"בלי הפסיכולוגית שלי לא הייתי יכולה לזוז": אלה לי על מחיר הפרסום

בבוקר ראיון זה עם אלה לי להב, מתפרסם באתר חדשות מרכזי מאמר ששמו "למה אנחנו מפחדים מאלה לי?". לא מדובר במאמר שמבקר אותה. הוא אפילו כזה שמגן עליה משלל המצקצקים שצברה בשנתיים של פעילות מוזיקלית. אבל עבורה מדובר בהתעסקות נוספת בה, בחייה האישיים ובתדמיתה הציבורית - דברים שמגיעים תמיד עם פרסום ותהילה. אבל במקרה שלה, העניין המוגבר בה מגיע כשהיא בת 18 בלבד, גיל מעצב שעוד לא לגמרי יודע איך להתמודד עם הרעש, ההמולה והשיח הכללי סביבה.

בדיוק בזה עוסק "פקה פקה", הסינגל החדש שלה שיוצא היום (שני), ואשר עוסק ברכילות הבלתי פוסקת סביבה וסביב חייה האישיים, ומכיל שורות כמו: "הם אמרו שאיזה משוגעת אלה לי לי לי, כמה מדברים עליי יותר מבי בי, זה לא אשמתי כי זה יוצא לי טבעי". בסך הכל טקסט שמדבר בעד עצמו.

"היה לי הרבה בלאגן בראש, בגלל כל הרכילויות והתקשורת וכל הדברים שאמרו עליי, ולא ידעתי כל כך להכיל אותו", היא אומרת בראיון ל"ישראל היום". "אתה לא כל כך מצליח להבין מה שאומרים עליך ואתה לא מעכל את זה שכולם מתעסקים בחיים שלך. רציתי לעשות משהו מיוחד בשיר החדש, אז דור גל (שכתב, הלחין והפיק את השיר. ע.פ) ואני החלטנו לכתוב על זה".

זה גם משהו שמגיע כמעט באופן טבעי עם חשיפה.

"זה אולי נראה חיי זוהר כאלה מדהימים וכן, אני מודה על מה שיש לי, עובדת קשה ואוהבת את מה שאני עושה. אבל יחד עם זה מגיע צד מאוד שחור של התעשייה, שיש בכל העולם - גם בחו"ל וגם בישראל. בכל מקום יש תקשורת, אנשים לא טובים והייטרים, ויש דברים שקשה להתמודד איתם אם אין לך את הכלים".

את מרגישה שיש לך את הכלים?

"יש לי פסיכולוגית נהדרת שעוברת איתי דרך ארוכה ובלעדיה לא הייתי מצליחה לזוז בכלל, ומנהלים שתמיד שם כשאני צריכה עזרה חיצונית. כמובן שיש לי את ההורים המדהימים שלי, וזה המון לגיל 18".

את יכולה להבין את כל העניין וההיסטריה סביב הפרסונה שלך? הוגדרת כ"חסרת שליטה".

"זה לא דבר כל כך נעים לשמוע, כי אנשים כנראה לא מכירים אותי. אני מלאת שליטה ואני עושה בדיוק את מה שאני רוצה. אנשים לא הבינו את הציניות שלי בראיונות. אני בן אדם רגיל בגיל 18. זה הגיל להשתגע בו. פשוט הניסיון והחוויות שלי היו מול כל העולם, ואני משוכנעת שאני לא שונה מכל ילד אחר בגיל הזה. אני לא עושה דברים מוגזמים. אני נהנית ומחפשת את עצמי וזה הכי נורמלי בעולם. אלה השנים שאני אמורה לצאת בהן, להשתכר, ליהנות עם חברים, לצאת עם בנים, לעשות בלאגנים, לרקוד במסיבות על שולחנות. זה גיל שאני אמורה להשתגע בו. וכשזה קורה בחוץ מול כולם זה פחות נעים. זה לוקח לך מהחוויה של הילדות וזו גם חוויה מאוד מבגרת כשלעצמה. זה משהו שאתה נכנס אליו באי מודעות, אבל זה מה יש".

האזנה לשיר החדש מגלה שכמו כל דבר שקשור בזמרת, גם הפעם מדובר בהפתעה. את מקום הקיי-פופ של "זוט עני" כעת מחליף צליל רגאטוני שפחות מזוהה איתה. "האמת היא שתמיד רציתי לעשות רגאטון", היא אומרת. "אני מתה על הסגנון, זה מגניב אותי מאוד והיה לי פרטנר מהמם. אני שמחה שהצלחנו להביא את זה ביחד".

את כבר יודעת איך ישמע האי.פי המתוכנן שלך? עוד מהסגנון הזה?

"הוא לא יהיה אחיד בכלל. אני כבר אומרת לך שהוא יהיה מאוד לא אחיד".

ועוד לפני זה את מתגייסת. חשבת כבר על ההשלכות של גיוס בפרופיל (תקשורתי) גבוה? גם הקריירה תיאלץ להסתגל.

"התאריך כרגע הוא 16 בפברואר, בתקווה שהוא לא ישתנה. אני מתה להתגייס כבר. אגיד לך את האמת, אני לא יודעת איך יהיה לי. עוד לא התגייסתי בעבר ואין לי מושג מה מחכה לי בכלל. זה מה מעניין, זה מלחיץ. לגבי הקריירה - אני סומכת על המנהלים שלי שידעו לתפעל אותה גם כשאהיה בצבא. אני מאוד רוצה להתגייס. זה מרגש ומפחיד אותי ביחד" .