מעט מאוד שרידים ומאפיינים בלקניים תוכלו למצוא ב"Shout It Out", האלבום החדש והחמישי במספר של ההרכב הישראלי "בלקן ביט בוקס". ההתרחקות חסרת החשש שלהם מהשם המאוד מחייב סגנונית של הלהקה, למעשה, אינה חדשה. כבר באלבומים הקודמים השלישייה הזו (תמיר מוסקט, תומר יוסף ואורי קפלן) עזבה את הרי הקרפטים לטובת הרחובות של אמריקה הלטינית ואפריקה.
הקצב הוא עדיין השליט הבלתי מעורער של ההרכב, אבל הפעם הוא מסרב להתיישב בתוך תבנית של מקצב מסוים ומעדיף למוסס את ההגדרות הז'אנריות. הכישרון, הניסיון והדינמיקה של חברי ההרכב עוזרים לבליל הסגנונות להישמע בכל זאת כמו יצירה מגובשת ואחידה.
הסינגלים שהקדימו את יציאת האלבום ("Chin Chin", "Shout It Out" ו"I Trusted You") הציגו את הצד הנגיש יותר של בלקן ביט בוקס. את הרחובות האפלים של השכונות שמהן מגיעים הצלילים הללו - תמצאו בשירים שטרם הכרתם. ב"Give It A Tone", שמעניק לאלבום פתיחה וולקנית, ב"I'll Watch Myself", שנשמע כמו דייר לוהט במצעדי הפזמונים בעולם, ב"Just The Same" ו"Mad Dog" האקלקטיים והצבעוניים, וביהלום האמיתי של האלבום - "Kum Kum", שבו מתארחת שלישיית A-WA ופשוט אי אפשר לשלוט בתנועות האגן כשהוא מתחיל להתנגן.
המוסיקליות של ההרכב בשיאה, החיבור בין החברים מהודק, האצבע על מרכז הדופק בכל הנוגע לטרנדים בעולם המוסיקה, ההפקה ייחודית ומחמיאה והסאונד בונה אינסוף גשרים מעל ארצות וסגנונות. אבל כל אלה הם רק העטיפה. אחרי שתסיימו להתלהב ממנה ותפתחו אותה - תגלו את מה שהשלישייה הזו רוצה להגיד. בניגוד לרוב המוחץ של הרכבי הגרוב והדאנס, בלקן ביט בוקס לא מחפשים רק להרקיד אתכם, אלא לספר לכם. עליהם, עליכם, עלינו. ממש כדאי שתקשיבו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו