ככל שדברים משתנים כך הם נשארים אותו הדבר. גם אם מדובר במוזיקה איטלקית שנוצרה סביב השנה 1600. המחשה חיה לכך היא היצירה "קינת דוד" של המלחין ונגן המקלדות עילם רותם, שמוביל את ההרכב השוויצרי-ישראלי "נביאי הקווינטה".
במהלך השבוע הבא יהיו רותם והרכבו אורחיה של תזמורת הבארוק בירושלים, ויבצעו יחד איתה יצירות מאת סלומונה די רוסי, קלאודיו מונטוורדי ושל רותם עצמו. בעוד היצירה "הקרב בין טנקרדי וקלורינדה" שתנוגן בערב היא המחשה חיה לסצנת קרב קשה על רקע מסעות הצלב הראשונים, "קינת דוד" של רותם היא יצירה בדיעבדית: הדם כבר הוקז, האבדן הוא כבר עובדה וכל שנותר היא קינתו של דוד על שאול ויהונתן עם נפילתם בקרב מול הפלשתים. באדפטציה למוזיקה עתיקה ולסגנון הבארוק, מספר רותם סיפור שמערבב בין שכול לאומי ("איך נפלו גיבורים") ואבל אישי ("נפלאה לי אהבתך מאהבת נשים", כפי שספד דוד ליהונתן, בפסוק שלנצח ישאר שנוי במחלוקת). בכך ממשיך עילם את הקו היצירתי בו הוא מפגיש בין סיפורים מהתנ"ך ובין עולם הבארוק.
"מה שאני מוצא בטקסטים התנ"כים הוא שיש להם לגיטימציה אוטומטית. אתה לא צריך להסביר שום דבר", הוא אומר, מסביר כיצד מפרקים ומרכיבים מחדש טקסטים קאנונים מהמקורות, במיוחד בעידן רגיש זה. "לפחות האלמנט של הטקסט הוא לגיטימי ולא צריך להסביר אותו. את המוזיקה צריך להסביר קצת. אני באיזשהו מקום מסיר את ידי מאחריות על הטקסט, כי הוא של מישהו אחר. כל מה שאני עושה זה לשים את הטקסט על מגש של מוזיקה ובכך להעצים אותו. זאת אומרת להוסיף לו עוד רבדים שאין אותם במילים לבד וזה מביא עוצמות חדשות. זה הדבר שמעניין אותי - איך מילה שמלווה במוזיקה יכולה להיות חזקה יותר. דוגמה מעניינת אפשר למצוא באוסף שלי שעוסק ב'שיר השירים'. שמתי בו את הסיפור של אמנון ותמר, ואמנון אונס שם את אחותו. זו למשל דוגמה מעניינת לטקסטים שכבר לא יכלו להלחין אותם בכלל. אלה נושאים שלא התעסקו בהם".
אתה יכול להסביר את המשיכה שלך לסיפורי התנ"ך?
"זה משהו שאני עוסק בו כבר לא מעט שנים. הכל התחיל מזה שאני באופן כללי מתעסק במוזיקה עתיקה, זו ההתמחות שלי וזה מה שאני והקבוצה שלי עושים. במקביל זה התחלתי להלחין מוזיקה בסגנון הזה. המוזיקה שאני מבצע נוצרה במקור לכנסיות. אז זה שיש לי את האפשרות לגעת בטקסטים כאלה דווקא בעברית זה דבר מאוד נחמד. מעבר לזה, באופן ספציפי היה מלחין בשם סלומונה רוסי, והוא ניסה לעשות מהפיכה במוזיקה היהודית ולהלחין מוזיקה שנשמעת לנו היום כמו מוזיקה נוצרית - רק לבית כנסת. אז הדבר הזה בהחלט נתן לי הרבה השראה".
מדובר במשיכה מוזיקלית בלבד לנושאים האלה, או שזה חלק מתהליך שלך של חקר הדת והמקרא?
"זו משיכה מוזיקלית בעיקר, הייתי אומר, אבל גם תרבותית. אלה טקסטים שאני מוצא מאוד יפים. הדבר הראשון שהלחנתי היה סיפור יוסף ואחיו, דרמה מוזיקלית ארוכה כזו. למעשה אנחנו ממשיכים לבצע אותה גם היום בכל מני מקומות בעולם. 'קינת דוד' היא פשוט המשך ישיר של אותו קו".
בשנת 2015 ביקרו רותם והאנסמבל והופיעו, כפי שיעשו בביקורם הקרוב בארץ, בשלוש הערים המרכזיות (ירושלים, תל אביב, חיפה). גם אז ביצעו פרשנות משלהם ליצירה תנכ"ית (או שלוש, אם לדייק), בדמות "שיר השירים", סיפור אמנון ותמר ומעשה שמשון ודלילה. לצד התשבחות היו גם מי שבחרו לבקר את הקו האמנותי של המוזיקאי. יהודית כהן, פרופסור בדימוס למוזיקולוגיה, החמיאה לרותם על שליטתו ברזי השפה המוזיקלית אותה למד ואימץ, אך טענה כי "כתיבה בסגנון מלחין קודם היא מקובלת בשיעורי קומפוזיציה. מקומן של היצירות הטובות ביותר שנוצרו בהשראת קורס כזה הוא בקונצרט של סיום שנת הלימודים, ואם הן מעולות ייתכן שתמצאנה את דרכן גם לאולם הקונצרטים, אך לא כשיטה וכפרויקט מתמשך אלא כניסוי, כהצעה, אולי קוריוז מעניין". רותם מודה לביקורת, אך לא מסכים איתה ומוצא שהמציאות מלמדת אחרת.
"אני חושב שאחד הדברים הראשונים ששמתי לב אליהם כשהתחלתי לעסוק בזה הוא שבהחלט יש הבדל בין משהו שאתה עושה כתרגיל ובין משהו שאתה אומר לעצמך 'אני עושה את זה באופן רציני', הוא אומר. "זה נכון שעושים תרגילים כאלה והם תמיד חצי בקוריוז וחצי בצחוק. אבל פה לקחתי את המשימה מאוד ברצינות ועם השנים זה נהיה יותר ויותר מובן מאליו. למעשה הקול הזה של הביקורת הוא מאוד נדיר. מבין הרבה קולות שתמכו, היא הייתה היחידה שאמרה דבר די חריף ולכן זה פורסם. זה נהיה יותר ויותר לגיטימי ואנחנו רואים את זה בעובדה שאנחנו ממשיכים להופיע עם היצירות שלי בכל העולם, במיוחד בפסטיבלים שמוקדשים למוזיקה עתיקה. לא רק מבצעים מוזיקה שנכתבה אלא גם יוצרים אותה. זה חלק מהטבע של זה".
אתה רואה את מה שאתה עושה כחלק מתפקיד היסטורי, אולי של שימור תרבות?
"ממש לא. זה הסגנון שאני מתמחה בו, המוזיקה שאני מבצע היא מהתקופה הזו ולכן זה מאוד טבוע בי. כשאני מבצע אני פשוט משתמש בשפה הזו. אם יש אנשים שלא מכירים בכלל מוזיקה מהתקופה הזו אז אני מאוד שמח להכיר להם אותה".
איך אתה עם מוזיקה פופולרית באמת? זה עולם שמדבר אליך?
"כרגע אני לא שם, אבל מי יודע מה אעשה בעתיד. אני חושב על זה כאל עולמות נפרדים, אני חושב. למרות שגם במוזיקה שאני מתעסק בה יש ז'אנרים מאוד פשוטים, שהם למעשה ממש מקבילים להכי פופ שיש".
מוזיקה עתיקה להמונים.
"בהחלט. יש שם דברים מאוד קליטים וחמודים".
נביאי הקווינטה יופיעו ב-23 בפברואר בימקא הבינלאומית ירושלים, 24 בחודש בהיכל התרבות בתל אביב וב-25 באולם הכט בחיפה.
• אוהד שרגאי: "הכל מוטה בטלוויזיה"
• בריטניה: מנחת הריאליטי התאבדה
• מתה כוכבת "סקס והעיר הגדולה"
• נישואי הסלבס הקצרים בהיסטוריה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו