"המוזיקאי הישראלי הכי מצליח שאתם לא מכירים", מכנים אותו בתקשורת הישראלית, אבל אותו אחד שאף אחד לא מכיר ממלא את ההאנגר 11 בנמל תל אביב פעמיים רצוף, היינו כ-4,000 איש במכה. הסינגלים שלו מושמעים בכל העולם, גורפים עשרות מיליוני צפיות והאזנות, והוא מופיע בכל רחבי אירופה וארה"ב. אם זה לא מספיק, התופעה הבינלאומית דניס לויד, שהוא בעצם יליד תל אביב ניר טיבור, אפילו הופיע אצל ג'ימי קימל. אי לכך ובהתאם לסתירה הפנימית שהיא לויד, הגעתי להופעה בהאנגר מלא סקרנות. יצאתי עם יותר שאלות מאשר תשובות, אבל קשה לומר שלא נהניתי, הן מהניסיון לפתור את החידה והן מההופעה עצמה.
רק לפני חודש וקצת הופיע פה אוסקר אנד דה וולף הבלגי, הופעת סולד אאוט שנייה בתוך שנה, והרים את פארק הירקון ואת עשרת האלפים שצפו בו לגבהים שלא מצופה מסגנון האמצע הזה, בטח שלא במדינתנו הקטנה, בטח שלא לעומת העובדה שלא משמיעים אותו ברדיו בכלל. כשראיינתי אותו בארץ מולדתו לקראת ההופעה המדוברת, הוא הביע פליאה בעצמו על שתוך שנה הוא מוזמן להופיע שוב בישראל, והפעם עבור פי חמש קהל לעומת ההופעה הקודמת. כבר אז התמלאתי גאווה על שהקהל הישראלי, בניגוד גמור למה שהרדיו המיינסטרימי בישראל תופס ממנו, מעריך ואוהב בהמוניו מוזיקה ששוחה לצד הזרם המרכזי. אמנם, לא מאוד רחוק ממנו, ועדיין, להביא עשרת אלפים איש להופעת דרים פופ שכזו בישראל זה ממש לא עניין של מה בכך.
האמן הלא מוכר שמפוצץ את ההאנגר // צילום: מיכאל תומרקין
דניס לויד הצליח לעשות דבר דומה, רק מביתו שברמת גן. סביר מאוד להניח שגם חלק בלתי מבוטל ממי שצפה בו בתוכנית של קימל חשב שהוא בכלל אמריקני. הוא השתחל יותר מפעם אחת למצעד 200 הלהיטים המושמעים בכל העולם של ספוטיפיי, אבל במצעדים המקומיים אין לו זכר. והנה, שוב הוא הצליח לסחוף את הקהל לשתי הופעות מכורות מראש בזמן שיא בהאנגר 11, הישג מרשים מאוד עבור אמן שפועל בז'אנר הזה.
לאורך כל ההופעה, תהיתי מה סוד הקסם של הישראלי בטעם חו"ל הזה, שמתנהל בשטח התעשייה המוזיקלית על דעת עצמו נטו, כמו איש עסקים ממולח. הפקת המופע שלו מרשימה בטירוף, החל ממסך ענק המשמש כרקע לבמה, וידאו ארט וצילום מושקעים מאוד, תאורה מוקפדת שגולשת הרבה מעבר לבמה עצמה ובעצם מקיפה את כל המקום, וגולת הכותרת: קטווק ארוך אל תוך הקהל, כזה ששמור לאמנים בסדר הגודל של... ובכן, אוסקר אנד דה וולף, ומעלה.
תאורה מוקפדת שמקיפה את המקום // צילום: מיכאל תומרקין
קטווק ארוך אל תוך הקהל // צילום: מיכאל תומרקין
הקטווק למעשה מסמל משהו מאוד מדויק. ההצלחה של לויד בנויה הן מהמגלומניות, לכאורה, של האמן, שאילולא היה רואה את עצמו בטופ הוא לא היה מגיע לשם, והן מההערצה הבלתי מתפשרת של הקהל שלו. הקטווק הזה, מביא את האמן הכי קרוב למעריצים שרוממו אותו, אך גם ממחיש ביתר עוצמה את אותו ריחוק בטעם חו"ל של הישראלי שהצליח כל כך בזכות בניית פרסונה אמריקנית, החל משם במה, דרך סגנון השירה ועד התנהלותו בתעשייה וברשתות החברתיות.
בין שיר לשיר מספר לויד, בעברית כמובן, על הילדים שלעגו לו בבית הספר ועל תביעה שאילצה אותו "להוציא הרבה כסף שאין לי", ומקדיש לכל מבקריו ויריביו שירים אותם כתב על ההתנסויות הללו, בצירוף קריאה לקהל להרים אצבע משולשת גבוה באוויר. מצד אחד – קלישאה של לקחו לי-שתו לי-עשיתי על זה מוזיקה-ניצחתי כנגד כל הסיכויים-הריעו לי נא כי למרות כל ההצלחה אני עדיין לוחם צדק מרדן, בדיוק כמוכם. מצד שני – רביעיית כלי נשיפה נהדרת על הבמה, שמסיתה את הדיון באלטר אגו למוד הקרבות למוזיקה עצמה, שפרט להיותה מונוטונית מעט, היא עשירה ומעניינת. פה ושם הוא לוקח בעצמו חצוצרה ומחזק את ההרגשה שמה שמוביל אותו זה המוזיקה ולא התהילה. כיתוב בענק "דיכאון" מלווה את אחד משיריו, כאילו אנחנו בשנות התשעים ואביב גפן ונירוונה שולטים בתחנות הרדיו. סילוני עשן מציפים את הבמה. האניגמה של טיבור/לויד, בין טבעי למסחרי, רק מתחזקת עם כל דקה שעוברת.
מחזק את ההרגשה שמה שמוביל אותו זה המוזיקה ולא התהילה // צילום: מיכאל תומרקין
בשורה התחתונה, מדובר בהפקה מרשימה מאוד, במוזיקה איכותית אם כי עוד יש לאן לשאוף, ובאמן שמצליח לשכנע באותנטיות שלו, על אף שמלכתחילה הוא בוחר להיות מישהו אחר.
המחיר להופעה, אגב, לגמרי חו''ל, ועומד על כ-200 שקלים לכרטיס. לשם השוואה, הופעתו של אוסקר אנד דה וולף באותו המקום בשנה שעברה עלתה כמעט אותו דבר. מצד שני, גם הופעה של ברי סחרוף, היהודים או דודו טסה באותו המקום תעלה לכם 175 שקלים ומעלה, רק שלהם יש הרבה יותר קילומטראז' וקטלוג מוזיקליים להצדיק את ההשקעה. אין ספק, משתלם להיות מוזיקאי שגם מבין דבר או שניים בעסקים. "לחופש יש מחיר והוא יקר אחו שרמוטה", אמר לויד לקהל המשולהב וזכה לתשואות. נכון לעכשיו מדובר על כ-200 שקלים, לא כולל עמלת מכירה.
הפקה מרשימה // צילום: מיכאל תומרקין
• הצצה מרהיבה ליחידות צה"ל המובחרות
• בון ג'ובי נגד קרדשיאן: "כוכבת פורנו"
• ג'יג'י חדיד פתאום בעד ישראל?
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
