עדן חסון רצה בלאגן, הקהל העדיף את הבלדות

הכוכב הצעיר מילא אמש (מוצ"ש) את היכל מנורה מבטחים ונתן מפגן כוח מרשים, אבל הוא עדיין שומר על ריחוק מסוים ולא משוחרר עד הסוף

עדן חסון. התיק הגנוב יימצא?, צילום: באדיבות הבלוג של יובל אראל

רק ארבע שנים חלפו מאז שעדן חסון פרץ לתודעה וכבש את הפלייליסטים, אך נדמה שהוא כאן כבר שנים רבות. ההופעות המלאות באולמות מכובדים, ההשמעות מרקיעות השחקים ביו-טיוב ובשירותי ההאזנה השונים, סיבוב ההופעות הטרי בארה"ב– וגם משהו מהרעננות והכנות שהוא שידר כבר בסינגל הבכורה המצוין שלו, "שמישהו יעצור אותי" משנת 2017 ממשיך להקנות לו מעריצות ומעריצים על סקאלת גילים מגוונת. משהו ברעננות ובכנות שהוא שידר כבר בסינגל הבכורה המצוין שלו, "שמישהו יעצור אותי" בשנת 2017 ממשיך להקנות לו מעריצות ומעריצים על סקאלת גילים מגוונת.

החוזק של חסון, שהתחיל כנסיך פופ ים תיכוני - והמשיך לאחד מהאמנים המצליחים ביותר בישראל - מצוי בהיותו יוצר שכותב ומלחין את השירים שלו. הטקסטים שלו, שמשולבים בבלדות פופ עם נגיעות רוק וסלסולים, נגישים ומשדרים אמינות ופגיעות, שמדברים לנערות בוגרות וחולמניות ולזוגות צעירים שמדקלמים את כל השירים שלו בלי פספוסים.

להיכל מנורה מבטחים הוא הגיע אמש (שבת) בפעם הרביעית, עם הופעה שהוכרזה כסולד אאוט. הוא הגיח מאחד היציעים ולא בזבז זמן כשפתח עם אחד הלהיטים הראשונים שלו, "אין יותר מועדונים". אחר כך עבר ל"לא מרגיש טוב", "ילדים כאלה", "אל תדברי לי את הלב" ו"עיניים". אין ספק שאת תהילתו רכש בזכות הבלדות היפות שהוא כותב ומלחין. שיר אחר שיר, מרשים לגלות כמה להיטים סוחפים הוא הנפיק, דוגמת "את חסרה לי", "כשנגמרת הסופה" ו"שקיעות אדומות", ביצועים שמוציאים את הקהל מגדרו. עדיין, במבחן ה"להוריד או להרים" נראה שהקהל שלו בא להתנודד מצד אל צד עם הפלאפון יותר מאשר לעשות בלאגן, כמו שחסון מבקש שוב ושוב.

בגזרת ההרמה בכל זאת אפשר היה להתרשם מלהקת רקדנים שמלווה את חסון בשירים הקצביים יותר ומעניקה מסגרת תזזיתית ללהיטים כמו "שיכורים", "היי די.ג'יי", ו"סיבובים". בערב המהוקצע אירח חסון גם את נסרין קדרי, שהוכיחה בביצוע ל"אהובי" שהיא אחת מהזמרות הטובות והמצמררות שזכינו לראות. עם זאת, כשנסרין שרה לבד את "בוקר טוב עולם" ואת "אלבי", נראה שהיא פועלת קצת על אוטומט בדרישה מהקהל להשתלהב, בעודה מגבירה את הטונים לדרגות מבהילות. חסון אירח גם את אגם בוחבוט ואת שחר סאול, ששרים את הלהיט "דובשניה" עם נורוז, בביצוע סתמי למדי. זה הרגיש כמו ניסיון למלא זמן עד שחסון יחזור לבמה עם אאוטפיט חדש.

מתוך המופע, צילום: דניאל סטרבו באדיבות גירץ הפקות

רגע יפה נרשם דווקא כשחסון הוריד הילוך עם השיר "ככה כל יום" בעיבוד נוגה ואפילו טיפ־טיפה בלוזי, בליווי קצר מדי של הסקסופון. חסון הגיע לשיא כוחו בשיר הזה, הצליח להשתחרר וליהנות, והקהל, כ־12,000 איש ואישה, התמסר אליו לחלוטין. חבל שהסאונד בהיכל מנורה מבטחים לא איפשר לקהל, שפקד לראשונה הופעה של חסון, להבין את מילות השירים, שנצרחות על ידי הקהל.

ב"מדליקה אצלי הכל" היתה תחושה שלא הרבה מדליק את עדן חסון. הוא הקפיד על ריחוק מסוים מהרקדנים (ומהרקדניות), מה שמגביר את התחושה שיש כאן ניסיון לייצר מותג - עתיר כישרון אבל מעט חלבי - לכל המשפחה. אין ספק שמדובר באחד האמנים הממגנטים והמוכשרים בגזרת הפופ הישראלי, ויהיה מעניין לאן הוא ייקח את השילוב בין מזרח למערב, בין פופ ים תיכוני לרוק רך, שמאפיין את יצירתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר