לראשונה זה כשבעה חודשים נטולי במה וקהל הופיע יהורם גאון לפני שבועיים, ולאחר יותר מ-70 שנה כזמר וכשחקן הרגיש שמדובר "באירוע היסטורי".
"חוויתי את התקופה האחרונה כקרובה למוות. אמרתי למאות שבקהל שאני לא יכול לחיות בלעדיהם, ולא הפרזתי. כשקהל של מאות או אלפים שר איתי בהופעות, אני מרגיש כמו כהן גדול שמוביל תפילה חילונית המונית. זאת המתנה של החיים שלי".
בראיון חגיגי לרגל ראש השנה, שבוע לאחר שקיבל את אות יקיר ירושלים, משתף גאון בן ה-80 כי עבורו החזרת המגבלות והרחקתו מהקהל הן "עונש וקושי שבל יתוארו. מחזירים אותי לצינוק החנוק. אבל אם הוחלט להטיל סגר, אז שיוטל בכל הארץ, בכל הסקטורים, העדות והמגזרים, ולגבי כל ההתכנסויות. אחרת הוא לא שווה גרוש. אם יוטל וייאכף באופן לא אחיד, זה מה שיביא אותי לאובדן אמון במקבלי ההחלטות".
מנגד, ביחס להתנהלות בנוגע לתחום התרבות אומר גאון: "אני לא מאמין שמדובר בשיקולים פוליטיים. לא יכול להיות שהם סתם נגדנו. זה מצב שמקורו בפחד עצום מפני צעד שיוביל לקטסטרופה", אומר גאון, שהיה אחד מנציגי האמנים בפגישה שנערכה בחודש שעבר עם ראש הממשלה ושרי התרבות והאוצר.
גאון מתקומם לנוכח הניסיונות להציג את מחאות האמנים כפוליטיות בלבד. "אי אפשר בשום אופן לצבוע את תחום התרבות בצבע פוליטי אחד. המוחים מייצגים את עצמם, את ביתם ואת הילד הקטן שלהם, שצריך לדאוג לו לבגדים ולאוכל. אבל אני גם מבין שלא המפגינים הם אלה שצריכים לחתום על המסמך שיקבע שמשחררים את המגבלות. לא הם נדרשים להביא בחשבון המוני מרכיבים ושיקולים, ולא את הראש שלהם יבקשו לערוף אם יפשלו".
גאון משיק בימים אלה אלבום חדש, "עת שערי רצון", הכולל פיוטים מתפילות חגי תשרי של יהדות ספרד. ברוח החגים, גאון מרגיש כי "אלה ימים נוראים. אלה ימים נוראים מבחינת הקוטביות, המאבקים הפנימיים בין אוכלוסיות, קהילות, מגזרים. וגם מאבקים לשם המאבק. אני לא מצליח לחשוב על תקופה שבה המצווה 'ואהבת לרעך כמוך' היא כל כך קריטית וגורלית".
הראיון המלא יתפרסם ב"שישיבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו