"סטטיק מוצא סלנג לכאן ועכשיו, ורביד וטונה הולכים למקומות גבוהים יותר"

אחרי 63 שנים בהן משכנה המיתולוגי של הספרייה הלאומית נמצא בקמפוס גבעת רם, הגיע הזמן לומר שלום. ב-21 ביוני יתקיים במשך כל היום אירוע פרידה מהקמפוס בשל המעבר של הספרייה לקריית הלאום בירושלים, לצד מוזיאון ישראל. במסגרת האירוע יתקיימו סיורים, הופעות, מיצגים ומפגשים עם אמנים, אנשי ספר, מוזיקאים וחוקרים - הכל ברחבי המבנה ההיסטורי שנחנך ב-1960 ונחשב ליצירת מופת באדריכלות בישראל.

אחד האירועים הוא "איך אומרים 'פרייזינג' בעברית?" - במסגרתו שרון קנטור, מוזיקאית, תסריטאית וסופרת, תשוחח עם אמן ההיפ הופ והמפיק המוזיקלי מיכאל כהן על החיבור בין השפה למוזיקה ועל העברית - בין ישן לחדש. בראיון זוגי ל"ישראל היום" הם מספרים על המפגש הקרב.

"אנחנו נדבר באמת על השפה החדשה הזאת, ראפ בעברית, משהו שהוא יחסית צעיר", אומר כהן, לשעבר חבר בהרכב כהן@מושון ביחד עם מיכאל מושונוב. "על התפתחות חדשה גם של המוזיקה הישראלית, אבל גם של כתיבה בעברית ואפילו כתיבת שירה".

שרון קנטור. צילום: באדיבות המרואיינת

"באמת במשך שנים אמרו שאי אפשר לעשות ראפ טוב בעברית", אומרת קנטור. "אמרו את זה גם על רוק ועל כל צורת מוזיקה שהמקור שלה הוא אנגלו-סקסי אמריקאי או אפריקאי.

"למרות שגם הצורות של הזמר הארצישראלי הקלאסי הן לא באמת מכאן", היא מבקשת להזכיר. "המקור היה מאימא רוסיה. אנחנו רואים פה התפתחות עם כל מה שקרה בראפ הישראלי שפרץ בשנות ה-90 ועד היום, ואפשר להגיד שזה הז'אנר שמצליח ללכוד בצורה הטובה ביותר את היומיומיות הישראלית. זה מהלך שמעניין אותנו לחקור ולהבין".

מיכאל, כשאתה ומיכאל מושונוב עשיתם את המוזיקה שלכם, הרגשתם חלוציות? חשבתם על זה שאתם בין אלה שמבססים פה משהו שימשיך הלאה?

כהן: "לא הייתה לנו איזו אידיאולוגיה יותר מדי חזקה של לשאת ולייצג. אני חושב שהדור שלי היה קצת דור בלי ציפיות בקטע טוב - מה שגרם לו להוריד את הראש ולעשות מה שהוא רוצה ומה שהוא אוהב ולהיות חופשי. השחרור מהמקום של 'בוא נכבוש' גרם לכולם לעשות מוזיקה שיותר קרובה להם אישית.

"כן ידענו שזה אתגר לעשות את זה כאן (בארץ) ושזה חדש, החל מבחינת התדמית שיש לזה במיינסטרים ועד לרמת ההופעה, כשאתה עולה עם די גיי' ולא עם להקה - שזה היה מוזר לאנשים".

קנטור: "יש משהו בז'אנר הזה שמזקק את היום יום הישראלי. אפשר להסתכל על זה ממקום טוב ואפשר גם אולי ממקום קצת יותר ביקורתי, כי יש הפניית עורף מסוימת לכל מה שהוא פואטי במובהק ומעל החיים האלה. הישראלים אוהבים לדבר על הכאן ועכשיו, לשלב את הסלנג של אתמול בבוקר כבר בתוך המוזיקה. זה משהו שהוא טוב, אבל אפשר לשאול רגע על מה זה מעיד בהוויית החיים שלנו; למה הכל כך כך יומיומי?

"זה מה שקורה ומה שמצליח. וזה הגיוני שזה מצליח אצל צעירים שתמיד רצו שידברו על היומיום שלהם, על הכאן ועכשיו, והראפ הישראלי עושה את זה בצורה הנגישה והטובה ביותר".

"הדור שלי היה בלי ציפיות בקטע טוב". מיכאל כהן. צילום: ירדן רוקח

הראפ הרומנטי

כהן מנסה להסביר גם את תתי הז'אנר שמרכיבים את עולם ההיפ הופ ואת הקשר שלהם לשפה העברית. "יש לסגנון גם המון קצוות. זה יכול לבוא מכיוון של ראפ-פופ כמו מה שסטטיק עושה. הוא, למשל, מוצא את המילה והסלנג והחיבור לכאן ועכשיו, ורביד וטונה הולכים למקומות יותר גבוהים בטקסטים".

קנטור: "ויש שם גם הרבה רומנטיקה".

כהן: "נכון, הרבה רומנטיקה. מחשבה אהוד בנאית כזאת. בגלל שההיפ הופ הישראלי זה ז'אנר חיצוני, הוא נקלט בתוך כל מיני דברים שכבר קרו כאן; הרוק, המזרחי, הפופ. הוא התחבר ונחת על כל מיני ז'אנרים וגם קצת המשיך דברים שכבר קרו".

עוד במסגרת אירוע הפרידה מהספרייה יתקיימו סיור אדריכלות עם מיכאל יעקובסון, סיור אמנות בהדרכת דוד איבגי, ד"ר גדעון עפרת שיספר על ארדון האמן, על החלונות כחלק ממכלול היצירה שלו, על הבחירה בחזון אחרית הימים ועל מקומם של החלונות בספרייה. בנוסף, גלעד כהנא במופע פרידה מבניין הספרייה, איה זהבי פייגלין בהופעה אינטימית בחצר הפטיו, שיחה אישית עם חיים באר על אהבתו לספריות בכלל ולספרייה הלאומית בפרט, מופע מחווה של עוזי נבון לשנותיו הראשונות של בניין הספרייה ועוד.