ארבעה חודשים לאחר שאיבד בן נוסף, ניק קייב מתייחס להתמודדותו עם האבל והאופן בו מעריציו עזרו לו להתגבר על התקופה הקשה שחווה. המוזיקאי האוסטרלי התייחס לנושא בכתבת פרופיל אודותיו שהתפרסמה במגזין הניו יורק טיימס לרגל "Faith, Hope and Carnage" - ספר הראיונות החדש בין המוזיקאי ובין העיתונאי שון או'האגן שייצא ב-20 בספטמבר.
"אני חושב שאנשים שנמצאים בתהליך של אבל מודעים לתאריך התפוגה של האומללות בסבל שלהם", אמר הזמר, והתייחס בכך למותו של בנו ארתור לפני כשבע שנים בהיותו בן 15 בלבד, וכן למותו של הבן ג'ריקו לזנבי, שכאמור הלך לעולמו אף הוא בנסיבות טרגיות בחודש מאי האחרון. "אבל בהקשר של ארתור וג'ריקו, אני לא יכול לנגב ידיים ולהגיד 'אוקי, אני ממשיך הלאה עכשיו'". בתגובה לשאלה כיצד הוא מעבד את מותו של ג'ריקו ענה: "אני לא יודע איך לומר זאת, באמת, אבל אני כן יודע שיש דרך החוצה. הדבר המחריד לגבי האופן בו ארתור מת היה לחשוב 'איך התחושה הזו יכולה אי פעם להיות שונה?'. אני לא רוצה שאני וכל דבר שאני מדבר עליו תמיד ינועו סביב האבדות הללו, אבל אני מרגיש שאני נאלץ ליידע אנשים אשר נמצאים באותו מצב של אבל...שישנה דרך החוצה".
מותו של ארתור לא היה האבל הראשון שחווה קייב, שכן כאשר היה בן 19 התמודד עם מות אביו, שנהרג בתאונת דרכים. "הייתי לחלוטין לא מודע להשפעות שיש לאבל כאשר אבי מת", סיפר. "הייתי נטול מודעות עצמית באופן קיצוני לגבי כל דבר פרט לתיאבון שלי. כאשר ארתור מת, הוטחתי אל תוך המקום האפל ביותר שניתן לדמיין. מקום שכמעט היה בלתי אפשרי להביט ממנו החוצה מתוך ייאוש... רעייתי סוזי ואני הצלחנו איכשהו להוציא את עצמנו מזה, ואני יודע שזה נשמע נדוש, יש לכך קשר לתגובות שהתחלתי לקבל מאנשים שכתבו לי ואמרו 'זה קרה גם לי וזה מה שקורה לך, זה מה שיכול לקרות'. היה לזה אפקט משמעותי מאוד עבורי".
עוד אמר המוזיקאי: "ההופעות שקיימתי מיד לאחר מכן (ששתיים מהן נערכו בישראל בסתיו 2017; ע.פ) והדאגה מצד הקהל הצילו אותי. נעזרתי באופן משמעותי בקהל שלי, וכאשר אני מופיע עכשיו אני מרגיש שאני משיב להם משהו בתמורה. מה שאני עושה מבחינה אמנותית הוא לחלוטין תשלום של חוב. בני השני הלך לעולמו. קשה לי לדבר על זה, אבל ההופעות עצמן והאקט הזה של תמיכה הדדית מציל אותי. אנשים אומרים 'איך אתה יכול לצאת לסיבוב הופעות?' אבל עבורי זה דווקא ההיפך - איך אפשר שלא?".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו