בשנים בהן חברות תקליטים שלטו בשוק המוזיקה, היו מי שבלטו בזכות מאבקם בתאגידי הענק ומלחמתם לחופש, זכויות או כמו בלא מעט מקרים - כסף. מפרינס, דרך ג'ורג' מייקל ועד לאיה כורם, עד לא ממש מזמן לצאת נגד הלייבל שלך היה אקט מסוכן שמעטים הרשו לעצמם לנקוט בו. מאז, תעשיית המוזיקה השתנתה ללא היכר, וענקיות הסטרימינג הפכו עם השנים לכוחות החזקים בשוק, לעתים רבות למורת רוחם של העוסקים ביצירה.
עוד לפני עלילות ניל יאנג, ג'ו רוגן והחיסון (שבוודאי לא הצלחתם לחמוק מהן השבוע), היה מי שהציב תנאים וניסה למחות ולשנות את חוקי המשחק. חלקם עשו זאת בהצלחה ורשמו לעצמם הישגים (גם אם חסויים משהו). אחרים נכנעו לצייטגייסט, הבינו שהמפתח להישרדות הוא הסתגלות, ואפשרו למעריציהם להאזין ליצירתם גם אם לא לגמרי היו מרוצים מכך.
אזכור של כבוד יש לתת לזמרת ביונסה, שאמנם לא נכנסה לרשימה (מכיוון שלא ממש החרימה פלטפורמת סטרימינג), אך הוציאה את אלבומה "Lemonade" מ-2016 אקסקלוסיבית בשירות "טיידל" של בעלה גיי' זי, מסיבות מובנות. המהלך התברר כחכם במיוחד, כשבשבוע הראשון לצאתו הואזן האלבום 115 מיליון פעם - מספר ההשמעות השבועי הגבוה ביותר בהיסטוריה עבור זמרת. ב-2018 היא וג'יי זי השתמשו באותה טקטיקה גם באלבומם המשותף "Everything is Love". בטח, הכל אהבה. וכסף.
טיילור סוויפט
אולי המאבק המוכר והפומבי ביותר שניהל אמן מול שירות סטרימינג היה זה שניהלה טיילור סוויפט ב-2014. בניגוד לאמנים רבים שנכנעו לתכתיביהן של פלטפורמות הסטרימינג השונות וראו בהן כמלכות התעשייה החדשות, אשר שרידותו של אמן תלויה בהן, סוויפט החליטה שהיא לא מוכנה לקבל את המודל החדש על פיו עברה תעשיית המוזיקה להתנהל. "מוזיקה היא אמנות ואמנות הינה חשובה ונדירה. דברים נדירים הם בעלי ערך", אמרה הכוכבת בהצהרה פומבית, בה מחתה על הסכומים הזעומים שחברות כמו ספוטיפיי הפרישו לאמנים. "על דברים בעלי ערך יש לשלם", כתבה אז, והוסיפה שלדעתה מוזיקה לא צריכה להיות מוצר צריכה חינמי.
באקט הירואי למדי (אשר יש גם מי שראה בו דווקא כניסיון מיותר להילחם ברוח הזמנים, בסגנון מלחמתם של חברי להקת מטאליקה בתוכנת ההורדה "נאפסטר" בשנת 2000), טיילור הסירה את המוזיקה שלה מספוטיפיי, ובמשך שלוש שנים לא היה ניתן להאזין לזמרת בשירות. היא שבה אליו ב-2017 (באופן לא לגמרי מקרי, בתאריך בו הוציאה הקולגה והמתחרה קייטי פרי אלבום חדש), במה שהיא הגדירה כמחוות הכרת תודה למעריציה, על מכירות של למעלה מ-10 מיליון עותקים של אלבומה "1989".
בהמשך מייסד ומנכ"ל ספוטיפיי דניאל אק סיפר כי הוא היה בתקשורת רבה עם אנשיה של הזמרת, שלדבריו בסופו של דבר "ראתה כיצד הסטרימינג גדל" ו"הבינה שמעריציה דרשו זאת". טיילור חתמה על חוזה תקליטים חדש עם "רפבליקן רקורדס" ב-2018, כשאחד מסעיפי החוזה החשובים התמקדו בתמלוגים שקיבלה מהשמעות בפלטפורמת ההאזנה.
פינק פלויד
רוג'ר ווטרס מנהל קרב תקשורתי מתיש? לא יכול להיות. זה לא חדש שווטרס אוהב את המאבקים שלו פומביים ומוסריים (מי שהקיף אותו בהופעה האחת שלו בישראל ב-2006 יספר לכם דברים אחרים אודות הבחור, אבל זה נושא לפעם אחרת). ב-2013 הוא לקח הפסקה ממלחמת החורמה שהוא הכריז על שוק ההופעות הבינלאומיות בישראל, כדי להכריז מלחמה על חברות כמו פנדורה וספוטיפיי.
"שירותים מסוג זה צריכים לשלם סכומים הוגנים לאמנים שיוצרים את המוזיקה שנמצאת בבסיסו של העסק שלהם", כתבו אז חברי פינק פלויד הנותרים בהודעה למעריציהם. "עבור כמעט כל המוזיקאים הפעילים, זו גם שאלה של הישרדות כלכלית". במשך תקופה לא ניתן היה לצרוך את יצירותיה האיקוניות של הלהקה הבריטית בשירותים אלה, אבל עוד באותה שנה הפך הקטלוג שלה זמין. זאת לאחר פעילות גולשים בעמוד הטוויטר של הלהקה (הנה משפט שדיוויד גילמור של 1969 לא היה מדמיין שייכתב אי פעם), שהציבה את כניסת כל אלבומי ההרכב לספוטיפיי תחת תנאי אחד, והוא שלהיטו הגדול "Wish You were Here" יואזן לא פחות ממיליון פעמים. ספוילר: זה קרה.
ניל יאנג
נו, ודאי תאמרו. את זה כבר למדנו בשבוע שעבר. אנחנו בטח לא זקוקים לכתבה שלך כדי לדעת שניל יאנג עשה פיגוע יח"צני מאין כמותו לספוטיפיי, שהוביל למחאת רשת אשר קראה ללא פחות מביטולה של ספוטיפיי, משל הייתה ידוען שמעלליו האפלים התגלו בפומבי. וכן, אתם כבר יודעים שהוא אפילו סחף אחריו גם אגדות כמו ג'וני מיטשל, אשר קראה למונית צהובה וגדולה שתיקח את השירים שלה הרחק משירות הסטרימינג הכבר לא כל כך פופולרי. הכל נכון, אלא שבכל הנוגע לרוקר הקנדי הוותיק - זה לא הקרב הראשון שהוא מנהל נגד הענקית השוודית.
הפעם הקודמת שהכריז יאנג מלחמה על ספוטיפיי הייתה ב-2015. אז, ממש כמו עכשיו, דרש להסיר ממנה את גוף יצירתו, אלא שאז הסיבה הייתה מכיוון שלא היה מסופק מאיכות הצליל שהיא מציעה למאזיניה. "אני לא צריך שהמוזיקה שלי תאבד מערכה בשל האיכות הגרועה ביותר בהיסטוריה של שידור מוזיקלי או כל סוג של הפצה אחרת", אמר אז. "אני לא מרגיש שזה נכון למכור אותה כך למעריציי. זה רע עבור המוזיקה שלי". שימת לב נדירה וראויה להערכה של אמן ליצירתו, או טרחנות מנותקת ממציאות מצד מי שלא הייתה לו בעיה פעם להיצרך באמצעות קסטות? כך או כך, ב-2016 שב קטלוג האלבומים של יאנג להיצרך בספוטפיי, אפל מיוזיק ודומותיהן. אולי המערכה הנוכחית שהוא מנהל כרגע מונעת מצורך בלתי נשלט בנקמה, על הקרב שהפסיד אז.
פרינס
האם היה בהיסטוריה של המוזיקה טרוריסט זכויות יוצרים עיקש והחלטי יותר מפרינס זצ"ל? כנראה שלא, ויעיד על כך כותב שורות אלה, שביום מותו של המוזיקאי באפריל 2016 נאבק כדי לאתר ברשת כל סוג של יצירה שתצורף להספדיו. לכן זה לא ממש הפתיע מישהו כשב-2015 הסיר פרינס את שיריו מכל פלטפורמת סטרימינג שלא ענתה לשם "טיידל".
"ההוצאה של פרינס ביקשה מכל פלטפורמות הסטרימינג להסיר משרתיהן את הקטלוג שלו", נכתב בהודעה מטעם ספוטיפיי. "שיתפנו פעולה עם הבקשה ואנו מקווים להשיב אלינו את המוזיקה שלו מוקדם ככל האפשר". היום דווקא אפשר למצוא בשירות מספר אלבומים שלו, אך יותר מהם ניתנים להאזנה בשירותים כמו אפל מיוזיק ואותה טיידל.
קולדפליי
אמנם לא מדובר באקט לוחמני מדי, אך כשקודלפליי החליטה ב-2014 שלא לאפשר למשתמשי ספוטיפיי ליהנות (או לסבול. תלוי מאיזה צד של כריס מרטין אתם עומדים) מאלבומה ה-אז חדש "Ghost Stories", מדובר היה בתבוסה צורמת (גם אם זמנית) עבור השירות.
משתמשים שנכנסו לעמוד של הלהקה בספוטיפיי מצאו תחת האלבום "סיפורי רוחות" רק את שלושת הסינגלים שקדמו ליציאת האלבום, לצד ההודעה הלקונית "האמן או נציגיו החליטו שלא לשחרר אלבום זה בספוטיפיי. אנו עובדים על הנושא ומקווים שהם ישנו את דעתם בקרוב". הסיבה? רצון למקסם את ההכנסות מהאלבום, ששוחרר באופן אקסלוסיבי (כלומר, פרט לגרסה הפיזית שלו) באייטיונז של אפל. כלומר, בטרם אפשרו אותו להאזנה בסטרימינג, מרטין ושות' רצו להנות מהורדות בתשלום מצד מעריציהם הגדולים יותר, שלא יכלו לחכות לעוד זוועות אודיופוניות, סליחה - שירים חדשים שלהם.
נראה שהטקטיקה עבדה עבור ההרכב הבריטי, כי האלבום הגיע למקום הראשון במצעד "בילבורד" האמריקני (אף שרוב הסיכויים הם שהיה מגיע לשם גם כך), עם מכירות של 383 אלף עותקים בשבוע הראשון לצאתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו