"מאז האיחוד של הדורבנים לא יצא לנו לעמוד על במה אחת"

שנה וחצי אחרי שחלקו במה במופע האיחוד של להקת הדורבנים שהקפיץ את קיסריה, האחים גיא ואייל מזיג ייפגשו שוב על במה אחת. הפעם זה יתרחש במופע החגיגי "מעפר פורחת שושנה - רחל שפירא", (15.2) שינעל את פסטיבל החורף של היכל התרבות תל אביב. המופע יצדיע לפזמונאית ולמשוררת, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי, שרבים משיריה התקבעו בפנתיאון הזמר העברי ובתרבות הישראלית.

במופע ישתתפו גם גלי עטרי, נורית גלרון, ירדנה ארזי, אלון עדר, ליהי טולדנו, אופק נחמן, ענבל ביבי, נועם בתן ודניאל וייס, ואייל אחראי על הניהול המוזיקלי יחד עם קובי בן עטר. את האירוע ינחה יואב קוטנר, וישתתפו בו גם תזמורת האופרה הקאמרית והרכב ריתם סקשן.

עבור שני האחים המוכשרים, שכל אחד מהם מנהל קריירת סולו כזמר, יוצר, מפיק, מלחין ושלל תארים נוספים, מדובר במפגש מרגש על אותה הבמה. בראיון זוגי, הם מספרים על החיבור המשפחתי והמקצועי, שהופך את הכל לקל ומוכר.

"בעצם, מאז האיחוד של הדורבנים, שנקטע רגע לפני הסוף בגלל המלחמה, לא יצא לנו לעמוד יחד על במה אחת", משחזר אייל. "לפעמים שנינו מופיעים בפרויקטים של אחרים ונפגשים שם, אבל לא יצא לנו להיפגש מאז - חוץ מאשר בארוחות שישי וכאלה".

"מזל שיש את רחל שפירא שמפגישה בינינו", גיא צוחק. "האמת היא שבלי קשר לעובדה שהיא אישה מאוד מוכשרת, שעשתה פה כל כך הרבה ושיריה האלמותיים מלווים אותנו, זה כמובן כיף להתארח במופע שאח שלי הוא גם המנהל המוזיקלי שלו. יש לי ראש שקט ואני מבסוט".

הוא קשוח איתך יותר, או שהוא עושה לך הנחות?

"זה ממש נפוטיזם. (צוחק) אבל ברצינות, הוא יכול לבקש ממני מה שהוא לא היה מעז לבקש מאמן אחר, ואני יכול לבקש ממנו מה שלא הייתי מעז לבקש ממנהל מוזיקלי אחר. אין גבולות ברורים".

אייל: "יש משהו מרגיע בזה שאני מכיר את גיא כל כך טוב ואני לא צריך בכלל לבקש. אנחנו מבינים זה את זה בלי לדבר בכלל".

רחל שפירא היא אייקון עם שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל. כמה זה מלחיץ לגעת בחומרים האלה?

גיא: "ערב כזה זה תמיד אושר גדול, כי זו הזדמנות גם לעשות כבוד לשירים איקוניים שהלחינו גדולי המוזיקאים. כשאתה ניגש לערב כזה, ברור לך שזו הזכות הכי גדולה שאתה יכול לגעת בשירים כאלה. בדרך כלל, בהופעות שלי אני עושה את המוזיקה הכי שחורה, פאנק - אבל דווקא בערב הזה אני מבצע שיר אחד של חוה אלברשטיין, 'קולות', ושיר אחד של הכל עובר חביבי".

אייל: "תנסי לדמיין את גיא, עם הווייב הגרובי שלו, שר שיר של חוה אלברשטיין - בלי לבייש את הביצוע המקורי בכלל, אלא דווקא לשבח אותו לדעתי ולהכניס מהטעם שלו. גם בהכל עובר חביבי הוא לקח את זה למקום שלו.

"אני חייב להגיד שהרבה פעמים, כשאמנים לוקחים שיר למקום שלהם, לפעמים זה מאבד את הקסם של המקור - ובמקרה הזה, לקחת את גיא ולתת לו לבצע משהו מהעולמות מהאלה זה כל כך יפה ומדויק. בעיניי זה שדרוג לשירים".

גיא: "זה קרה כי יש לנו את הנוחות הזאת, ויש בינינו סינרגיה טבעית ורבת־שנים, וזה גרם לכך שהכל נינוח ולא מאולץ".

אייל: "כמנהל מוזיקלי, תמיד יש את הפחד להרוס שיר איקוני - ואנחנו מדברים פה על שירים משנות ה־70, תחשבי כמה זמן הם איתנו. לא מדובר פה בערב למלחין מסוים, אלא בשירים שהלחינו הרבה מלחינים שונים, וזה מגוון מאוד. אני מנסה גם להכניס עיבודים חדשים וזמרים אחרים".

עוד איחוד של הדורבנים?

מתי נראה אתכם שוב ביחד? אחרי הדורבנים יש עוד משהו על הפרק?

גיא: "האיחוד של הדורבנים לפני שנה היה באמת משהו חד־פעמי, ועכשיו כל אחד בענייניו, אבל אולי נחשוב על מופע פולקה יחד".

אייל: "אנחנו מאוד אוהבים פולקה".

גיא: "יש לנו כמה דברים משותפים שמתישהו אולי נאגד אותם לאלבום. צריך להתמודד עם ענייני לו"ז, אבל כדאי באמת לנעוץ דברים".