איפשהו במהלך המשבר החמור ביותר שידע שוק ההופעות העולמי, החליטה הלהקה הבריטית ארקטיק מאנקיז לשחרר אלבום הופעה חיה, שהוקלט ביוני 2018 מול קהל חי, משולהב, ובעיקר לא כפוף לאילוצי ריחוק חברתי.
20 שירים מכילה ההופעה הזו, משלל תקופות בקריירה של ההרכב המצליח. ההופעה הוקלטה ממש עם צאתו של האלבום "Tranquility Base Hotel & Casino", אבל השירים מתוך האלבום לא תופסים חלק נרחב מדי מרשימת השירים בהופעה, וטוב שכך. קהל בהופעות חיות מגיב יותר לקלאסיקות וללהיטים הגדולים. בנוסף, מדובר באלבום שהפסנתר דומיננטי בו, הוא ג'אזי במהותו ורגוע מאוד. זה לא חומר שעושה הופעה חיה מרגשת במיוחד. לכן היתה זו החלטה נבונה של הלהקה להגיש לקהל שלה בופה ממיטב התקופות שלה, בעיקר אלה הקצביות יותר.
לפני הכל צריך להגיד: ארקטיק מאנקיז אף פעם לא היתה להקת לייב סוחפת מדי. בניגוד לחברותיה לתחום, הפורטה שלה תמיד היה בטקסטים המדויקים, המתחכמים והפוצעים בקצוות. במעבר לבמה, משהו נשאר באיזורי הכמעט. זה לא שהם מופיעים רע, חלילה. כותב שורות אלה זכה לראות אותם בהופעה ובהחלט יצא מרוצה. אבל, וזאת יגיד לכם כל מי שהופעות חיות עבורו הן חמצן, הופעה טובה היא חוויה קולקטיבית לפעמים משנה חיים. כן, עד כדי כך. והמאנקיז, מה לעשות, אף פעם לא היו ממש חזקים בכך.
הסולן אלכס טרנר לא נמנה עם גדולי המתקשרים עם הקהל. למעשה, רק בשיר החמישי בהופעה, הוא נזכר לפנות למעריצים (שעשו לא מעט כדי להשתחל לאולם הלונדוני, שכן היה מדובר בהופעה נדירה לצורכי איסוף תרומות). גם כשהוא עושה זאת, מדובר בלא יותר מ"שלום" לקוני. בשאר הזמן מדובר ברצף שירים, מבוצעים היטב אמנם, אך בלי ערך מוסף שהופעה חיה אמורה לספק.
השירים שמתקבלים באופן הטוב ביותר הם "Brainstorm" , "Do I Wanna Know?" וכמובן "I Bet You look Good on the Dancefloor". כלומר, השירים הסופר מהירים ובועטים של ההרכב מתחילת הדרך, או לחילופין להיטי הענק המיינסטרימים.
הערב מסתיים ב-"R U MINE?", עוד המנון רוק שנהיה עצום כשהלהקה הפכה לכזו ב־2013. בסך הכל לא מדובר בהופעה רעה, בטח בימים אלה, אבל קשה להגיד שהיא מהווה תחליף לדבר האמיתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
