לאן נעלמו האמנים שהביאו לנו את הלהיטים הכי גדולים של שנות ה-80?

תהילה, במיוחד בעולם המוזיקה, היא דבר חמקמק. רגע אחד אף אחד לא מכיר אותך, ושנייה לאחר מכן אתה על גג העולם - חולש על מדורי הרכילות ועל המצעדים, חותם למעריצים לפני שהם מתעלפים, סוגר על קמפיינים נחשקים ומוזמן להשקות הכי שוות. תענוג. אך כעבור רבע שעה מטאפורית, לאחר שההתלהבות סביבך שככה והזרקורים מוסטים לעבר המחליפים שלך, אתה מפנים שהכל זמני - בטח אם אתה אמן של שיר אחד, מה שנקרא "וואן היט וונדר".

איך מצטרפים למועדון האקסקלוסיבי-אך-המבאס הזה? יש שני כללים פשוטים: אם הוצאת להיט ענק שאנשים עדיין זוכרים אחרי כמה שנים - אבל מתקשים לזכור מי עומד מאחוריו, ואם לא שיחזרת את ההישג אחרי אותה יצירה מכוננת, אז תנחומינו נראה שאתה אשש"א (אמן של שיר אחד). בסדרת הכתבות הבאה נאגד את כמה מהוואן היט וונדרס הגדולים של חמישים השנים האחרונות, וננסה לבדוק מה עלה בגורל האמנים והלהקות שקנו את עולמם בזכות שיר אחד, אך התפוגגו מהר מאוד לאחר מכן. והשבוע: האייטיז הסינתטיים.

טוני בסיל - Mickey" (1981)"

לא יודעים. אם מיקי הזה היה כל כך מדהים והעיף לזמרת-רקדנית-כוריאוגרפית-שחקנית האמריקנית טוני בייזיל את המוח, למה הוא לפחות לא נשאר לקפה אחרי שהגיע למקום הראשון במצעדים ברחבי העולם, ומכר יותר משני מיליון עותקים בארה"ב בלבד? השיר הצליח לא רק בגלל הקצב הכיפי שלו, אלא, בואו, גם בגלל קליפ המעודדות האייקוני, שלימים זכה להומאז' בסרטון מוזיקלי מפורסם למדי של טיילור סוויפט.

"Mickey" בעצם היה עיבוד מחודש ליצירה בשם "Kitty" של להקת פופ בריטית קצת יותר מצליחה (מטוני בסיל, לפחות) בשם רייסי (Racey). הביצוע המקורי שלה הושק ב-1979 ולא בדיוק השאיר חותם, ואז הגיעה בסיל ועשתה היסטוריה.

איפה הזמרת היום: טוני בסיל, או בשמה האמיתי אנטוניה כריסטינה בסילוטה, תחגוג בחודש הבא את יום הולדתה ה-81. היא שחררה במהלך הקריירה שלה שני אלבומים בלבד (וגם הופיעה בכמה סרטים בתפקידים קטנים), אך לא הצליחה לפרוץ מעבר ללהיט ההוא. בשנים האחרונות היא בעיקר משתתפת במפגשי מעריצים וזוכה בפרסים על מפעל חייה, שכן את שלה היא כבר עשתה.

ליפס אינק - Funkytown" (1980)"

לא רק לנו יש את להקת שפתיים. הרכב הFאנק-דיסקו האמריקני ליפס אינק (Lipps Inc - משחק מילים על "ליפסינק") שיגר לאטמוספירה את הלהיט המטורף הזה, שהגיע למקום הראשון בלא פחות מ-28 מדינות, מכר למעלה משמונה מיליון עותקים ופשוט גרם לעולם לזוז.

אבל זה לא נגמר פה: ב-1986 הקליט הרכב הגל החדש האוסטרלי פסאודו אקו (Pseudo Echo) גרסת כיסוי משלו לשיר, קצת יותר רוקית-אלקטרונית ומעט פחות פאנקית, שהוכיחה את עצמה כלהיט אדיר באוסטרליה ובניו זילנד. לרוע המזל, גם החבר'ה של פאסודו אקו נאלצו להסתפק בלהיט אחד בלבד - והוא אפילו לא היה שלהם.

איפה הלהקות היום: ליפס אינק סגרה את הבסטה ב-1985 אחרי ארבעה אלבומים, ואילו הסולנית שלה, סינתיה ג'ונסון, ניסתה את כוחה בקריירת סולו שלא התרוממה. פאסודו אקו, לעומת זאת, עדיין פעילה, ואפילו השיקה אלבום לפני שנתיים.

דה וות'ר גירלז - It’s Raining Men" (1982)"

והרי התחזית: גשם של גברים ישטוף את המצעדים. להיט הפופ-דיסקו הזה הרטיב את רחבות הריקודים במשך שנים רבות, וגם כיום ממשיכים לפזז לצליליו ללא מטרייה... ויש שיגידו גם ללא מודעות עצמית.

לימים, גם גברת ג'ינגר ספייס, הלוא היא נערת התבלין ג'רי האליוול, הקליטה קאבר מצליח משלה לשיר, כחלק מקריירת הסולו שלה.

עכשיו שימו לב לזה: לפני שצמד "נערות מזג האוויר" (The Weather Girls) הסכימו להקליט אותו, השיר הוצע לכמה וכמה דיוות עם קבלות כמו שר, דונה סאמר, דיאנה רוס ואפילו ברברה סטרייסנד, אך כולן סירבו להצעה. הפסד שלהן.

איפה הבנות היום: על הנייר, דה וות'ר גירלז עדיין פעילות. חברות הצמד כיום הן דיינל רודס ודורי לי ליילס, אולם מדובר בהרכב אחר משתי הסולניות שהקליטו את הלהיט הגדול והיחיד שלהן - מרתה וולש ואיזורה ארמסטד (אמא של דיינל, שהלכה לעולמה ב-2004). המותג נשאר במשפחה, אבל זו לא אותה להקה.

רוקוול - Somebody’s Watching Me" (1983)"

יש הרבה מאוד בלבול מסביב לשיר הזה, שכן רבים סבורים שמדובר בלהיט של מייקל ג'קסון, למרות שמי שחתום עליו הוא זמר אלמוני בשם רוקוול. מי צודק? כולם. השיר אמנם "שייך" לרוקוול (קנדי ויליאם גורדי בתעודת הזהות), אבל ג'קסון אכן מתארח בפזמון שלו (וסביר להניח שהוא זה שמינף אותו להצלחה מרשימה ברחבי העולם). חבל שרוקוול, בנו של מייסד חברת התקליטים האגדית "מוטאטון", ברי גורדי, מעולם לא הצליח להשתחרר מצילו של מלך הפופ, והקריירה שלו נגדעה אחרי שלושה אלבומים מדשדשים ולהיט אחד בלבד.

איפה הזמר היום: רוקוול נטש את עולם המוזיקה ב-1986, כי זה פשוט לא היה זה, ואפילו אבא כבר לא יכול היה לעזור (אחרי שקימבן לילד את מייקל וסידר לו חוזה בחברת התקליטים שלו, זאת אומרת). ב-2018 נעצר רוקוול בגין תקיפת עובדת בבית מלון, ומוקדם יותר השנה הוא היה מעורב בתקרית סחיטה על רקע רומנטי. בקיצור, לא להיט.

בובי מקפרין - Don’t Worry, Be Happy" (1988)"

האם בובי מקפרין באמת שמח, למרות שיש באמתחתו רק להיט אחד? כן, בהחלט, אחרת איבדנו את הפואנטה של השיר. "Don’t Worry, Be Happy" האופטימי והרגוע, שמבוסס על ציטוט של הגורו ההודו מהר באבא, היה סנצסיה עולמית בשלהי האייטיז, ונחשב עד היום לאחד מהשירים הכי בולטים של אותו עשור. מעבר לכך, מדובר ביצירת הא-קפלה הראשונה אי פעם שהגיעה למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקני (לא נעשה בשיר שימוש בכלי נגינה כלל, קולו של מקפרין בעצם אחראי לכל מה שאתם שומעים). נראה אתכם לא שורקים את המנגינה עכשיו.

איפה הזמר היום: מקפרין בן ה-74, שבמהלך הקריירה שלו זכה בעשרה פרסי גראמי בתחום הג'אז, אמנם כבר לא משחרר אלבומים חדשים (האחרון שבהם יצא ב-2013), ונראה שגם להיטים לא מעניינים אותו במיוחד. עם זאת הוא ממשיך להופיע, ורק בשנה שעברה קיבל גראמי למפעל חיים.  

אלנה מיילס - Black Velvet" (1989)"

בלדת הבלוז הסוחפת הזו שוחררה לראשונה בקנדה, מולדתה של מיילס, שם זכתה להצלחה סבירה אך לא מטורפת. הפריצה הבינלאומית הגדולה התרחשה כמה חודשים מאוחר יותר, אחרי שהשיר, מחווה מוזיקלית ללא אחר מאלביס פרסלי, הושק ברחבי העולם. עד היום מושמע "Black Velvet" לא מעט ברדיו, אולם מיילס בעלת הקול המהפנט והצרוד, שמדי פעם עוד הצליחה להגניב להיט או שניים למצעד הקנדי, לא פרצה את גבולות ארצה.

איפה הזמרת היום: הרוקרית הקנדית עדיין פעילה ושוקדת בימים אלה על כמה פרויקטים, ביניהם אלבום בלוז, אלבום שירי ילדים ואפילו אלבום אופרה. עם זאת, מיילס מתמודדת עם כמה בעיות רפואיות שמגבילות את חופש התנועה שלה. היא סובלת מדלקת חוליות מקשחת - מחלה הפוגעת במפרקי עמוד השדרה, ולפני כמה שנים היא שברה את רגלה וטרם התאוששה לגמרי מהפציעה. רק בריאות, אלנה.

לימאהל - The Never Ending Story" (1984)"

היינו צריכים להפסיק לעבוד על הכתבה הזו כדי לעשות הפסקה ולהאזין שוב לשיר הנושא של הסרט "הסיפור שאינו נגמר". ואחר כך להאזין לו פעמיים נוספות. אוי, הנוסטלגיה. מאחורי להיט הסינת'-פופ הזה, אולי אחד משירי הפסקול הטובים בכל הזמנים, עומד בחור בריטי בשם כריסטופר האמיל, המוכר יותר בשם הבמה לימהאל (Limahl). בין לבין, אולי תרצו לדעת, הוא גם שימש כסולן להקת האייטיז קג'גוגו, ואינו אחיו התאום האובד של השחקן ואל קילמר, למרות הדמיון המפחיד בין השניים. לימאהל הוציא שלושה אלבומי סולו זניחים במונחים מסחריים, והלהיט הגדול והיחיד שלו, מה לעשות, לקוח דווקא מפסקול.

איפה הזמר היום: תתפלאו, אבל הסיפור של לימאהל בן ה-65 עדיין לא נגמר. הוא ממשיך להופיע מדי פעם, מתחזק עמוד אינסטגרם סולידי ואפילו חנות רשת רשמית (ספל קפה ממותג ב-80 שקלים, מישהו?), מה גם ש"The Never Ending Story" חזר בשנים האחרונות לתודעה בזכות קאבר חמוד ב"דברים מוזרים". קג'גוגו, אגב, שגם היא התגאתה בלהיט הבודד "Too Shy", התפרקה ב-2011.