אם לא יקרה שום דבר דרמטי בקרוב, תעלה נציגת ישראל לאירוויזיון, יובל רפאל, על במת התחרות בשוויץ ב-15 במאי, ותנסה להעפיל מחצי הגמר השני לגמר התחרות. בינתיים, קמו התארגנויות במספר מדינות הקוראות להדיח את ישראל מהתחרות, וביניהן סלובניה, פינלנד, איסלנד, אירלנד וספרד. זאת כאשר האחרונה מתכננת בקרוב להביא את הנושא בפני ישיבת מועצת המנהלים שלה, ואולי, לשגר דרישה רשמית לאיגוד השידור האירופאי להדיח את ישראל מהתחרות. האם באמת קיימת סכנה להשתתפות ישראל באירוויזיון? הנה כל מה שרציתם לדעת בנושא ולא העזתם לשאול.
באילו תנאים אפשר להרחיק מדינה מהשתתפות באירוויזיון?
אז לפני הכל, חשוב להדגיש – מדינות אינן חברות באיגוד השידור האירופאי (EBU), הגוף שמארגן את תחרות האירוויזיון, אלא גופי השידור הציבוריים. ישראל לא חברה ב-EBU, אלא תאגיד השידור הישראלי "כאן". זה משמעותי כי לעצמאות של גוף השידור יש תפקיד מכריע בעניין.
לאיגוד השידור האירופאי, ולתחרות האירוויזיון בפרט, יש תקנון המגדיר אילו גופי שידור יכולים להיות חברים בו ולהשתתף בתחרות. לצד עקרונות פיננסיים, כמו תשלומי אגרות שנתיות, יש כמה סטנדרטים, ביניהם: גוף השידור חייב לכלול חטיבת חדשות, שמתפקדת באופן עצמאית ומנותקת מהממשלה, קיומה של עיתונות חופשית ושמירה על עקרונות חופש הביטוי. לכן, אם תחת רפורמת תקשורת כזו או אחרת תבוטל חטיבת החדשות בתאגיד, הוא לא ייחשב כגוף שיכול להיות חבר ב-EBU.
עם זאת, ההחלטה על הדחת מדינה מהתחרות, או מאיגוד השידור האירופאי, היא לא משפטית בלבד. גורמים מקצועיים בתחום האירוויזיון עמם שוחחנו הסבירו כי ההחלטה בנושא מתקבלת על ידי הוועד המנהל של איגוד השידור האירופי והנימוקים המדויקים לא מתפרסמים לציבור.
האם רוסיה הודחה מהאירוויזיון רק בשל השתלטות הממשל על גופי השידור הציבוריים?
ב-28 בפברואר 2022 הוציאה הוועדה המפקחת של תחרות האירוויזיון הודעה על ביטול השתתפותה של רוסיה בתחרות, עוד לפני שהמדינה בחרה ופירסמה שיר. ההחלטה מ-28 בפברואר לא התייחסה לאובדן עצמאות גופי השידור הציבוריים ברוסיה, לחופש העיתונות או לחופש הביטוי. למעשה, ההחלטה כללה משפט אחד עמום: "ההחלטה משקפת חשש כי לאור המשבר חסר התקדים באוקראינה, הכללת רוסיה השנה תפגע במוניטין של התחרות".
נושא עצמאות גופי השידור הציבוריים, חופש העיתונות וחופש הביטוי עלה רק יממה לאחר מכן, כאשר ב-1 במרץ 2022 הוציא איגוד השידור האירופי עצמו הודעה על הרחקת גופי השידור של רוסיה. יחד עם זאת, ההחלטה התקבלה לאחר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין איים לפרוש מאיגוד השידור האירופאי, והלכה למעשה תאגידי השידור הרוסיים פרשו עוד לפני כן, בעקבות ההודעה על הרחקת המדינה מתחרות האירוויזיון.
האם ההחלטה להדיח את רוסיה ב-2022 עשויה לשמש תקדים להדחת ישראל?
כאן, לפי גורמי המקצוע עמם שוחחנו, התשובה יותר מורכבת. ההחלטה להדיח את רוסיה מהתחרות היתה לפני אירועי 7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". כאמור, איגוד השידור האירופי לא חשף את השיקולים שעמדו מאחורי ההחלטה, אלא נתן הצהרה בלבד, מאוד לקונית – בלי להעריך כמה הנושא עשוי להיות תקדימי ומסוכן. ברגע שההצהרה התמקדה בנושא מוניטין התחרות, היא הפכה להיות מאוד נתונה לפרשנות. מכיוון שהשיקולים להדחת רוסיה לא פורסמו במלואם, קשה לקבוע אם ניתן להשתמש בהם כהצדקה להדחת ישראל.
הדחת רוסיה ב-2022 בהחלט הייתה טיעון מרכזי של גורמים רבים בשנה שעברה אשר קראו להדיח את ישראל מהאירוויזיון. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי ב-2024 לא התקבלה אף בקשה רשמית להדיח את ישראל מהתחרות ולכן גם ההחלטה כלל לא נידונה.
האם יש הבדל בין המצב ברוסיה למצב בישראל, בכל הנוגע לאפשרות ההדחה?
כאן מסבירים אנשי המקצוע כי התשובה היא כן באופן חד משמעי, עוד אפילו לפני שמתייחסים לכך שהמצב בישראל יותר מורכב וכלל מתקפה רצחנית של חמאס ותגובה של ישראל, שלא פתחה במלחמה.
בנוגע לרוסיה, ההחלטות שהתקבלו היו רחבות יותר וברמה בינלאומית. בניגוד לרוסיה, אשר הוחרמה על ידי גופים בינלאומיים רבים, ישראל לא הוצאה מאף ארגון משמעותי. ארגונים בינלאומיים רבים הדיחו את רוסיה מהמפעלים שלהם, ביניהם FIFA (הפדרציה הבינלאומית לכדורגל) והוועד האולימפי. לכן, איגוד השידור האירופי פשוט יישר קו עם ההחלטה של אותם ארגונים. במקרה זה, איגוד השידור האירופי נוטה להתיישר עם גופים בינלאומיים אחרים ולא להיות חלוץ בהחלטות הדחה. דבר שבא לידי ביטוי גם בהתייחסות שלו לטיעונים בדבר השתתפותה של ישראל בתחרות. לדבריהם, הם מיישרים קו עם המפעלים הבינלאומיים.
בנוסף, איגוד השידור האירופי טוען כי הוא מתנהל מול תאגיד השידור הציבורי "כאן", שאינו כפוף ישירות לממשלת ישראל. לדברי הגורמים המקצועיים, דווקא הפרסומים על ניסיונות הממשלה להשתלט על השידור הציבורי משרתים את ישראל, כי למרות הכל, השידור הציבורי נותר עצמאי וזה רק מחזק את עצמאותו ומראה את כוחה של הדמוקרטיה הישראלית.
תאגיד השידור הספרדי מתעתד להגיש דרישה רשמית להדחת ישראל מהתחרות. זה ישנה משהו?
לפי גורמי המקצוע איתם שוחחנו, התשובה גם כאן היא שלילית. לפי הפרסומים בכלי התקשורת, מתכוונים הספרדים להתמקד בטענה שתאגיד השידור הציבורי "כאן", לכאורה, עושה שימוש פוליטי בתחרות כדי להצדיק את פעולות ישראל בעזה. מדובר בטענה מעט שונה ו"מתוחכמת" יותר מאשר הושמעו בעבר. תאגיד השידור הספרדי כבר לא מתמקד ב"פשעי מלחמה" ו"רצח עם", כפי שנטען בעבר. הוא תוקף ישירות את הבטן הרכה של תקנון איגוד השידור האירופי – שהשימוש בתחרות ככלי פוליטי עלול לפגוע במוניטין שלה.
איגוד השידור האירופי, תיאורטית, יכול לקבל כל החלטה, כולל להדיח את ישראל מהתחרות. אבל, וזה אבל גדול, גורמי המקצוע עמם שוחחנו מסבירים שמול טענת הפגיעה במוניטין יש אינספור טענות למה לא ראוי או אי אפשר להדיח את ישראל מאירוויזיון. אם זה לנוכח עמדת ישראל כיום, המגנה על עצמה, חוזק המשטר הדמוקרטי, עצמאות גוף השידור ועוד.
האם צפוי לנו שוב אירוויזיון מלא בסערות כמו ב-2024?
אי אפשר לדעת. השנה, המשלחת הישראלית לתחרות אינה מצפה לקבלת פנים חיובית במיוחד, כאשר המטרה הסופית היא להופיע על הבמה מול כל אירופה. עם זאת, בעקבות אירועי השנה שעברה כתבו באיגוד השידור האירופי "קוד אתי" לתחרות שכולל בין היתר "אזורים בטוחים", שבהם לא יהיה ניתן לצלם את העיתונאים, וכן אחריות גדולה מאוד לראשי המשלחת, אשר יצטרכו למנוע סערות פוליטיות ואחרות כמו בשנה שעברה.
האם הצעדים החדשים יצליחו למנוע מחלוקות ופוליטיזציה? כנראה שנגלה רק בעוד חודשיים וחצי. האם ישראל תהיה שם? בדיוק כמו שכתבנו בפתיח של הכתבה – רוב הסיכויים שכן.
עד אז יש עוד כמה ציוני דרך לעבור, משדר חשיפת השיר הישראלי הנבחר יועבר בשידור חי ב-9 במרץ בכאן 11 ובכאן גימל. חצאי גמר האירוויזיון ישודרו ב-13 וב-15 במאי, והגמר הגדול ישודר ב-17 במאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו