מהשת"פ עם אריק אינשטיין ועד הלהיט הגדול של כוורת: היצירות הגדולות של יצחק קלפטר

קשה, ואולי גם לא באמת צריך, להסביר את חשיבותו של יצחק קלפטר, שנפטר בגיל 72 אמש (חמישי), למוזיקה העברית. לא צריך מפני שהשירים מדברים בעד עצמם. אלה יחיו גם שנים רבות אחריו, גם אם חלקם אפילו לא מקושרים אליו ישירות בזיכרון התרבותי הקולקטיבי.

קטלוג היצירה המרשים והעצום של קלפטר כולל שירים שהלחין כחלק מההרכבים הצ'רצ'ילים, אחרית הימים וכוורת, לצד כאלה שביססו אותו כאמן יחיד מוצלח בפני עצמו וכמובן הכמות האדירה של הלחנים שהעניק לאמנים אחרים.

מ-"אני אוהב שוקולד" שהלחין  למילותיו של יהונתן גפן כחלק מ"הכבש השישה עשר" ועד להמנון ההעצמה הנשית של גלי עטרי "מה שאת אוהבת". מ"יש לי יום הולדת" שניגן במסגרת פעילותו עם אחרית הימים, דרך "אם אתה בסביבה" ("העיירה שלי") שהלחין לאריק סיני ועד ל"דמיון חופשי" האיקוני, שכתב והלחין בעצמו ולעצמו. בלתי ניתן לאמוד את תרומתו. אבל בשירים אפשר וראוי לעסוק, וגם בסיפורים וברקע ליצירתם.

צליל מכוון

אמנם הלהקה שהתהדרה בשם זה ואשר בה פעל קלפטר בסוף שנות ה-70 לא שרדה תקופה ארוכה מדי, אבל השיר שזכה לשם נחקק עמוק בתרבות הישראלית. הוא הופיע באלבום היחיד שהקליט ההרכב ובראיון לרגל הוצאת ספר שיריו גילה קלפטר לאחרונה כי מדובר בזה האהוב עליו מבין שלל שיריו.

בראיון ל"ישראל היום" יספר כי עבורו מדובר ביצירת מופת וברגע שיא אישי. "'צליל מכוון' זה המאסטרפיס שלי", אמר. "לקח לי שנה לכתוב אותו. כמו את כל השירים שלו, כתבתו אותו לאישיה אידאלית, לא למישהי אמיתית. אני אוהב את הגרסה שאיתי לוי עשה לו. הוא שר יפה, זמר טוב". אגב, לא רבים יודעים שאת השורה "כשעץ בגן מלבלבל זה לא כואב להתאהב" תרמה לשיר לא אחרת מאשר המשוררת יונה וולך.

לוקח ת'זמן

אגב צליל מכוון, די מדהים לחשוב על כמות השירים הגדולים שכתבה החבורה בפרק הזמן הקצר בו הייתה קיימת. התקשורת, הם יספרו בראיונות, לא העניקה להם חשיפה רבה, אפילו לא ידעו איך לעכל את המוזיקה שיצר ההרכב. אחד מהם הוא המנון העצלות "לוקח ת'זמן".

יהונתן גפן אמנם סיפר כי כתב את השיר על קלפטר עצמו, אך קלפטר טען שלא ידע מדובר בו ושבכל מקרה הוא בכלל לא עצלן אלא "אדם שעובד מאוד קשה". באפריל 2020, בשיאו של הגל הראשון של מגפת הקורונה, ביצעו חברי להקת המערכונים המיתולוגית (והמתקמבקת) "זהו זה" גרסת כיסוי לשיר, שהתאימה לתקופה בה האנושות הייתה תחלואה בביתה, עם מעט מאוד ודאות והמון, ממש המון, זמן פנוי.

שיר אהבה בדואי

בסוף שנות ה-70 מצא עצמו קלפטר במשבר כלכלי. הצעה מיהונתן גפן להלחין לו את שירי המופע ״שיחות סלון״ סייעה לו וגם הולידה את ״שיר אהבה בדואי״, שיר שעוסק בזוג הקרוע בין רצונה של הדמות הנשית בו להשתקעות בעוד זו הגברית מעוניינת בחיי הנדודים. במופע שר אותו קלפטר יחד עם יעל לוי, בטרם עזב והוחלף על ידי דויד ברוזה).

הוא זכה להצלחה גדולה במצעדי הפזמונים של רשת ג׳ (ואף כבש את המקום הראשון באחד השבועות) והפך, כמו עוד לא מעט שירים אחרים שהלחין הגיטריסט האגדי, לקלאסיקה ישראלית. באופן שהגדיר כסוריאליסטי אך מרגש, הפעם הראשונה ששמע את השיר ברדיו היה בעודו מאושפז בבית חולים.

בלדה לנאיבית

עוד מהחיבור גפן-קלפטר, שביצעה יעל לוי. גפן הסביר כי מדובר ב"שיר של רגשי אשמה על היעדרויות הגבר", שכתב בתקופה בה היה מופיע עם דני ליטני מדי ערב (ומשם ממשיך לשעות של הוללות ברים). הנשים, בזמן הזה, חיכו בבית שיחזרו. יעל לוי תספר כי כאשר הקליטה אותו היא בעצמה הייתה אף יותר נאיבית מהאישה שבשיר. עם השנים, תגלה, תבין אותו אחרת ותוסיף לבצע אותו בהופעותיה.

האהבה שלי היא לא האהבה שלו

עוד שיר שנכתב על ידי יהונתן גפן והולחן על ידי יצחק. הוא הופיע באלבום היחיד הראשון של קלפטר, "יצחק" שיצא ב-1981 ופצח את קריירת הסולו שלו, שסיפקה עוד לא מעט להיטי זהב. עבור המוזיקאי היה מדובר במעבר חד אך מבורך לקדמת הבמה. אף שחלק משיריו הושמעו בתחנות הרדיו, במיוחד "האהבה שלי היא לא האהבה שלו", מכירות האלבום נחשבו מאכזבות. וממש כמו "לוקח ת'זמן", לפני כשנה ביצעו לו חברי "זהו זה" ביצוע שהעלה ברבים חיוך והזכיר לעולם באיזה שיר נהדר מדובר.

היא כל כך יפה

בשנים הראשונות של הסבנטיז כבר נחשב קלפטר לגיטריסט מוכר ומוערך. אבל הייתה זו הצטרפותו ללהקת כוורת ב-1973 שהפכה אותו לשם מוכר בכל בית. חברי הלהקה שכונו "הביטלס הישראליים" הפכו ביחד ולחוד לאגדות חיות, וקלפטר לא היה שונה מהם.

בראיון ל"מעריב" יספר הגיטריסט שנים מאוחר יותר אודות אופן צירופו ללהקה. "דני סנדרסון, שהכיר אותי כנגן אולפנים ושמע עלי, הזמין אותו אליו הביתה", סיפר. "היו שם גם אפרים שמיר וגידי גוב. הם השמיעו לי כמה שירים שלהם והציעו לי להצטרף ללהקה. זה היה שונה מכל מה שהכרתי עד אז ולא הפורטה שלי. אבל זה מצא חן בעיני והצטרפתי".

החלטה חכמה, כך יתברר, שתביא בין היתר ליצירתם של "יו יה", "טנגו צפרדעים", "שיר הטמבל" (בו אף קיבל לראשונה קטע סולו משלו) וכמובן "היא כל כך יפה", שהלחין למילותיו של סנדרסון ונחשב עבורו מקור גאווה. "אפרים שמיר שמע שני לחנים שיצרתי והוא המליץ לי לחבר ביניהם", סיפר באותו ראיון. "וכך נולד שיר אחד, שעם טקסט של דני סנדרסון הפך לאחד המושמעים של כוורת". למעשה, בטרם הולחמו יחד, "היא כל כך יפה" היווה פתיח של שיר אחד, בעוד "כל השבוע" פתח, במקור, שיר אחר.

שביר, אוהב להיות בבית, יש בי אהבה, יושב על הגדר

שלל להיטים על-זמניים יצר שיתוף הפעולה הפורה בין קלפטר לאריק איינשטיין ז"ל. ולחשוב שהם כמעט לא נכתבו. בתחילת שנות ה-70 ניגן קלפטר עם איינשטיין כחלק מלהקת הליווי שלו, אך כשהתבקש על ידי אריק, כמעט עשר שנים לאחר מכן, לכתוב איתו - קלפטר התלבט.

הוא העריך את עצמו במידת מה כנגן (ובשלב זה גם לא חווה את עצמו כמוצלח במיוחד) אך לא כמלחין. ״טענתי בפניו שאינני יודע לכתוב או לנגן מוזיקה. הייתי ביקורתי כלפי עצמי. לא חשבתי שאני מספיק טוב כדי לנגן איתו״, סיפר. ״הוא אמר - תבוא, תכתוב כבר ומקסימום תנגן רע. אז הלכתי וניגנתי רע. עשינו יחד שלושה אלבומים״. עבודת השכנוע של איינשטיין עשתה את שלה והתוצאה היא כמה מהשירים החשובים בקריירה של השניים.