מ"שיר לשירה" ועד "כשזה עמוק": השירים הגדולים של קורין אלאל

מותה של המוזיקאית קורין אלאל מסמל את סופה של תקופה בת עשורים רבים, בהן הייתה אחת מהיוצרות הפורות, הבולטות והחשובות במוזיקה הישראלית. מאז החלה את דרכה המקצועית באמצע שנות ה-70, לקחה אלאל חלק בשירים שיהפכו נכסי צאן ברזל בתרבות העברית - אם בתור מעבדת, מבצעת או מלחינה. יצירתה שזורה עמוק בזו של שלל מוזיקאים אגדיים אחרים, ביניהם אריק איינשטיין, שלום חנוך, רמי פורטיס, מיקי גבריאלוב, נורית גלרון ורבים אחרים. במקביל, יצרה לעצמה גוף עבודה מרשים ואהוב, שהתפרש על פני שנים רבות. לאור לכתה, חזרנו לכמה מהשירים הגדולים והחשובים המזוהים עמה.

אזכורים של כבוד: "אין לי ארץ אחרת", אוצר תרבותי שהלחינה למילותיו של אהוד מנור; "אי שם בלב" -שירו של ז'ורז' בראסנס שתרגם מנור לעברית וביצעה אלאל; "חזקה מהרוח" שכתבה אסתר שמיר, הלחינה קורין ושרה גלי עטרי; העיבוד המשותף והבועט שלה ושל להקת המכשפות לקלאסיקה "קסם על ים כינרת" ; "לחיות" המצוין שהוציאה ב-1997 ולא זכה לכבוד הראוי לו. מיטיבי הלכת גם יזכירו את "עטור מצחך", שיר שנחשב על ידי רבים לאחת מפסגות היצירה המוזיקלית הישראלית, ואשר לו תרמה אלאל הצעירה, יחד עם יהודית רביץ, קולות רקע.  

"זן נדיר"

קשה לחשוב על שיר שהגדיר את הקריירה של אלאל יותר מאשר "זן נדיר", ודי בצדק. החיבור בינה לבין הפזמונאי מאיר גולדברג התברר כמשמעותי במיוחד בקריירות של שניהם, במיוחד בזו של קורין, אותה ניתן היה לחלק ללפני ואחרי "זן נדיר" – האלבום ושיר הנושא מתוכו, שיצאו ב-1992. בפרק מתוך האדפטציה הטלוויזיונית של ההסכת "שיר אחד", סיפרו גולדברג ואלאל על האופן בו חברו זה לזו לראשונה, בעת שקורין הופיעה בפסטיבל ילדים נודד ובין ביצוע לביצוע פתרה תרגילים במתמטיקה להנאתה. 

במקור ייעד גולדברג את "זן נדיר", אחד מטקסטים רבים שכתב באותה תקופה, לזמרת לשעבר הראלה בר, מכוכבות שנות השמונים. בר השתתפה באותו פסטיבל נודד, ובאחד מימיו פנתה לאלאל והציעה לה להכיר את מאיר ובעיקר את כתביו. קורין הלחינה עבורה את "זן נדיר" והשיר הוקלט במטרה להופיע במה שהיה אמור לצאת כאלבומה השלישי של בר, אלא שהזמרת החליטה לפרוש באותה תקופה מעולם השירה.

גרסתה של הראלה בר לשיר לא ראתה אור, ובמהלך אותן שנים הלך ונרקם קשר חברי ומקצועי בין אלאל לבין גולדברג. הוא תרם לאלבומה השלישי שירים כמו "הטבעת נפלה", "ארץ קטנה עם שפם" ו"התעשייה האבירית", ולאחר תקופה עלה בשיחה ביניהם גם "זן נדיר" -  שיר שהזמן אולי שכח, אבל לא הם. לאחר שנאמר להם על ידי חברת התקליטים של בר שהשיר "פנוי", כלומר ניתן להלחינו ולעבדו מחדש, הקליטה אותו אלאל בגרסה משלה, שתהפוך עם צאתה ב-1992 ללהיט ענק, ובהמשך לקלאסיקה ישראלית שממשיכה להתנגן בתחנות הרדיו עד היום.

"זן נדיר", כך הסביר גולדברג, עוסק בפער שבין החלומות והשאיפות האנושיות לבין המציאות, והניסיון להסתיר את אותו פער מטעמי בושה. לימים יהפוך למה שנראה כשיר האהוב ביותר של הזמרת, ולרגע מכונן בדברי הימים של הרוק-פופ הישראלי.

"אנטארקטיקה"

לא קשה להבין מדוע בחרה אלאל לקרוא לאלבומה השלישי מ-1989 על שם "אנטארקטיקה", היפה שבשיריו. באופן מעניין, בדומה ל"זן נדיר" שיצא אחריו, גם "אנטארקטיקה" נכתב במקור עבור זמרת אחרת. במקרה זה מדובר בחני יופה, הזכורה מתהילת שיר הפופ "טאקו". ניכר שבחירת חומרים לא הייתה הצד החזק של יופה, שקיבלה את השיר מהמשוררת חנה גולדברג ולא רק שלא הייתה מעוניינת לבצע אותו -  גם החליטה שמדובר בשיר גרוע.

גולדברג, פזמונאית שהבינה דבר או שניים בכתיבה ושבין שיריה ניתן למנות להיטים קאנוניים כמו "נאחז באוויר" של גידי גוב, "אש" של רמי קלינשטיין, "אמסטרדם" ו-"ענוג" של להקת נוער שוליים, העבירה את השיר לאלאל. זו דווקא זיהתה מיד את הפוטנציאל הטמון בו.

את השיר כתבה במקור גולדברג אודות אדם, או אם לדייק -אודות התאהבות שלה באדם, שהלכה ודעכה. אין התאהבות שלא נגמרת, אמרה גודלברג, ממש כפי שאין סוסים שמדברים עברית או אנשים שלא מתים.

על פי כותבת השיר, כבר ביום בו הציגה בפני קורין את מילות השיר זכתה לשמוע את הזמרת שרה לה אותו בטלפון, ומעבר לכך – הוא הוביל פרץ יצירה שהרכיב את האלבום כולו. בקריירה של אלאל, "אנטארקטיקה" נחשב לאלבום הפריצה שלה למיינסטרים המקומי, כששיר הנושא שלו, שהוא גם הרצועה הפותח אותו, נכנס לפנתיאון היצירה הישראלית.

"שיר לשירה"

את אותו "אנטארקטיקה", אלבומה השלישי ומשנה הקריירה של אלאל, חתם "שיר לשירה" – המנון יפהפה שכתב יהונתן גפן האגדי ואשר הוקדש לבתו הקטנה. "שיר לשירה" הופיע כמובן לראשונה בקלאסיקת ספרות הילדים "הכבש השישה עשר", ולמעשה הולחן על ידי קורין כבר בתחילת שנות השמונים, אך לא זכה אז להצלחה רבה.

שנה לאחר מכן גם הזמרת יעל לוי הקליטה ביצוע משלה לשיר, בלחן (שונה מזה של קורין) שכתב לה משה לוי. אך הייתה זו הגרסה הנוספת של קורין מ-1989 (הפעם בעיבודה של יהודית רביץ, שהפיקה לה את כל שירי "אנטארקטיקה") שזכתה לתהילת עולם.

"עולם חדש וטוב אני אתן לך", הבטיח האב יהונתן לבתו הפעוטה, ולחנה של קורין הצליח לחדור אל ליבו של כל הורה טרי שחולק את אותו הסנטימנט. במהלך השנים, שלל זמרים ביצעו גרסאות מוצלחות משלהם לשיר, ביניהם אסף אמדורסקי ומירי מסיקה. אחת האחרונות שבהן הייתה זו של חברי תוכנית המערכונים האייקונית "זהו זה", ששבו לנחם את היושבים בציון בשנת 2020, בשיאה של מגיפת הקורונה. בהמשך סיפקה הגרסה הזו מעט נחמה גם על לכתו של גפן ז"ל, שנפטר באפריל 2023.

"הטבעת נפלה"

קלאסיקה נוספת שסיפק החיבור של אלאל ומאיר גולדברג לאלבומה השלישי של הזמרת, הגיעה בדמות "הטבעת נפלה". השיר ייצג נאמנה את היצירה של קורין באותה התקופה וזו התאפיינה בשירה מהירה, הגשה כמעט מתחכמת בבתי השיר וגלישה לפזמון גיטרות סוחף.

עובדה איזוטרית משהו, אך כזו ששווה לציין: שם השיר הפך לביטוי פופולרי במיוחד בקרב עורכים בעולם העיתונות, שרואים בו עד היום כותרת ראויה ללוות כתבות אודות חתונות, טבעות נישואין, תכשיטים של מנהיגים איראניים מחוסלים שנמצאו בהריסות, מתמודדים אולימפיים שהפילו את טבעות הנישואים שלהם לנהר או סמלי שלטון של מנהיגים ומצביאים של העת העתיקה. גם זו דרך להישמר בתודעה.     

"כשזה עמוק"

ב-1997 שחררה אלאל את אלבומה השישי והזכור לטובה "כשזה עמוק", שהפיק לה ערן צור ואשר גם במקרה זה זכור במיוחד בזכות שיר הנושא שלו. את השיר שנושא את אותו שם כתבו ושרו קורין ובת זוגה באותה תקופה, סולנית הרכב המכשפות  -ענבל פרלמוטר, שהלכה לעולמה בהמשך אותה שנה, ביומו הראשון של חודש אוקטובר. 

השיר, בו שורות כמו "כשזה עמוק הרוח כמו נושאת אותך למקומות זרים, כשזה עמוק שלגים של כעס בתוכך, בן רגע נמסים" הוא דואט, או למעשה שיר אהבה משותף אך לא מוצהר, כיוון שהזוגיות בין אלאל לפרלמוטר לא הייתה פומבית מדי באותה תקופה.

ארבע שנים לאחר מכן הוציאה קורין את אלבומה "תנינענק" מ-2001, שהוקדש לבת זוגה המנוחה ועם יציאתו יצאה גם קורין מהארון כלסבית מוצהרת. הקשר הרומנטי בין פרלמוטר לאלאל לא היה ידוע לציבור הרחב בתקופה בה זמרות וזמרים שניהלו מערכות יחסים חד-מיניות נמנעו מחשיפת נטיותיהם ברבים, ועם השנים הפכו השתיים לסמלים של הקהילה הלהט"בית המקומית. אולי היום הן נפגשו לראשונה שוב, 27 שנים אחרי שנפרדו דרכיהן.