נסו לשרטט קו שיחבר בין השמות הבאים: יורם ארבל, שאנן סטריט, כהן@מושון, גיא מזיג, אופירה יוספי ז"ל, נייג'ל האדמו"ר, יוסי פיין, עדן דרסו, אלון עדר, ברי סחרוף, יוני רכטר, רביד פלוטניק, אמיל זריהן, חנן בן ארי, אייל גולן ועוד רשימה ארוכה של מוזיקאים ויוצרים מקומיים. מתקשים? יש מי שעשה את זה, וקוראים לו עידו מימון. באלבום השני שלו, "זכרונות מהעתיד", שיצא לאחרונה, הוא משליך את כל השמות האלה, אם בנוכחות פיזית ואם בסימפול, אל קלחת אחת ורוקח ממנה אלבום שלם, אחיד, מהודק - וכזה שיודע להביט באותו הזמן אל העבר, אל ההווה ואל העתיד של החיה שנקראת מוזיקה ישראלית.
• 25 שנה ל"חברים": ההצבעה בעיצומה!
קל להתבלבל ולטעון שמדובר באלבום של מוזיקה שחורה בתרגום מקומי, אבל זו טענה מצמצמת ומאוד לא מדויקת. כן, יש פה היפ הופ ופאנק וגם כמה רגעים של סול, אבל לצידם מופיעים (ולא בתפקידי משנה קטנטנים) גם רוק, פופ ים תיכוני, פייטנות וראגאמאפין. מימון יצר כאן אלבום של מפיק, כזה שעבד עם עשרות מוזיקאים מקומיים מכל הז'אנרים, וכעת מייצר את האמירה שלו על המוזיקה הישראלית.
הכישרון הבולט שלו, שבא כאן לידי ביטוי מוצלח במיוחד, הוא היכולת לקחת סגנונות שמתקיימים בדרך כלל בשוליים, ולהביא אותם למרכז בלי לרטש להם את הזהות, אלא לחבר אותם דרך המשותף. ככה מצליחים לדור בכפיפה אחת "שבילים חדשים" ההיפ הופי לצד הטייק אוף המשעשע על "צאי אל החלון" ו"יא סאטר" המרגש.
אבל הקסם האמיתי מגיע לא מהעושר הסגנוני או מנופי הסאונד המוקפדים, אלא דווקא מהעובדה שהאלבום מחובר לחלוטין למקום ולזמן שבהם הוא נוצר, אבל בניגוד ליומיום שלנו, הוא כולו Feel Good Music. הלוואי שהמציאות שלנו תקשיב גם היא לאלבום הזה ותעשה צעד בכיוון.
• גנץ אצל אופירה וברקו: "ראש הממשלה הבא?"
• או מיי גאד: כך נראית היום ג'אניס מ"חברים"
• 25 שנה ל"חברים": פרויקט מיוחד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
