אחרי ההישג באירוויזיון - זה האפקט המפתיע של נועה קירל

רבבות ילדים חולמים להיות יום אחד בנעלי הכוכבת • הדרך למטרה עוברת בשיעורי המוזיקה בבתי הספר • התוצאה: זינוק בהשקעת משרד החינוך ובהרשמת הילדים למגמה

נועה קירל בזמן הופעתה באירוויזיון 2023. צילום: אי.פי

בדרך לאירוויזיון עוצרים בבית הספר: העיניים של מדינת ישראל נישאו בשבוע שעבר לבמת האירוויזיון, שם כוכבת הפופ הצעירה נועה קירל ייצגה את ישראל.

לא מעט תלמידים ראו את נועה, וחלמו להיות יום אחד אלה שמייצגים את ישראל על הבמה הגדולה בעולם. מערכת החינוך, שעוסקת לא רק במתמטיקה, באנגלית או בהיסטוריה אלא גם בחינוך מוזיקלי, תחום שהולך ומתרחב, מנסה לתת להם מענה ודחיפה כדי שיגשימו את חלומם. מיליונים מושקעים כדי לאתר ולטפח כישרונות צעירים בשירה ובנגינה, לצד עיסוק במוזיקה כתחביב.

במערכת החינוך יש 67,500 תלמידים שמשתתפים בשיעורי מוזיקה במסגרת בתי ספר מנגנים, שבהם ניתנת הזדמנות לכלל תלמידי ישראל להתנסות בלימודי נגינה, לרוב בכלים תזמורתיים כמו חצוצרה, חליל וכדומה. במערכת יש 1,260 בתי ספר יסודיים עם מורים למוזיקה, שבהם מתפתחות בו־בזמן היכולות האינטלקטואליות והאמוציונליות והקואורדינציה הגופנית של התלמידים.

"אני מנגן בין שעתיים לשבע שעות בכל יום". נועם רענן, צילום: ללא

תוך כדי ההוראה בחינוך היסודי, מאותרים תלמידים המעוניינים בהרחבה ובהעמקה של לימודי המוזיקה. מסגרות ההמשך בחטיבות הביניים (125 חטיבות עם מורים למוזיקה) ומגמות המוזיקה מאפשרות לתלמידים להתמקצע במקצועות המוזיקה, ולהיבחן בבחינת בגרות במוזיקה בהיקף של עד 10 יח"ל (5 יח"ל בנגינה־רסיטל ו־5 יח"ל במגמת מוזיקה). בסך הכל יש 165 מגמות מוזיקה בתיכונים.

כמו כן, קיימות 700 מקהלות בית־ספריות, והתלמידים מופיעים בטקסים שונים בבתי הספר, אבל לא רק. פעמים רבות הם משתתפים באירועים עירוניים ובכנסים של ארגוני מורים או של משרד החינוך.

כידוע, העיסוק במוזיקה בבתי הספר עצמם הוא רק קצה הקרחון. כדי להצליח להתמיד, נדרשות שעות רבות של עבודה בכל יום. התלמידים המוכשרים, אלו בעלי הפוטנציאל, מגיעים ל־90 האקדמיות למוזיקה הפזורות ברחבי הארץ. בסך הכל מדובר ב־45 אלף תלמידים הלומדים נגינה באקדמיות. כלי הנגינה הפופולריים ביותר במערכת החינוך הם פסנתר - 8,359 תלמידים, גיטרות - 5,097 תלמידים, וכלי הקשה - 3,868 תלמידים.

בדרך של נועה

נועה קירל בת ה־22, שייצגה את ישראל באירוויזיון, התחילה את הקריירה המוזיקלית שלה בגיל צעיר מאוד. אמנם בגיל 10 היא לא התקבלה לתוכנית הכישרונות הצעירים "בית ספר למוסיקה", אבל כבר כשהיתה בת 14 היא הוציאה את הסינגל הראשון שלה.

על אף כישרונותיה הרבים, היא לא עשתה זאת לבד. הוריה תמכו בה מהרגע הראשון והשקיעו בה זמן וכספים רבים, מה שבוודאי סייע להצלחתה. אך עבור תלמידים רבים במערכת החינוך, בעיקר אלה מהשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות, זה לא המצב. לרוב ההורים עובדים שעות רבות, ויש להם פחות זמן להשקיע בטיפוח הכישרון המוזיקלי של ילדיהם.

"רוצה להוציא שירים". נועה רון,

התקציב שמשרד החינוך משקיע בתחום המוזיקה במערכת החינוך עומד על 33 מיליון שקלים בשנה - 6 מיליון שקלים יותר מאשר בתקציב הקודם, עלייה של 17%. בימים שבהם מדברים על קיצוץ תקציבי, יש לקוות שתקציב זה לא ייפגע.

נועה רון, תלמידת כיתה י' מביה"ס "מור מטרו־ווסט" ברעננה, היא זמרת שלומדת במגמת המוזיקה למחוננים "תלמים". המגמה כוללת מסלול מוזיקה קלאסית ומסלול ג'אז, ונועה בחרה ללמוד במסלול הג'אז.

נועה שרה מאז שהיא זוכרת את עצמה: "בכיתה ג' התחלתי להקליט ולעשות קאברים לשירים שאהבתי. בכיתה ד' כבר הצטרפתי למקהלה של הקונסרבטוריון, וזה התחיל להיות רציני. מאז שהצטרפתי למקהלה היו לי יותר הזדמנויות להופיע, והתחלתי לשיר גם בטקסים בבית הספר. בכיתה ז' הצטרפתי למגמת המוזיקה, ושנה לאחר מכן התחלתי ללכת לשיעורי פיתוח קול. למדתי לנגן בפסנתר במשך שנתיים, והשנה התחלתי ללמוד גיטרה בס".

מבצע ספגטי

"יש לי הרכב טריו בשם 'מבצע ספגטי 2'. אני ושתי חברות ההרכב האחרות מנגנות שירים מקוריים שלנו, ואת חלקם אנחנו כותבות ביחד. יש לנו ערוץ יוטיוב שבו אנחנו מפרסמות קטעים מהופעות שלנו, ואנחנו מתכננות לפרסם בו גם שירים מוקלטים. כבר הוצאנו אחד.

"מאז שהצטרפתי למגמת המוזיקה אני הרבה פעמים שרה סולו, ולא רק בקבוצה, בכל מיני טקסים ואירועים. זה כיף מאוד, אני אוהבת את הבמה".

מה התוכניות שלך לעתיד?

"אני כותבת ומלחינה שירים מקוריים, ויש לי גם ערוץ יוטיוב משלי שאני מעלה בו חומרים. אני רואה את הדרך שנועה קירל עשתה, והייתי רוצה להיות בנעליה ולעמוד על במות גדולות כאלה. זה חלום, משהו שמאוד הייתי רוצה לעשות. אני רואה את עצמי מוציאה שירים שכתבתי והלחנתי".

נועם רענן (18), תלמיד הקונסרבטוריון העירוני, לומד בכיתה י"ב בתיכון "כצנלסון", מנגן בכינור ומופיע בקונצרטים רבים. "התחלתי לנגן בכיתה ב' במסגרת בית ספר מנגן", הוא מספר. "הגיעו מהקונסרבטוריון והראו לנו כלים, בחרתי בכינור - ומאז אני איתו.

"כיום אני לומד בקונסרבטוריון נגינה וקומפוזיציה. אני מקדיש לנגינה בין שעתיים לשבע שעות בכל יום, נוסף על נגינה עם חברים בהרכבים ובתזמורות - הקונסרבטוריון הוא ממש בית שני עבורנו. רק לאחרונה היה פסטיבל 'נושפים' בכפר סבא, שלקראתו ובמהלכו ניגנו הרבה, וגם בהמשך השנה יהיו אירועים.

"המטרה שלי היא להפוך את זה לקריירה, כמוזיקאי מצטיין בצבא בקרוב ובלימודים האקדמיים. אני מאוד אוהב מוזיקה. בעיניי זו שפה שמכילה הכל, ואף מעבר".

"משרד החינוך רואה בלימודי המוזיקה כלי למידה משמעותי לטיפוח התלמידים כלומדים עצמאיים", אומר מנהל תחום דעת מוזיקה במשרד החינוך, בצלאל קופרווסר. "העיסוק במוזיקה הוא פעילות חברתית שיכולה לפתח קשרים ואינטראקציות בין תלמידים, ובכך לתרום תרומה חשובה לשיפור האקלים הבית־ספרי.

"לאור זאת, הגדלנו השנה את תקציבי החינוך המוזיקלי בכ־17%, מתוך תפיסה חינוכית עמוקה שכאנשי חינוך, תפקידנו הוא לתת לכל תלמיד ותלמידה ארגז כלים עשיר, ומגוון הזדמנויות להגשים את עצמם ולממש את כישרונותיהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר