בגיל 17 התפרסמה עמית פרקש בנסיבות טרגיות. אחיה, הטייס סרן תום פרקש, נהרג במלחמת לבנון השנייה, והיא שרה בהלווייתו שיר לזכרו, שכתב והלחין חברו של תום. השיר "מיליון כוכבים" הפך להיות אחד השירים המזוהים ביותר עם שכול, והוא מבוצע כמעט בכל טקס יום זיכרון.
מאז עמית הספיקה להתבגר ולהפוך לכוכבת ילדים ונוער. היא שיחקה בסדרות "חצויה", "מועדון החנונים" ו"שכונה" והופיעה בפסטיגלים, אבל למרות ההצלחה החליטה לקחת פסק זמן לצורך לימודי משחק. כעת, בגיל 28, היא מסיימת שנה שלישית בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין ומשחקת בקלאסיקה של המחזאי הספרדי פדריקו גרסיה לורקה, "בית ברנרדה אלבה". ההצגה תעלה ב־17 ביוני בסטודיו של יורם לוינשטיין בתל אביב.
המחזה מגולל את סיפורה של ברנרדה, אלמנה שכולאת את חמש בנותיה בבית לשמונה שנות אבל עקב מות האב. פרקש מגלמת את דמותה של מגדלנה, האחות שמתקשה להשלים עם אובדן האב. "מגדלנה היא האחות שהיתה הכי קשורה לאבא שלהן", היא מספרת. "זו דמות חריפה, בועטת, דעתנית, בלי טקט, שאומרת מה שהיא חושבת בלי לחשוב פעמיים. יש בזה משהו שאני מעריצה כי אנחנו חיים בעולם כזה שכולם צריכים להיות נורא מנומסים כל הזמן ולשחק את המשחק, גם כשאנחנו לא רוצים. זה נחמד לשחק דמות כנה ובועטת. זה כבוד גדול להשתתף בכזאת הפקה. זו מתנה לכל שחקנית להתמודד עם כזה חומר, וזה לא היה פשוט. הייתי צריכה למצוא למגדלנה עולם משלה, ולמצוא איפה זה פוגש את עמית. זה היה אתגר".
תלמידי בית ספר למשחק חולמים לצאת לעולם האמיתי ולקבל תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה. את בחרת לעשות את הכיוון ההפוך.
"נכון. אני חושבת שזו בחירה אינדבידואלית. מאחר שהתפרסמתי בגיל נורא צעיר, הרגשתי שהעולם שלי צר יחסית למה שאני רוצה לעשות. הרגשתי שאני רוצה לעשות תיאטרון, ללמוד. הרגשתי שאני לא יודעת מספיק על משחק כי בגיל 18 כבר התחלתי לשחק. לא למדתי, לא היתה לי שיטה מסוימת. משחק הוא הרבה מעבר ללהיות אדם שעובר מסך. זה דבר מורכב, יש טכניקות. בשבילי הדרך להתמקצע היתה ללמוד".
לא חששת להיעלם?
"הבאתי את זה בחשבון. אני מודה שבהתחלה זה היה לא פשוט. יש את הפחד להיעלם, שישכחו, ויש את החשש אם אצליח לחזור, אבל כשאת מאמינה במשהו ושלמה איתו - זה לא משנה את ההחלטה. אני יודעת שהדברים הגדולים והטובים שאני רוצה לעשות עוד לפניי. אני רוצה לעשות תיאטרון, והשנה גם הגעתי לקולנוע. שיחקתי בסרט לילדים 'מסע הטבעת' ובקרוב ייצאו עוד שני סרטים ששיחקתי בהם: סרט נוער של מרקו כרמל ששמו 'כמעט מפורסמת' וקומדיה מטורפת שמבוססת על סדרת הילדים 'מועדון החנונים'. כרגע זה נשאר פחות או יותר בז'אנר של עולם הילדים, אבל אני בהחלט מצפה להתפתח, גם בתיאטרון וגם בקולנוע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו