ייצוג של הישראליות הנוכחית: רביב כנר מבין איך יוצרים להיט

הבחירה של רביב כנר לקרוא לאלבומו השני "עכשיו טוב" קצת תמוהה - אך הבחירות המוזיקליות שלו מובהקות • באופן מעניין, כשהוא לא נותן בראש עם גיטרות, כוחו של כנר הוא דווקא בבלדות הרגועות יותר

רביב כנר. צילום: ניר אמיתי

בחמש השנים שעברו מאז פרץ לתודעה, רביב כנר מיצב את עצמו תדמיתית בצורה מדויקת וברורה. לצד הקול המובחן, יכולות הכתיבה ובחירת השירים הנכונים, הוא נתפס כאדם ערכי ואוהב מולדת. אמן שמרבה להשתתף בטקסים ממלכתיים ולוחם ששירת בשלל מבצעים ומלחמות, כולל זו הנוכחית, ושלא חושש לומר את דעותיו בפומבי. 

זה לא בהכרח דבר רע. בסך הכל זה מרענן לשמוע דעה נחרצת מצד אמן ישראלי שלא מנסה להלך בין הטיפות. בכל הנוגע להתנהלות מול אויבינו רביב מבטא סנטימנט פופולרי למדי. בניגוד להמון רמטכ"לי ספה - הוא גם אחד שמכיר את השטח, שלחם ועוד לוחם בו, והוא יכול לבוא בהצהרות בומבסטיות לגבי שיטות פעולה בשלל זירות הקרב שהמדינה מנהלת כרגע.

רביב כנר הוא זמר שמזוהה עם ישראליות מאוד פופולרית היום ועם רגש לאומי רווח. לכן, הבחירה שלו לקרוא לאלבומו החדש והשני במספר "עכשיו טוב" קצת תמוהה. כן, שיר הנושא של האלבום עוסק בתחושת הקלה של זוג שבו הצלע הגברית שבה מלחימה, אבל בזמנים כאלה, שבהם המצב בארץ הוא כל דבר פרט לטוב, זה מעט משונה.

בחירת שמות בצד - הבחירות המוזיקליות של כנר מובהקות. מדובר בזמר שמבין לא מעט ביצירת להיט, ושמתמחה בחיבור פזמונים שיכולים בקלות להפוך להמנונים, מהסוג שקהל מצטרף אליהם בשירה בהופעה. "לא נשאר לבד" על פזמונו הסוחף הוא דוגמה מצוינת לכך. לעזאזל, הוא אפילו אומר זאת בעצמו בשורה "בסוף כל שיר יהיה המנון".

רביב כנר, צילום: ניר אמיתי

גם אם בשאר העולם מדובר כרגע בז'אנר שרדום כבר שנים - בארץ, שירי רוק גיטרות עדיין עובדים. בגלל זה שיר כמו "אצלי הכל בסדר" הוא חומר שמבין את הרדיו הישראלי, ואפילו כולל סולו גיטרה - לא דבר שמרבים לשמוע היום ברדיו ובמוזיקה העכשווית. זה פחות עובד ב"לא ראיתי את זה בא", שיר שמזכיר להיטי פופ־רוק אמריקניים מאזור 2010, נניח. פה ושם יש גם הבלחות פופיות פרופר, כמו "רוקד לבד בלילות" (שלפחות במונחי הגשה מזכיר מפגש בין עברי לידר לדולי ופן) או "אבודה" - אבל הן מעטות, ולא באמת מייצגות את רוח היצירה של המוזיקאי.

באופן מעניין, כשהוא לא נותן בראש עם גיטרות, כוחו של כנר הוא דווקא בבלדות הרגועות יותר. "מה שרצינו להיות" העדין והיפה נותן מקום לקולו המוכר של כנר, מבלי להשמיט כמובן את פיצ'ר השירה בציבור בפזמון. גם "הביתה", בלדת פסנתר וכלי מיתר, מחמיאה לו, מביאה אותו לידי ביטוי כווקליסט ומאוד קולעת לטעמו של הקהל המקומי. השילוב בין חומרים כאלה לבין הערכים שרביב כנר מסמל הוא ייצוג מדויק של הישראליות הנוכחית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר