסיבה בנובה. נפגשנו לקפה, משם המשכתי להופעה, ואז קבענו לעוד קפה. הוא ביקש להיפגש כי הוא שמע שאני בעיר ואמר שהוא אוהב את ההומור שלי וזה היה סוריאליסטי, כי הוא פליט שאיבד את אחיו והוא יושב עם הוריו במלון. הוא עצמו פצוע קשה בכף היד כי הוא נלחם על הקיבוץ שלו. זה היה מצב חירום מאוד מסודר, סוג של מיינד פאק, מעין מעגל שבו אני מטפל בעצמי על ידי זה שהיה לי מה לתת".

בימים אלה, בין התנדבות אחת לאחרת, הוא חוזר לבמות ברחבי הארץ במחזמר "סוף העולם שמאלה" מבית התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי ותיאטרון חיפה, שמבוסס על הסרט של אבי נשר.

"הספקנו להעלות שתי הצגות באור עקיבא. ההצגה הראשונה היתה נורא מוזרה בעיניי", הוא משחזר. "אתה באווירה מסוימת, הקלידים הקטנים שלך מתלכלכים בבוץ כשאתה מופיע בבסיסים ואתה עם הגברה מצ'וקמקת בבית מלון, וזו חוויה חזקה - ופתאום זה לבוא ולהתעסק עם באלאנס, להתלבש, צלצול ראשון ושני, דברים שאני עושה כבר 30 שנה, ולמרות זאת כאילו לא הייתי בכושר העבודה הזה. הייתי בכושר עבודה אחר.

"לקח לי זמן לעשות את השיפט הזה, כי הייתה איזו הרגשה של מה הטעם להתעסק בדברים שקרו לפני המלחמה? הרגשה בגוף. היא לא באה מהאינטלקט, כי אין מה לעשות, החיים מתחלקים ללפני ואחרי, לא יעזור כלום, אבל בהצגה השנייה המוח כבר פיקד. יש לנו תאריכים קדימה, היומן חוזר להתמלא ואני מקווה שהכל יתממש".

"המציאות לא השתנתה"

אתה מאמין שהקהל יגיע לתיאטרון בתקופה הזאת?

"מי שיקבע את המצב הוא התעשייה ולא להפך, אז שלא יחפשו תירוצים ולא יחזירו, כי אנשים צמאים ורוצים מגע. מגע רגשי, מגע של תקווה ומגע שמתעסק גם בכאב. שלא יבלבלו את המוח שזה לא הזמן לשמח אנשים, כי זה הזמן לעשות את זה. זה חוסן".

המחזמר עלה בזמן שבו העם היה קרוע. עד כמה הסרט של נשר רלוונטי? דברים השתנו. זה נדמה אחרת?

"המציאות לא השתנתה. זו שעת משבר ועם ישראל מעולה במשברים, אז כרגע הכל מסתדר באופן אורגני, ואנחנו באמת יחד, וטוב שכך".

הצגות קרובות "סוף העולם שמאלה":
3-4 בינואר FRIENDS היכל התרבות נהריה
10 בינואר היכל התרבות כרמיאל
15 בינואר היכל התרבות מאיר ניצן בראשון לציון