עוד נגיע בהמשך לשם המשפחה של נדב דלומי שנשמע מוכר לקוראי שורות אלה. אבל גם אם הייחוס המשפחתי שלו (או הקשר לזמרת ישראלית שפרצה לפני כמעט עשור וחצי) דורש התעכבות, הסיפור האישי שלו ושל "כל הגיבורים עזבו", האלבום שהוציא השבוע, עומד בפני עצמו.
דלומי, 46, עובד כעורך דין לדיני עבודה. הוא כבר הוציא כמה אלבומים בעבר, אבל יסכים בעצמו שהוא לא לגמרי התייחס למוזיקה כנתיב מרכזי בחייו, בעוד הוא מותיר את הבמה ואת אורות הזרקורים לאחותו. בתקליט החדש הוא לקח כמה צעדים קדימה את העיסוק במוזיקה, והקליט אלבום קונספט. כזה שעוסק בארבע דמויות בעלת סיפור משלהן, וכולן יוצרות יחד פסיפס של ישראל הנוכחית. אתם יודעים, המשוסעת, המפולגת וכל הג'אז הזה.
"לקח זמן עד שהאמנתי לעצמי בתוך המוזיקה", הוא מודה, ומסביר גם למה הרגיש שזה הזמן ליצור אלבום עם עלילה, אורחים ואלוהים שישמור - אפילו אמירה. "אני חושב שזה הגיע מתחושה שאנחנו חיים יותר מדי בעידן של פלסטיק", הוא מוסיף.
"הוצאתי סינגלים וזה לא שלא קרה איתם כלום, אבל הרגשתי שהם לא מספרים סיפור, הם לא היו מחוברים באיזושהי שרשרת. במקביל התחלתי להרגיש שהאדמה רועדת מתחת לרגליים שלנו, ומהבחינה הזו כל האלבום הזה הוא איזושהי תנועת נגד מול כל מה שקורה בעולם היום. זה אלבום שמנסה לחבר, לא להפריד. הוא שילוב של הביוגרפיה האישית שלי ושל החיים של כולנו".
אפרופו "האדמה רועדת", מה דעתך על הרפורמה במערכת המשפט?
"זה רע ממש. אני לרגע מדבר מהכובע של עורך הדין. הרפורמה הנכונה היא פשוט להוסיף עוד אלף שופטים ובמקביל לייצר מנגנון שמנפה שופטים לא טובים החוצה. אבל התוכנית הזו משאירה אותנו רק עם רשות מבצעת וזו לא דמוקרטיה".
מה לדעתך אפשר לעשות בשלב הזה?
"להפגין בלי הפסקה ולהגיד את הדברים כמו שהם, לא לכבס אותם. אני פשוט שואל את עצמי במה התוכנית הזו מקדמת את החיים שלנו - מבחינת פרנסה, בריאות וביטחון - בכלום. במה אי פעם בית המשפט העליון פגע בתחומים האלה? אתה רואה המון דמגוגיה והמון כותרות מלמעלה, ובכל פעם שאתה מנסה לרדת עם הצד השני לרזולוציה של הפרטים, העובדות והפסיקות זה מתפוגג. אתה שומע גם המון פעמים 'אבל רגע, מערכת בתי המשפט אף פעם לא הסכימה לרפורמה'. שזה נכון וזה לחובתה של המערכת הזו, אבל כל כך ברור שמה שצריך לעשות זה להתכנס - כל החלקים של החברה שלנו ולמצוא איזשהו מכנה משותף רחב".
ארבע הדמויות ש"כל הגיבורים עזבו" עוסק בהן הן: בן, בחור צעיר ומחוספס; סופה – קשישה מהגרת דמנטית בסוף ימיה; חוזרת בתשובה בשם ורד המתמודדת עם יחס מתנשא מהסביבה, ודוד רהב – חבר כנסת שנכנס לחיים הפוליטיים מתוך אידיאליזם ורצון לשנות, ומצא עצמו מסתאב בתוך מערכת מושחתת. באלבום אפשר לשמוע את קולותיהם של רבקה מיכאלי, שי אביבי, אסי לוי, רחל ירון וליאת ציון. כולם, גם אם לא הכירו קודם לכן את דלומי, התלהבו מהפרויקט כשהתוודעו אליו. ומי שרוצה להתעמק עוד בסיפור יוכל לעשות זאת באמצעות פודקאסט בן עשר דקות של כל אחת מהדמויות, שמלווה את הפרויקט ועלה לספוטיפיי.
האלבום שהוא נושא אליו עיניים ושאר ממנו שאב השראה, מספר דלומי, הוא "נברסקה" של ברוס ספרינגסטין. קלאסיקה שעוסקת בחייהם של אנשים קטנים בשולי החברה האמריקנית, שנרמסים מדי יום על ידי היררכיה של כוח. "כתבתי את האלבום בתקופת הקורונה וזה היה דבר מאוד נוכח, אנשים זקנים", מסביר נדב את ההשראה לדמויות. "הדמות של החוזרת בתשובה, למשל, נוצרה כי הרגשתי שהציבור הדתי עובר דמוניזציה ושנעה כאן עוול בשיטוח של השיח".
ועכשיו לעניין שם המשפחה. כפי שניתן לנחש בשלב זה, נדב הוא אחיה של רוני דלומי, סנסציית "כוכב נולד" שהפכה לזמרת פעילה ואהובה בתעשייה המקומית. אל מול ההצלחה שלה נראה היה שאחיה הגדול מעדיף לצעוד בנתיב שלו. עד עכשיו כלומר. "אני חושב שאני טיפוס מאור מרצה", הוא מסביר. "זה לא שאני לא אוהב להיות עורך דין, אני אוהב את התחום ואני חושב שאני גם טוב בו. אבל אני חושב שבאשר לרצון לעסוק במוזיקה פשוט קברתי את זה. בשלב מסוים אתה מתחיל לכתוב באופן אינטואיטיבי יותר ויותר. יכול להיות שהפריצה שלה דרבנה אותי להוציא שירים החוצה. זו השראה.
השאלה המתבקשת הבאה היא למה אחותך לא לקחה חלק באלבום?
"אני חושב שהקפדתי להפריד את היצירה שלי מרוני בגלל שהטייטל הזה, 'אח של', הוא משהו שעלול להוריד. כבר עשר שנים שאני עושה את הדבר שלי ונזהר מאוד לא לחבר בינינו, לעשות את זה באופן עצמאי. למרות שבפרויקט הנוכחי זה אולי התאים, אני חושב שהיה בהפרדה הזו משהו יותר נכון. אבל שרנו ביחד באירוע של 'גדולים מהחיים' ואני לא פוסל להקליט משהו ביחד בעתיד. בשמחה גדולה".