זהבה בן אמנם ספונה בימים אלה בין קירות בית "האח הגדול", אבל בחוץ היא הוציאה שיר חדש, מתוך אלבום חדש שבדרך. צריך להיות נאיבי או לא מחובר למציאות כדי לא להבין את הקשר בין שני הדברים: אחרי שנים של ניהול בעייתי שלא הלם את כישרונה, בשנה האחרונה מנוהלת הזמרת על ידי חברת הליקון כנען והליקון מיוזיק.
אלה הכוחות מאחורי מה שניתן להגדיר כסוג של קאמבק, שכולל את החדרתה לפריים טיים הטלוויזיוני וניצול העניין המחודש בה לצורכי קידום מוזיקה חדשה.
זה לא דבר רע, בן היא בטח לא הראשונה שעושה זאת. גם בעידן היצירה העצמאית והשיווק ברשתות החברתיות, יש אמנים שזקוקים לניהול נכון וממוסד של הכישרון העצום שלהם.
אם בפזמון היא נשמעת כמו גרסתה הקלאסית והמסלסלת, בבתים אפשר לשמוע אפילו ניסיוניות. שורות כמו "חשבתי שעות, למה אסור לנו לוותר, גשם ראשון עכשיו בחלון, לאט לאט מתגבר" מוגשות במהירות לא אופיינית. כמו העכשוויות שבכוכבות הפופ, גם זהבה יודעת לירות שורות בקצב. למען האמת, היא עושה זאת לא רע בכלל.
על מילות השיר חתום נעם חורב, שכתב להיטים לכל תעשיית המוזיקה הישראלית, מאייל גולן ועד גיא ויהל, כולל השיר "מתנות קטנות" של רמי קלינשטיין. הוא מציג כאן טקסט פוסט פרידה קטן ויפה על שברי אהבה קטנים. המילים מחמיאות לבן, שמבינה דבר או שניים בבלדות.
אם "האח הגדול" הוא זרז להתאהבות מחודשת באחת הזמרות הגדולות שהיו כאן - אז הבו לנו עוד מהעונה נטולת ההייפ הזאת. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
