את שלומי סרנגה אנחנו רגילים לראות כמי שעושה שמח והופך כל הופעה לטברנה יוונית. אבל הפעם הוא מוציא בלדה שקטה, "כולם מדברים עלי", שכתבו והלחינו אבי אוחיון ודודי בר דוד (עיבוד והפקה מוזיקלית: מתן דרור). זהו הסינגל השני של סרנגה מתוך אלבום חדש שבדרך.
"אני תמיד עובד עם יוסי גיספן, אבל הפעם פניתי לאבי אוחיון, לדודי בר דוד ולמתן דרור מתוך כוונה לעשות משהו שונה ממה שעשיתי עד היום", אומר סרנגה (47). "אני גם כותב ומלחין לעצמי, אבל איך שלא נסובב את זה, תמיד יוצא לי בסגנון יווני. אפילו אם אני שר בעברית. הפעם באמת יצא משהו שונה. אנשים ששמעו את השיר אמרו לי שאף פעם לא שמעו אותי ככה. אני בעד לעשות דברים אחרים".
אתה עובד על אלבום חדש.
"נכון. יש עוד שירים בעבודה. הקורונה השפיעה עלי, אז האטנו קצת את העבודה, הורדנו את הקצב הרגיל. ירדתי לקצב שאני יכול לעמוד בו, בלי לחץ. עובדים ברגוע".
כשאתה אומר שהקורונה השפיעה עליך אתה מתכוון לזה שחלית באוגוסט האחרון.
"נכון. לא הוגדרתי חולה קשה, אבל קבלתי את זה מאוד קשה. כמעט חודש לא תיפקדתי. לא יכולתי להרים את הראש מהמיטה, היה לי חום של קרוב ל־40 מעלות. הייתי בבית, לא אישפזו אותי כי לא התפתחה דלקת ריאות, אבל הייתי במצב של חוסר תפקוד. הרגשתי שאני לא שולט בגוף שלי ובמחלה הזאת. פחדתי שאני הולך למות ושאף אחד לא יכול לעזור. רופאים אמרו לי שזה יעבור. בסוף רופאה אחת החליטה לשלוח לי אנטיביוטיקה, אחרי שהחום לא ירד, ורק אז החום התחיל לרדת.
"זו מחלה הרסנית. היא אוכלת את הגוף מבפנים. מאז חזרתי לעצמי אבל יש דברים שלא חזרו. לפעמים יש רגעי חולשה, אני מרגיש שהזיכרון שלי לא אותו הדבר. אני שר שירים שהייתי שר כל יום, ופתאום נעלמים לי משפטים. הכי חשוב זה לאמן את הריאות אחרי שמחלימים, כי בקורונה קשה לנשום, קמים בבוקר ונלחמים לקחת אוויר. צריך להחזיר לריאות את היכולת להכניס אוויר זה אז עבדתי על זה הרבה. כמעט חמישה חודשים אחרי אני רוכב על אופניים ומרגיש שחזרתי לעצמי".
כשאתה שומע על אנשים שלא רוצים להתחסן, מה אתה חושב על זה?
"האנשים האלה לא חוו את המחלה והם חושבים שהם גיבורים. הם אומרים 'לי זה לא יקרה', אבל אחרי שחוטפים את זה, מדברים אחרת. אני מכיר מקרוב אנשים שלא רצו להתחסן ואחרי שדיברו איתי - כולם השתכנעו. אני לא מאחל לאף אחד יום אחד של כאב ראש או קוצר נשימה כמו שאני חוויתי".
נראה שבקרוב חוזרים לבמה.
"אני מופיע מגיל 20, במשך 27 שנים, ופתאום שנה שלמה לא עליתי על במה. אתה מאבד את הביטחון. תהיה עכשיו התרגשות מחודשת לעלות לבמה, עם חששות חדשים. עשיתי בתקופה הזאת פעם אחת מופע מצולם מול אולם ריק, ואז החלטתי שאני לא רוצה. אני שר יוונית. לעשות הופעה בלי קהל זה לא זה, זה כמו חזרות. אני מקווה לחזור כבר במאי עם המופע שלי בעקבות חייו של הזמר היווני האגדי סטליוס קזנג'ידיס, ואני מתכונן להחזיר את המופע 'חגיגה עם סרנגה'". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
