כך הפכה מיילי סיירוס לאמנית מוערכת

עבור רוב המוזיקאים, תקופה רבת התרחשויות וסקנדלים מהווה תמרור אזהרה. "כששלושה אנשים אומרים לך שאתה שיכור - לך לישון", אומר הפתגם הישן. במקרה של מיילי סיירוס, נראה שעולם שלם מנסה לרמוז לה בעדינות שהיא לא בטוב.

בשנים האחרונות סיירוס בת ה־28 חוותה גירושים מתוקשרים מליאם המסוורת' (אחרי עשור של קשר ושמונה חודשי נישואין) לאחר שבגדה בו עם אישה, ניהלה קשר מהיר עם הזמר קודי סימפסון, גנזה שני אלבומים וחוותה שריפה בביתה שבמאליבו. כל זאת כשהיא שותה את עצמה לדעת. אבל איכשהו, נראה שכל התהפוכות והקשיים האלה דווקא מגבשים את זהותה האמנותית והופכים אותה למוזיקאית טובה יותר. זה ניכר באלבומה החדש, "Plastic Hearts", שיצא בסוף השבוע, שלוש שנים אחרי שהוציאה את אלבומה האחרון. סיירוס, זמרת אדירה שנוהגת לקחת סיכונים גם במחיר של התרסקות, לקחה סיכון גם באלבום החדש, אך נראה שמדובר בסיכון מחושב למדי.

 בשנה האחרונה סיירוס החלה לעשות קולות של רוקרית. הקאבר המצוין שלה ל"Heart of Glass" של בלונדי כבר חורך את תחנות הרדיו, ומי שהתוודע לביצוע שלה ל"Zombie" של הקרנבריז - יעיד שמדובר בקול צרוד ומחוספס שכמעט נוצר לסביבה של גיטרות. שני הקאברים הללו מופיעים כבונוסים בסוף האלבום החדש, שהאווירה השלטת בו היא של רוק אייטיזי מובהק. 

לא במקרה מתארחת באלבום ג'ואן ג'ט בשיר "Bad Karma" (קשה לזהות מי מהן שרה מרוב שסגנון שירתן  זהה). גם בילי איידול, אייקון רוק משנות ה־80, קופץ לבקר ב"Night Crawling". שני הקטעים הפותחים את האלבום, "WTF Do I Know" ושיר הנושא, מכילים סולואים של גיטרה, לא משהו פופולרי בפופ העכשווי.

 זוהי בחירה נועזת של סיירוס בעידן שבו הפופ הוא המולך והרוק הוא הדוד המביך. נועזת אבל לא מטורפת. בזמנים שבהם הצליל האייטיזי עושה קאמבק, סיירוס פשוט בחרה לחקור כיוונים אחרים של אותו עשור מהולל. אגב, עם כל נטייתה הנוכחית לדיסטורשן, סיירוס גם לא שוכחת את הקאנטרי שהיא עושה כל כך טוב, בשירים מצוינים כמו "High". 

בכל הנוגע לדאנס, היא עושה זאת אולי טוב מכולם ב"Midnight Sky" שכבר הפך ללהיט ענק, או ב"prisoner" שהיא כתבה ושרה יחד עם דואה ליפה. בקיצור, חובבי שנות ה־80 ימצאו כאן שלל זוויות מוכרות (כולל תמונת קאבר שצילם מיק רוק, החתום על תמונות של דבי הארי, קווין, דיוויד בואי ומי לא בעצם). ככה זה כשבין מפיקי האלבום בולט שמו של אחד, מארק רונסון. 

 עד גיל 28 הספיקה סיירוס להתפרסם ככוכבת דיסני, לחוות פאזה פרובוקטיבית מתריסה (שהפכה את הטוורקינג למונח מוכר בכל בית), התנסתה במוזיקה פסיכדלית והתנחמה במחוזות הקאנטרי. לא קל להתבגר באופן כללי, ולעשות זאת לעיני כל העולם, כשאת כוכבת טלוויזיה בגיל 14, זה מורכב ומכאיב אף יותר. 

בתוך כל הטירוף, סיירוס לא הפכה לקלישאת "ילדה כוכבת" או למקרה טראגי כמו בריטני ספירס. באופן מפתיע היא הפכה לאמנית מוערכת שמאמינים לה. המעריצות מדברות על מילות השירים באלבום החדש, שקשה שלא לפרשן כהתייחסות ברורה לפרידה מהמסוורת'. יש שם שורות כמו "המשכתי הלאה ואני אפילו לא מתגעגעת אליך" ו"אם אתה מחפש משהו יציב  - זו בחיים לא תהיה אני". עבור סיירוס, סוג של זיקית מוזיקלית, זו הצהרה מדויקת.