שנה חלפה מאז שיצא "דיכאון של קיץ", הסינגל הראשון מאלבומו החדש של לירון עמרם, שמשלב כהרגלו סגנונות מוזיקליים שונים - מFאנק, דיסקו ורוקנ'רול ועד למוזיקה מזרחית תימנית וערבית. באוקטובר 2023 עתיד היה לצאת הסינגל השני, אבל מאז חווינו הרבה דיכאון והרבה קיץ - והמוזיקה החדשה נדחקה לטובת חזרה לנוסטלגיה הארצישראלית שהפכה למקור לנחמה. לאחר שגם הוא התכנס באבל הקולקטיבי ולא הוציא מוזיקה חדשה, משחרר היום עמרם את "אין לאן ללכת", שיר אחרי אסון 7 באוקטובר, וכמו שאר השירים באלבום שייצא בדצמבר הקרוב, מקבל היום משמעות חדשה ומצמררת.
"השיר 'אין לאן ללכת' התחיל כמנגינה שהתנגנה לי בראש. אך בניגוד לפעמים אחרות שבהן כתבתי שיר, הפעם לא ניסיתי לכתוב לו מילים או לייצר מהמנגינה ומהביט משהו ספציפי כמו שיר, אלא פשוט לנסות ליהנות מתהליך היצירה", מספר עמרם ל"ישראל היום". "זה קרה לי בעקבות הרצאה מעניינת ששמעתי שבה המרצה אמר משפט שהדהד אצלי: 'אם אתה לא נהנה מתהליך היצירה, איך אחרים יהנו?'.
"אז החלטתי לבנות את ההרמוניה והקצב של הטראק ולשחק איתם בלי לדעת מה יצא ואם בכלל, ואז ביום אחד בתחילת השנה, בזמן ששמעתי את הנעימה שנוצרה, כל הרגשות המורכבים של התקופה האחרונה התנקזו לרגע אחד והמילים פשוט יצאו ממני. ואז מיד פתחתי את המיקרופון והקלטתי את השיר כמו שאת שומעת אותו היום".
ב"אין לאן ללכת" אתה מתכוון שאי אפשר לעזוב את ישראל כי זה הבית שלנו?
"אני לגמרי מקבל את הפרשנות הזו, גם אם התכוונתי בזמן כתיבת המילים לתחושה יותר כללית ורוחנית. כשאני כותב שיר אני לרוב בוחן גם את הסאבטקסט שלו. התחושות המורכבות והמצב הלא קל במדינה האהובה שלנו בהחלט קיימים בשיר".
איך השפיעה המלחמה על היצירה שלך, על המוזיקה, על התוכניות עם האלבום?
"המלחמה השפיעה המון על עולם המוזיקה והתרבות בארץ ככלל, ובטח שגם השפיעה עליי בפרט. באוקטובר 2023 הייתי בשיא הקמפיין של הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש. 'דיכאון של קיץ' השיר היה בכל הפלייליסטים השווים וקיבל חשיפה יפה, היינו בסיבובי הופעות וראיונות והכל קרה עד אותו היום השחור, שהפר את אשליית השלווה המלאכותית שחיינו בה. לקח לי לא מעט זמן לחזור לעשייה 'נורמלית'. גם כעת אני מרגיש שיש מקום ליצירה מאוד ספציפית כרגע.
"לי אישית קשה לשמוח בצורה מלאה עד הסוף, ושירים שלא נוגעים במורכבות של המצב מרגישים לי לא נכון. עכשיו זה הזמן ליצירה כזאת שנוגעת בשאלות הקיומיות אך לא בצורה נוקשה וביקורתית מדי, אלא מתוך מקום של חמלה, אהבה וריפוי. בחירת השירים באלבום החדש שאני עובד עליו בהחלט הושפעה מהשנה האחרונה ומהמלחמה".
"האוכל של הנשמה"
במלחמה הזאת נדמה שהמוזיקה קיבלה תפקיד חדש. עד כמה ואיפה אתה מרגיש את זה?
"בניגוד לתפיסה הרווחת היום שמוזיקה היא בעיקר בידור, בשבילי המוזיקה היא האמנות הגבוהה ביותר. עבורי המוזיקה היא 'האוכל של הנשמה' ויש חשיבות עצומה למה שאנחנו מכניסים פנימה, הן רוחנית והן גשמית. מאז ומעולם תפקידו של האמן היה לבטא את התחושות של הסביבה בה הוא חי ברגישות ובאמפתיה - והיום תפקיד זה חשוב מאי פעם".
