"אני עם המקומות העדינים והיא עם איזה שפיץ שיש לה"

בתוך הכאוס של התקופה האחרונה, בין השעות הקשות והחשוכות, הזמרת יובל דיין חיפשה סדקים של אור. כחלק מהמסע המוזיקלי שלה, ומתוך רצון לנחם ולעודד את הקהל שלה, וגם את עצמה, היא נכנסה לאולפן, לראשונה עם הזמרת דיקלה, וביחד עם המפיק פטריק סבג יצרו השלושה את "הנה באו הימים", שיר שיוצא היום לאוויר העולם ויעניק לכם חיבוק לנשמה. (המופע הבא ב־27.3 בגריי יהוד).

"כבר מזמן אמרו לי מיכל המנהלת שלי ופטריק שחיבור שלי עם דיקלה יכול להישמע ממש טוב. אני עם המקומות העדינים והמאווררים והיא עם איזה שפיץ שיש לה, חשבנו לנסות ליצור משהו יחד. הרעיון הזה תמיד היה בראש, אבל זה לקח זמן", משתפת יובל. "בסוף נפגשנו בין סשנים, לא ויתרנו ונכנסנו שלושתנו לאולפן, וזה פשוט קרה, השיר כתב את עצמו. זה היה מסוג הרגעים שבהם אני מבינה שבשביל רגעים כאלה אני באמת מוזיקאית".

מה זה אומר?

"זה משהו שמרגישים כשכל הכוכבים מסתדרים והשיר פשוט כותב את עצמו, ממש נשפך מאיתנו, כל אחד זורק שורה, והכל נהיה במין רגע של קסם".

את שרה "הנה באו הימים" בימים קשים מנשוא.

"נכון, אלה ימים שבהם החושך ממש קשה, ומדי פעם יש איזה קרן אור שמבצבצת דרך הסדקים ואני רוצה להיאחז בה ולתפוס אותה ולהרחיב אותה. זה שיר שלי בעצמי הוא נותן תקווה, ואני מקווה שייתן גם לאחרים כשייצא".

"אני אדם מאמין"

מה עושה לך טוב בתקופה הזאת?

"אני לקחתי ברצינות במלחמה הזאת את המקום הזה של התודה, פתאום שום דבר לא מובן מאליו, גם בפן האישי. איבדנו במשפחה בשנה אחת סבא, סבתא ודודה - זה לא מאוד גדול אל מול מה שקורה פה. אבל פתאום את מבינה שכל רגע כאן של המשפחה, של החיים, של החברים, של הכתיבה ושל קהל - הכל הרבה יותר יקר ערך, ונכנסתי למוד של הודיה.

"גם לפני כן הייתי אדם מאמין, חזרתי בתשובה, אבל עליתי עם זה מדרגה אחת כי אני באמת מרגישה שאם אמקד את המבט שלי על מה שיש - זה הדבר היחיד שייתן לי את הכוח לתקן ולעלות למעלה, ולעזור לאנשים".

עלית שלב גם במובן הדתי? תתחילי להופיע רק בפני נשים?

"לא, לא, דווקא שם אני חושבת שכמו לכל אחד מאמין היו לי את השאלות שלי ועליתי שלב לאו דווקא במובן הדתי הפרקטי אלא באמת במובן של הסתכלות חיובית על המציאות הקשה הזאת. אני במלחמה על האופטימיות והתקווה והאמונה שביום שאחרי יהיה פה הרבה יותר טוב".