זה לא שיש משהו באמת רע בסינגל החדש של שרית חדד, "ככה בלי שלום". כהרגלה, חדד מגישה היטב בלדת פרידה מלאת פאתוס, שמתחילה בעדינות ובשקט ומתעצמת בקרשנדו עד לסיום בומבסטי עשיר בכינורות. כל העסק מובל על ידי קולה הגדול של זמרת מיומנת, שנמצאת בתחום כל כך הרבה שנים עד שבאמת קשה למצוא פגמים בשירתה.
חדד מתורגלת בבלדות מהסוג הזה. את זו היא אפילו כתבה יחד עם הפזמונאי אושר כהן, בצעד נוסף של מעורבות ביצירתה. שרית מודל 2021 היא כבר לא רק מבצעת נדירה שמבינה טקסטים ויודעת לשיר אותם ברגש ובכוונה רבה, אלא גם כותבת אותם, שותפה בהלחנה ובמיקס שלהם ואפילו הוגה את התסריט לקליפים המלווים אותם. אלה מיומנויות חשובות עבור מוזיקאית שרואה בעצמה בשלב זה של הקריירה שלה הרבה יותר מביצועיסטית.
ועד כאן קומפלימנטים. כי בסופו של דבר, גם אם הוא עומד בקריטריונים של להיט רדיו (והוא אכן קליט ומידבק כבר מהאזנה ראשונה), "ככה בלי שלום" הוא לא יותר מיצירה גנרית. עוד שיר על פרידה שמתחיל ברוך ומספר על רגעים קטנים ויומיומיים בחיי זוגיות שאבדה, וסופו (כמו סופה) ידוע וצפוי. אפילו הטאצ'ים האלקטרוניים שמופיעים ברקע הבית השני נשמעים מיושנים, כמו אפקטים שעברי לידר השתמש בהם לפני 20 שנה.
פני השיר כפני הקליפ. על פניו זהו מוצר משויף ומצולם היטב, בכיכובם של דנה פרידר ואודי פרסי (הזכור לצופי "חזרות" כרעות, בן זוגה של אגם רודברג בסדרה). בפועל מדובר בתסריט סתמי להחריד, על זוג יפה ואוהב שמבלה יחד בדירת לופט וחולק רגעים קטנים של אושר. זאת עד שערב גורלי אחד מסתיים במפח נפש, כשבן הזוג מגיע רק בבוקר ומבין שפישל.
הקלישאות לא ממאנות לבוא: מריבה ענקית, אריזת מזוודה ואפילו קריעה דרמטית של מכתבי אהבה והשלכת גזרי נייר על המיטה. לא משהו שלא ראינו מאות פעמים, אבל בשלב זה מדובר באוסף מחוות סימבוליות טחונות ומביכות במקרה הרע, ובמקרה הטוב - פשוט לא מקוריות או מעניינות במיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו