את ההופעה האחרונה של שייגעצ כהרכב פעיל יובל מנדלסון זוכר היטב. זה היה ביום העצמאות של שנת 2011, ורגע מסוים בה הבהיר לו ולחברי הלהקה שלו שהגיע הזמן לעצור.
"החלטתי לשחק משחק עם הקהל, שכל אחד יגיד את השם שלו ושם של חיה שמתחילה באות הראשונה של שמו", הוא מספר. "זה היה נחמד ב־20 הדקות הראשונות, אבל אז התחלתי לעבור על כל הקהל וזה לא עבר יפה. ישבנו בוואן אחר כך, היתה שתיקה כבדה וידענו, גם בלי להגיד, שהלהקה גמרה את הסוס. זו היתה הדרך להגיד לחברים, למנהלים, ובעיקר לעצמי, שאני לא יכול יותר".
עשר שנים עברו מאז, ומנדלסון פנה לכיוונים אחרים. ביום הוא מורה לאזרחות, בלילות מנגן עם ההרכב שלו "המסע לפולין", ובדרך הוא מגלם את מנחם בגין בסדרת הילדים "פלמח" ב־yes ומוציא פרויקטים נהדרים כמו "יובל המנוול" (חפשו אותו ביוטיוב הקרוב לביתכם). אף ששייגעצ התאחדה כמה פעמים, ב־27 בינואר היא תעשה זאת שוב, בהאנגר 11 בתל אביב. זאת לציון 20 שנה ל"ניו יורק־רפיח", אלבום הבכורה שלהם, ששיר הנושא שלו נכנס לפנתיאון המוזיקה הישראלית - וגם גרר לא מעט ביקורת.
"בזמן אמת השיר הזה לא תפס", אומר מנדלסון, "הקהל שלנו אהב אותו ועם הזמן הוא עשה לו כנפיים, אבל באופן רשמי הוא לא היה באף רשימת השמעה. זה לא ממש הפריע לנו. לא חיכינו שהממסד יאמץ אותנו לחיקו".
"העולם הזה מסריח מניו יורק ועד רפיח/ איפה שלא תסתובב, תמיד תמצא לך אויב/ אלו הם חבלי מולדת ואני רוצה לרדת/ עם שחורים או לבנים, נמות כולנו גזענים", אומרות מילות השיר, ומנדלסון אומר כי הוא עדיין חותם על כל מילה בשיר הזה. עם זאת, יש באלבום כמה שירים שיותר קשה לו איתם. "הדעות שלי קצת השתנו", הוא אומר, "כשאתה כותב שירים בגיל 19 אתה עושה את זה בלי פילטר. הייתי אז ילד עם פה גדול ואיזה רצון לטרוף את העיר. באלבום היה שיר בשם 'חייל של מאה שערים', שהיה מאוד בוטא נגד המגזר החרדי.
"אני כבר לא כל כך שם. אני זוכר ששלמה בניזרי היה אז שר העבודה, והוא אמר דברים קשים מאוד בגנות השיר הזה. הייתי מקבל מכתבים שאומרים שזה שיר פוגעני. אז דחיתי את זה בבוז, היום אני יכול להבין את הצד השני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו