זו הייתה אמורה להיות חגיגה של מוזיקה, תרבות, נוסטלגיה, חופש ואהבת אדם. שלושה ימים בשיא הקיץ שתוכננו להביא יחד עשרות אלפי צעירים שוחרי פורקן, חובבי מוזיקה משלל סגנונות וגם כמות נכבדת של קהל מבוגר. כזה שידע, חווה ואף נכח באירוע המקורי שהילל ערכים אלה, ואשר עיצב והגדיר במשך עשורים שלמים לאחר מכן את משמעות המונח "פסטיבל". אבל וודסטוק 50, אירוע חגיגות היובל שתוכנן להתקיים בסוף השבוע הבא והתיימר ללכוד מעט מהקסם שהפסטיבל במהדורתו הראשונה והאייקונית ייצר, התבטל רשמית רק שלושה שבועות בטרם היה אמור להתקיים.
• האקסטרים המאולץ של "המירוץ למיליון"
• צפו: ג'ניפר לופז מטיילת בישראל
• מגעים להבאת סלין דיון להופעה בישראל
לא שלא היו לכך תקדימים, לפחות ברמת התכנון הלוגיסטי הכושל. למעשה, כל פסטיבל שנשא את השם "וודסטוק" מאז 1969 נתקל בקשיים ובעיקר הותיר טעם רע בפי באיו, משלל סיבות. וודסטוק 94', האירוע שציין 25 שנים לזה המקורי, כלל אמנם הופעות של ענקי רוק מסוג בוב דילן (שנבצר ממנו להשתתף בפסטיבל הראשון), הרד הוט צ'ילי פפרז, מטאליקה וניין אינץ' ניילס, לצד אמנים שידעו את וודסטוק המקורי, מסוג ג'ו קוקר, אירוסמית' וסנטנה, אבל פרט לכמה רגעים יפים, קשה להגיד שהוא הותיר רושם טוב מדי.
מזג האוויר הבעייתי הביא למלחמות בוץ בקהל (את חלקן יזם בילי ג'ו ארמסטרונג, סולן להקת גרין דיי), דבר שהביא לפסטיבל את כינויו "Mudstock". כשלי אבטחה הביאו לכמות אדירה של קהל שלא שילם על כרטיס, ועקב כך לצפיפות ועומס במקום, שלא היה מיועד להכיל את המוני המסתננים למתחם הפסטיבל. כל זאת עוד לפני שלוקחים בחשבון אנקדוטות שנעות בספקטרום שבין הביזארי, המשעשע והמחפיר. ביניהן ניתן למנות הופעה של שאנון הון, סולן להקת בליינד מלון, לבוש בשמלה של בת זוגו בעודו רוכב גבוה על טריפ אסיד; או ירי בוץ לעבר חברי להקת פריימוס (שסולן ובסיסט ההרכב, לס קלייפול, טוען כי גושים ממנו עוד נמצאו בגוף הגיטרה שלו גם עשרים שנים מאוחר יותר).
וכמובן היה גם וודסטוק 99', מהפסטיבלים היותר ידועים לשמצה בהיסטוריה האמריקאית. מגה איבנט שלקח את ערכי השלום והאחווה שהגדירו את וודסטוק הראשון, והמיר אותו בערכים פופולריים יותר בסוף שנות ה-90' בואכה תחילת האלפיים. חוסר ההיערכות של המארגנים, שהתבטא בהפסקת פעילות המתקנים במתחם (ביניהם תאי השירותים) הביאו לגל פרעות וונדליזם. בין היתר היו שם מקרי אונס ואלימות קשים, הטחת צואה של הקהל באמנים כמו גם השלכה של בקבוקי פלסטיק, הרס ושריפה של ציוד סאונד, במות, דוכנים וחנויות. וודסטוק 99 הותיר טעם נורא בפי כל משתתפיו - ממארגניו דרך מופיעיו ועד באיו וכל התקשורת שסיקרו אותו. הוא נותר במשך שני עשורים סמל לאופן בו השתנתה פניה של החברה האמריקאית – וכמוה העולם, ב-30 השנים שעברו מאז כינס יחד וודסטוק המקורי אומה שלמה תחת שאיפה לשלום ולאחווה, גם אם הייתה מדומיינת ברובה.
אבל וודסטוק 50 היה אמור להתנהל אחרת. 20 שנה מאז אותו הפנינג בלהות שקדם לו, מארגניו של פסטיבל היובל חרטו על דגלם שוב את ערכי המקור. "אנחנו מחויבים להביא לבמה קולות ייחודים", נכתב בהודעה פומפוזית משהו באתר הפסטיבל. "היו קשובים לעדכונים, בעוד אנו שואפים ליצור אירוע ששורשיו נטועים בשלום, אהבה ומוזיקה, ויכול להוות כוח לשינוי חיובי בעולם". אין ספק שלפחות כוונות טובות היו למייקל לאנג, ממארגני וודסטוק המקורי, ושותפו גרגורי פק (לא, לא השחקן האמריקאי המפורסם שהלך לעולמו ב-2016), יוזמי וודסטוק 2019. ולא רק כוונות: בכל הנוגע לתכנית האמנותית של האירוע, ניכר היה שמארגניו הבינו כי על מנת לפנות לכמות אנשים גדולה ככל האפשר, עליהם לפנות ולייצר עניין בקרב קהלים חובבי שלל ז'אנרים. על כן, רשימת המשתתפים באירוע נראתה כמו ליינאפ חלומי, על גבול הפנטזיונרי, שכל מארגן פסטיבל מוזיקה קיצי היה שואף לו.
בשעטנז שערבב חדש וישן, אופנתי ועל זמני, רוק, אלקטרוני והיפ הופ, קובצו להם יחדיו שמות כמו (קחו נשימה ארוכה): הקילרז, מיילי סיירוס, ג'יי זי, הבלאק קיז, דיוויד קרוסבי, פורטוגל דה מאן, צ'אנס דה ראפר, אקון, סנטנה, הרקונטורס, קייג' דה אלפנט, הזומביז, אימג'ן דראגונז, וינס סטייפלס, דד אנד דה קומפני, ג'ון פוגרטי, ראן דה ג'ולס ואפילו אחת בשם נינט טייב. מי שלא רצה להסתפק בגרטה וון פליט, חקייני לד זפלין צעירים, אף זכה לרגע של תקווה לראות על במה אחת את רוברט פלאנט ויתר חבריו לדבר האמיתי. בקיצור, ליינאפ חלומי. ואז המציאות חשפה את פניה והגיע הזמן להתעורר.
במקור היה מתוכנן הפסטיבל להתקיים במסלול המרוצים ווטקינס גלן, אשר ממוקם באפ סטייט ניו יורק. רק לצורך הבהרה – גם וודסטוק המקורי לא התקיים בעיירה וודסטוק, אלא בחוות בת'ל שבניו יורק – מרחק כשעה וחצי נסיעה מהעיירה שעל שמה נקרא האירוע האגדי. וודסטוק 94' נערך בחווה בסוגרטיס – מרחק כ-16 ק"מ מאותה וודסטוק. מהדורת 1999 הכאוטית התקיימה בכלל בבסיס חיל אוויר במקום בשם רום, בסביבות 240 ק"מ מוודסטוק. העובדה שגרסת 2019 של הפסטיבל לא הייתה מיועדת להתקיים בוודסטוק עצמה לא היוותה עניין משמעותי במיוחד. העדר השגת האישורים וההיתרים הנחוצים על מנת למשוך למקום באזור 150 אלף איש – דווקא היווה פקטור משמעותי ביותר בהבאתו של הפסטיבל לחיים.
בשנה שעברה היה אמור להתקיים באותו לוקיישן פסטיבל מוזיקה של להקת הרוק האמריקאית פיש, אבל האירוע בוטל על ידי מחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק ממש יום לפני שהיה מתוכנן להתרחש, לאור בעיות בטיחות ואיכות המים במקום, כתוצאה משיטפונות שפרצו באזור. על פי השמועות, מנהלים וסוכנים של רבים מהמוזיקאים שהיו אמורים להופיע בוודסטוק 50 ניסו לשכנע את מארגניו להחליף מיקום כשהבינו שמדובר באזור מועד לפורענות, שידע הפקות מבוטלות ממש בעבר הלא רחוק, ועוד כזה שממוקם הרחק מבתי המלון בהם היו אמורים להשתכן משתתפי הפסטיבל.
הכרטיסים לפסטיבל היו אמורים לצאת למכירה ב-22 באפריל, אך לא ניתן היה לרכושם בשל העובדה שעד למועד זה המארגנים טרם זכו לאישורי קיום אירוע רב משתתפים במקום. מכיוון שלא זכו לאישורים הדרושים לאירוח של 150 אלף איש, ביקשו לאנג ופק לארח במקום לא יותר ממאה אלף איש. בהמשך הורידו את כמות המבקרים ל-75 אלף איש, חצי מהכמות המקורית אותה הבטיחו לחברת התקשורת "דנטסו אגיס", המממנת העיקרית של הפסטיבל, שמצידה הודיעה כי היא לא מוכנה לממנו יותר וכי הוא מבוטל.
כצפוי, משלא הושגו האישורים לקיום הפסטיבל בווטקינס גלן (ואחרי שמארגניו צברו חוב של כ-150 אלף דולר מול בעלי המקום), שונה מיקומו בסוף חודש יולי למריוות'ר אשר במרילנד. ביום למחרת ההודעה על השינוי כל הזמרים שהוכרזו כחלק מהליינאפ המקורי של הפסטיבל שוחררו מחוזיהם – כלומר, לא נותרו מחויבים להשתתף בו. האתר בילבורד דיווח כי חלק מהמופיעים המיועדים כבר הודיעו להפקת הפסטיבל כי לא יקחו בו חלק עוד לפני כן, במהלך חודשי האביב. ולמה כל זה קרה בעצם?
מארגני האירוע, בניסיון להשליט איזשהו סדר יחצ"ני למה שהפך להיות פיאסקו מתגלגל, הודיעו לכלי התקשורת בארצות הברית כי רשימת המשתתפים עוד לא נסגרה סופית, אך הפסטיבל עצמו יתקיים במקום החדש במרילנד (לאחר ניסיון כושל להעביר אותו אל מסלול מרוצי הסוסים וורנון דאונס אשר בוורנון, ניו יורק). מה בין נותנת החסות של האירוע ומשתתפיו? ובכן, רובם נקשרו חוזית לפסטיבל דרך הסכמים שנערכו מול דנטסו אגיס, ולא מול מארגני הפסטיבל. לאנג ופק האשימו את אנשי דנטסו אגיס כי לקחו שלא בזכות 17 מיליון דולר מקופת הפסטיבל, אך דבר זה נקבע כלא נכון על ידי בית משפט בניו יורק. בתחילת מאי נודע כי חברת CID אנטרטיינמנט לקחה חסות על האירוע, אך מארגניו עדיין יהיו זקוקים להיתרים הנדרשים, וכן לסכום של כ-30 מיליון דולר כדי לגרום לפסטיבל לקרום עור וגידים.
מכאן התכווץ וודסטוק 50 ממגה אירוע ראוותני שתוכנן להתפרש על פני שלושה ימים לכדי פסטיבל של יום אחד בלבד, אשר הכרטיסים אליו יינתנו בחינם, וגודל הקהל שיכול לפוקדו לא עולה על 32 אלף איש. יתר ימי הפסטיבל בוטלו, כשההופעה של להקת סמשינג פמפקינס שתתקיים במקום ב-17 באוגוסט תהיה מנותקת לחלוטין מוודסטוק 50.
ג'יי זי, ג'ון פוגרטי (שאמר בראיון למגזין ה"רולינג סטון" כי הוא מאוכזב וכי כל הסיפור הרגיש לו "רעוע") ביטלו את השתתפותם, ואחריהם הגיעו ביטולים שכללו את מיילי סיירוס, סנטנה, הלומינרס, פוסי ריוט ועוד רבים שלא הסכימו להופיע בלוקיישן ובתנאים החדשים. ב-31 ביולי, כשבאמת כבר לא נותרה להם כל ברירה, הודיעה הפקת הפסטיבל על ביטולו באופן רשמי. "עיכובים ושיבושים שלא נחזו מראש הפכו לבלתי אפשרי את קיומו של הפסטיבל שדמיינו, עם הליינאפ וההירתמות החברתית לה ציפינו", נמסר בהודעה רשמית שנשלחה לעיתונות מטעם הפקת וודסטוק 50 – אירוע שעם כל הכוונות הטובות (והרעיון בו משתעשע לאנג, לקיימו בסתיו הקרוב במתכונת עוד לא ברורה כרגע) – ככל הנראה לא יקרה עוד.
וודסטוק המקורי, שקיבץ אליו שמות כמו ג'ימי הנדריקס, ניל יאנג וג'ניס ג'ופלין, נחקק בזיכרון התרבותי הקולקטיבי כרגע השיא של שנות ה-60' הפרועות והעליזות. תמונת הניצחון, אם תרצו, של דור הסמים, האהבה, הרוקנ'רול ותנועת ילדי הפרחים. וודסטוק 50, לעומתו, כנראה ייזכר כלא יותר מאשר פארסה הפקתית, מעין גרסה מנופחת על סטרואידים של פסטיבל "פייר" הידוע לשמצה (לו היה מתקיים, לפחות). כישלון לוגיסטי מראשיתו, שהבטיח הרים, גבעות ובשלב מסוים גם את פול מקרטני, ולבסוף נותר בגדר פנטזיה שמעידה לא מעט על הזמנים בהם אנחנו חיים, ועל ההתנגשות המתסכלת בין חלומות, הבטחות ומציאות, ובעיקר בין ביורוקרטיה וכסף. מהאחת יש בסיפור הזה בשפע, מהשני – נראה שקצת פחות.
• הצלם הישראלי של "מהיר ועצבני"
• קייטי פרי הורשעה בהפרת זכויות יוצרים
• שיא היעדר המוסר: בקרוב בקפריסין?
• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
