מופע האבסורד הביזיוני והמטורלל אצל אופירה וברקוביץ', עם מי שבתוך חודשים בודדים הוכתר כ"כוכב רשת", "הגבר הסקסי במדינה", "פרודיה גאונית", "חיקוי עלוב", "שוביניסט" ועוד תארים מוצדקים יותר או פחות, הגביר עוד יותר את סקרנותי בנוגע לתופעה המוזרה שנקראת דודו פארוק.
מצד אחד, הניסיון הלא מוצלח של אייל ברקוביץ' לחלץ מהדמות שמולו את האמת, יצרה שיח חירשים רדוד שאף אחד לא יצא נשכר ממנו - לא המנחה שכשל במשימה ולא האורח שכשל בלשונו. מצד שני, בין ניבול פה לאמרה מטופשת, פארוק הצליח לקדם את המופע לשמו הוא הגיע, ויציאתו מהאולפן באמצע הריאיון הביא לתוכנית באזז מטורף. כך שבמבחן התוצאה, למעשה, כולם הרוויחו.
• מעיין אדם: דודו פארוק לא מצחיק אותי
לא הרשים כפרפורמר, לא כקומיקאי ולא כראפר. פארוק בהאנגר 11 // צילום: קוקו
אופירה וברקוביץ', בדגש על האחרון, הם למעשה דוגמה מצוינת לאנשים שנקלעו למקצוע לא להם והצליחו בזכות פה גדול מדי. בעידן התרבותי הנוכחי, נדמה שזה כל מה שצריך כדי להצליח, זה ובית כמו שידורי קשת. גם פארוק הצליח בזכות פה גדול מדי. אך האם זה מספיק?
למלא את האנגר 11, שמכיל אלפיים איש, חודשים בודדים אחרי שפרצת לתודעה הציבורית, זה לא דבר של מה בכך. בהופעה היומרנית הזאת, שקודמה בכל אמצעי, לדודו פארוק ניתנה הזדמנות להוכיח שהוא לא סתם תופעה חולפת, לא רק פה גדול, אלא "אמן מצליח במדינת ישראל", כפי שהוא העיד על עצמו באותו ריאיון. אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
פרס קונדום הזהב. פארוק בהאנגר 11 // צילום: קוקו
אמנם הלהקה בת עשרת הנגנים שגיבתה אותו עשתה עבודה מצוינת, הפקת המופע הרשימה בווידאו ארט ותאורה וכל מה שמצפים מהופעה בסדר גודל שכזה. אבל חתן השמחה נחשף במערומיו, ואין הכוונה לאיבר הפלסטיק הענק שהזדקר בין רגליו עם כניסתו האווירית לאולם, משל היה ליידי גאגא במחצית הסופרבול.
מרגע שהתחיל המופע הקצר והמבולגן ועד סופו, פארוק הלך לאיבוד בין הצלילים, לא הרשים כפרפורמר, לא כקומיקאי ולא כראפר, ולא תפס את תשומת לבו של הקהל, על אף שהוא הורכב ברובו מגברים חרמנים שבאו לצעוק עמו מילים גסות וטקסטים נחותים.
סתם גימיק מוצלח ואוסף בדיחות מעולם בתי השימוש. פארוק // צילום: קוקו
בהופעה הזאת הוכיח פארוק שאין זו פרודיה, אלא סתם גימיק מוצלח ואוסף בדיחות מעולם בתי השימוש. אמן מצליח במדינת ישראל צריך גם לדעת איך להחזיק הופעה, איך להרשים בזכות האמנות שלו, בזכות טכניקה, כריזמה או כישרון. אבל פארוק נפל בכל המדדים הללו, ואפילו הבדיחות שפוזרו בין השירים לא עבדו, לא "קונדום הזהב" שקיבל, לבל נשכח מי נתן חסות להופעה הזאת, ולא "הפרס" שהוענק לאופירה וברקוביץ'. "תקראו לי פמיניסט כי אני אוהב נשים הרבה יותר מגברים", היה הדבר הכי "מצחיק" שיצא לו מהפה, וגם זה לא מהסיבה שהתכוון.
לא מצחיק. פארוק בהאנגר 11 // צילום: קוקו
אין זו פרודיה גאונית, זה בטוח, גם לא אמנות נשגבת ולא מראה לחברה. בהופעה הלא מוצלחת הזאת הוכיח פארוק שאם הוא גאון, הרי הוא גאון כלכלי. עם מעט כישרון, קצת אמביציה ומספיק משאבים כדי לצאת לדרך, הצליח פארוק להרים הפקה די מרשימה בקנה מידה ישראלי, בזמן שיא; לגרום לכמעט אלפיים איש לשלם 184 שקלים לכרטיס ולצאת מהבית בזמן סופה מטורפת; להביא את חברת הקונדומים R3 לעטוף את זרע הפורענות בחסות למופע, חסות שסביר להניח שהבטיחה שאף אחד לא ייצא נפסד מההפקה הזאת בכל מקרה; ואפילו להביא את קובי אוז לבזות את עצמו עם הבלחה לבמה כדי לבצע שתי שורות מ"סמי וסומו" שפארוק השמיד, וכדי להזכיר שלהקת טיפקס תחגוג 20 שנה לאלבום המצוין "דיסקו מנאייק" בבארבי.
אבסורד שאוז, אחד האמנים המוערכים בישראל, צריך לקדם את עצמו ואת האלבום האלמותי שיצר לפני עשרים שנה במסגרת ההופעה הזאת. הזוי שמופע חד פעמי שכזה מכוון למלא בסך הכל את הבארבי, בעוד פארוק כמעט ממלא את ההאנגר 11. אבל זה העידן שאנו חיים בו. לכדורגלן אייל ברקוביץ' יש תוכנית אירוח, דודו פארוק הוא כוכב וקובי אוז הוא קוריוז.
ביזה את עצמו. קובי אוז ופארוק // צילום: קוקו
• דודו פארוק פוצץ ריאיון עם אופירה וברקוביץ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
