את יצירותיו של המלחין הגרמני אתם מכירים לבטח, אך האם אתם בקיאים בקורות חייו, המופלאים לפחות כמו המוזיקה שלו?
לרגל יום הולדתו ה-250, אותו מציינים בחודש דצמבר, נגני תזמורת הבארוק ירושלים יתכנסו למסיבה סלונית בסגנון וינאי בבית ילין שבירושלים ויבצעו יצירות קאמריות שכתב לודויג ואן בטהובן בצעירותו, בכלי התקופה. לקראת הקונצרט, שייערך ב-8 בדצמבר בשעה 20:00, יעבוד עם הנגנים מנצח הבית של התזמורת אנדרו פארוט, שינחה את הנגנים מביתו שבאוקספורד, באמצעות הזום.
עד הקונצרט, קבלו עשרה דברים ש(כנראה)לא ידעתם על בטהובן.
• אורי ובן שפלן חייבים לזכות ב"המירוץ למיליון"
• "אופירה וברקוביץ'": גבר מי שגונז ריאיון כזה
• אחרי הסערה: פאולה רוזנברג תומכת בליאון
1. 722 יצירות מוזיקליות כתב לודוויג ואן בטהובן במהלך 45 שנות יצירה, מהן 32 סונטות, תשע סימפוניות, חמישה קונצ׳רטי לפסנתר ורק אופרה אחת.
2. גם אם אתם לא חובבי מוזיקה קלאסית, חלק גדול מהיצירות שלו בטוח שמעתם: הן מככבות ביותר מ-1,200 סרטים הוליוודיים, כולל שוברי קופות כמו "התפוז המכני", "משימה בלתי אפשרית", "נאום המלך", "אוסטין פאוורס", "אקס-מן", "מת לחיות" ועוד. למעשה, הסיכוי להעביר חיים שלמים מבלי לשמוע מקטע מאחת מיצירותיו של בטהובן שואף לאפס.
3. נטייתם של הורים לדחוף את ילדיהם לקריירה מוזיקלית על חשבון כישלונם שלהם בתחום, אינה המצאה של המאה ה-21. אביו של בטהובן, שחווה כישלון חרוץ כזמר, דחף את בנו כבר מגיל צעיר לפתח קריירה מוזיקלית ואף נהג להכות אותו כשטעה בנגינתו. בטהובן הבן נחל הצלחה רבה יותר מאביו, כשאת יצירתו הראשונה (וריאציות לפסנתר לנושא מתוך יצירתו של דרסלר) פרסם כשהוא בן 12 שנים בלבד.
4. את שמיעתו החל בטהובן לאבד בשלב מוקדם של חייו. הדבר לא מנע ממנו להמשיך ולהלחין, כשאת הסימפוניה התשיעית והאחרונה שהלחין, הנחשבת לאחת היצירות המפורסמות ופורצות הדרך בהיסטוריה (בין היתר בשל העובדה כי היתה זו הסימפוניה הראשונה אשר כללה קטעים ווקאליים), כתב כשהוא חירש לחלוטין.
5. באותם הימים, אובדן השמיעה נחשב מום מביש, ובטהובן נמנע מלספר על חירשותו. למעשה, הדבר התגלה רק בצוואתו, אשר נשלחה לאחיו לאחר מותו.
6. בביצוע הבכורה של סימפוניה זו לא יכול היה בטהובן לשמוע את מחיאות הכפיים של הקהל. הוא הניח שהקהל לא אהב את היצירה, נפגע עמוקות ונמנע מלהסתובב להשתחוות בתום הקונצרט. הקהל, מצדו, החשיב התנהגות זו מצד בטהובן כיהירה ומתנשאת.
7. על אף כישרונו העצום והצלחתו היחסית עוד בחייו, בתחום הרומנטי נחל בטהובן כישלון חרוץ ומעולם, על אף רצונו העז, לא התמסד או הוליד ילדים. את הסונטה המפורסמת ״לאור ירח״ הקדיש לתלמידתו, שבה היה מאוהב אך לא יכול היה לחזר אחריה ולהינשא לה בשל פערי מעמדות. גם עובדת היותה נשואה לא הועילה.
8. כמו מלחינים רבים, נאלץ בטהובן במשך כל חייו להעביר (ולא בשמחה רבה) שיעורים פרטיים וכן לכתוב יצירות לפי הזמנה כדי להתפרנס. עם זאת, הוא היה המלחין הראשון בהיסטוריה שקיבל משכורת ״פשוט כדי לכתוב״. אילו היה חי בטהובן כיום, סביר שהיה מרוויח עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים בכל שנה רק מתמלוגים על יצירותיו.
9. בכתיבתו, לעתים קרובות הביא בטהובן את דעותיו והשקפות עולמו, ואת הסימפוניה השלישית שכתב, ״ההרואית״, הוא הקדיש לנפוליאון, שאותו העריץ. מאוחר יותר, כאשר הכריז על עצמו נפוליאון ״קיסר״, התאכזב בטהובן וקרע בזעם את העמוד הראשון של הסימפוניה, שכלל את שמו של הקיסר.
10. בטהובן נולד לפני 250 שנה בדיוק ונפטר בשנת 1827, כשהוא בן 54. סיבת המוות לא ידועה, אך אפשר שהיתה קשורה לחיבתו (בלשון המעטה) לאלכוהול, חיבה שככל הנראה ירש מאביו. מילותיו האחרונות היו ״חבל, חבל, זה מאוחר מדי״, כשקיבל מידי חבר בקבוק יין איכותי כשהוא שוכב על ערש דווי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו