מנערות ריינס ועד ניק קייב: כל מה שקורה במוזיקה בחודש אוגוסט

באמת המון זמן שהרשת לא ידעה מדור מוזיקה חדש. פעם היו כאלה באינטרנט בכמויות בלתי סבירות, אבל רובם התפיידו לטובת טורי דעה על ״חתונמי״, ירדו מהמגש או עזבו את העיתונות ועברו להייטק. בקיצור יש מדור המלצות מוזיקה חדש, עם דברים טובים שיצאו, עומדים לצאת או כאלה שעתידים ליפול למלכודת של להגיע לישראל באוגוסט, נניח. יהיה חם. בלי קשר למדור, זה עובדתי טמפרטורית.

נערות ריינס - "חולץ פקקים"

המון זמן עבר מאז הוציא נערות ריינס, מהרכבי הרוק הטובים והבולטים בגל האינדי המשובח של העשור הקודם, חומרים חדשים. להוציא חומרים חדשים, מסתבר, זו משימה לא קלה. למעש לא פחות מעשר שנים עברו מאז הוציאו רועי פרייליך, גיא גולדשטיין וחבריהם את אלבומם השני, שכלל בין היתר את "הילוך איטי" – המנון גיטרות מהסוג שכבר לא עושים פה עוד. מאז פרייליך יצא בקריירת סולו אלקטרונית-דיסקואית שהתרחקה מצלילה של להקת האם, אבל בתקופה האחרונה התחילה ריינס לעשות קולות של קאמבק בהופעות אקראיות ברחבי תל אביב.

השבוע הם שחררו את "חולץ פקקים", סינגל חזרה שלחלוטין הולם את קטלוג היצירה שלהם עד כה. או במילים פשוטות – נערות ריינס הוציאו שיר קליט, כיפי וריינסי מאוד, כולל הליריקה המשובחת שכבר התרגלנו לצפות לה מרועי פרייליך. וולקאם בק, חברים. חסרתם. עכשיו תביאו אלבום.

נערות ריינס ישיקו את הסינגל החדש ב-1 בספטמבר באוזן בר בתל אביב.

דה סטריטס - "Brexit at Tiffany’s"

אגב קאמבקים, גם הראפר מייק סקינר (או דה סטריטס כפי שהוא היה מוכר לפני שני עשורים ועד 2011), יצא לגמלאות מוזיקליות ולא הוציא אלבום פרופר תחת השם דה סטריטס מזה תקופה ארוכה. רבים זוכרים אותו כאחד השמות המעניינים והמקוריים בהיפ-הופ הבריטי, ובעיקר את "Computers and Blues", אלבום הפרידה קורע הלב שלו והיפהפה מ-2011. במקום בו ראפרים אחרים היו עסוקים בסוואג ובלינג ויתר מונחים שנשמעים מאוד לא טבעי מפיו או מקלדתו של כותב שורות אלה, סקינר עסק באופן כן ופוצע באכזבות ושיברון לב ונחשב אחד הקולות המיוחדים בתחומו בשנות פעילותו.

גם הוא שב בשבוע שעבר (אם לא מחשיבים את המיקסטייפ ששחרר לפני שנתיים תחת השם האופטימי "אף אחד מאיתנו לא יוצא מזה חי") עם אי.פי בשם "Brexit at Tiffany’s" (משחק מילים בין ברקזיט ובין ספרו של טרומן קפוטה "ארוחת בוקר בטיפאני") ותחת השם בו התפרסם, דה סטריטס. יש בו בהילות, מלודיקה, פוליטיקה בריטית וכן, גם שיברון לב. נראה שזו תמה פופולרית בימים אלה. למעשה, בשיר הנושא של האלבום הקצר (מאוד - שלושה שירים) הזה משווה סקינר בין פרידה לבין ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופי.

ברוקן בלז - Saturdays

עוד קאמבק? סוג של. כי זה לא ממש שברוקן בלז, הפרויקט האהוב של דיינג'ר מאוס ואיש להקת השינס ג'יימס מרסר, נעלם לאנשהו. פה ושם הם הוציאו שירים חדשים ב-2018 ו-2019. בשבוע שעבר הם הוציאו את "Saturdays", שיר חדש מתוך אלבום חדש לא פחות, שעתיד להיקרא "Into the Blue" ומתוכנן לצאת ב-7 באוקטובר.

מדובר בשיר רוק פסיכדלי-ביטלסי משהו, שאם תצמידו אותו קרוב לאוזן תוכלו לשמוע את "Lucy in the Sky with Diamonds". כמו אחרים ברשימה היום, גם כאן מדובר במה שכתבי מוזיקה אהבו (נו, ועדיין אוהבים, מסתבר) לקרוא לו "סנונית ראשונה" מתוך אלבום ראשון מזה 8 שנים, כשהאחרון של הפעמונים השבורים, "After the Disco" יצא פעם, ב-2014. אם יתר האלבום יישמע כך, וכמו הסינגל הקודם והמהורהר שהוציאו בחודש יוני "We’re Not in Orbit Yet…" אז איך אומרים? יש למה לצפות.

ערק לימונים

שרון הולצמן מטפח כבר לא מעט שנים קריירה של כותב שירים שכולם מכירים. בין אם זה במסגרת העבודה שלו כחלק מלהקת אבטיפוס ("אישה אישה"), כתיבה לאנשים אחרים ("אין לי מה לומר לך" שהלחין לאיגי וקסמן) וקריירת הסולו שלו ("מה שאני רוצה", הזכור לרבים כשיר הנושא של הסדרה "מסודרים"). עכשיו הוא שב (לא שהוא באמת נעלם, אבל זה כבר נהיה ראנינג גאג של המדור), ויחד עם אריאל עביזוב (שמנגן עם ארז לב ארי ובעבר עם מאיר בנאי ז"ל) הוא מוציא את האי.פי "ערק לימונים" של הרכב העונה לשם זה.

חמישה שירים יש כאן, באלבום הקצר הזה, שמשלב בין רוק ישראלי ישן לחדש, עוסק בפצעים אישיים ("עוד אחת בקהל" היפה ממש), סבל אנושי במעטפת קלילה וקצבית של דיסטורשן ("הקיום האנושי"), ביקורת מדינית, מבצעים צבאיים ("יריות") ואהבה ("שניצל א' שניצל ב'") כי איך אפשר בלי לסבול ממנה קצת.

יה יה יה'ז - "Burnings"

לפני שמישהו יוכל להלין על כך שאין ייצוג נשי במדור, אפשר לשלוף את "Burnings", השיר החדש של היה יה יה'ז האהובים, ובראשם מלכת האינדי רוק הבלתי מעורערת של תחילת שנות ה-2000 קרן או. באופן מעניין ומקרי לחלוטין (אם מתעלמים לרגע מהעבודה שיש מחשבה מאחורי מדור בכורה זה), גם זהו סינגל קאמבק - כשלוקחים בחשבון שההרכב המכסח, הרועש והנפלא הזה הוציא אלבום בפעם האחרונה לפני לא פחות מתשע שנים, בדמות "Mosquito".

השיר החדש, "Burnings", משלב בין הסגנונות השונים של ההרכב המתפתח תמידית הזה, והוא מכיל הוק ממכר ורקיד במיוחד. הוא מגיע אחרי הסינגל הקודם "Spitting off the Edge of the World", בו חברה הלהקה הניו יורקית למוזיקאי הנהדר פרפיום ג'ינייס, בשיר שגם הוא שיהיה חלק מהתקליט "Cool It Down" שייצא ב-30 בספטמבר. מי שלא יכול לחכות עד אז, יוכל להרוות את צימאון הקרן או שלו עם הדוקו "Meet Me in the Bathroom" המקסים והנוסטלגי, שחוזר אל גל להקות ריבייבל הרוק של תחילת שנות ה-2000 בניו יורק - מהסטרוקס, דרך אינטרפול ועד, נו, היה יה יה'ז.

ניק קייב

ב-23 באוגוסט, אחרי שלל דחיות מבאסות מטעמי פנדמיה, יעלה על במת הלייב פארק בראשון לציון מי שאוהבים לכנות "נסיך האופל". בפועל - בין אם הוא במוד אפל, אבל, מאוהב, דתי או אנרכיסטי, ניק קייב נמנה עם האמנים הבודדים בתולדות הרוק ששמרו על מעמדם ואיכות יצירתם במשך רוב שנות הקריירה שלהם. מי שנכח בהופעה האחרונה שלו בישראל בסוף 2017 עוד מדבר עליה במונחים של טקס דתי. כעת הוא שב לכאן עם סיבוב הופעות מעט שונה: פחות מפגן של אמונה, צער ופולחן, ויותר גיטרות, דיסטורשן עם הבלחות של בלדות. חדש פוגש ישן, אבל בסופו של דבר זהו אותו ניק קייב - מוזיקאי שלהיות נוכחים בהופעה שלו זו חווית חובה לכל מי שרואה עצמו חובב מוזיקה, גם אם רוק זה לא בדיוק הפורטה שלו.