"צליליו ימשיכו להיות חלק מהפסקול הישראלי": עולם התרבות נפרד מצביקה פיק

עולם התרבות הישראלי הוכה היום (ראשון) בתדהמה לאחר היוודע דבר מותו של צביקה פיק בגיל 73, ורבים הספידו את האייקון המוזיקלי.

דנה אינטרנשיונל, שזכתה בשנת 1998 באירוויזיון עם השיר "דיווה" שאותו פיק הלחין, נפרדה מהמוזיקאי: "צביקה היקר, אני אוהבת אותך מאוד. לא אמרנו את זה זה לזו וזו לזה בחיים. אחרי הזכייה באירוויזיון היחסים בינינו התקלקלו, אבל עכשיו אני יכולה להגיד את מה שלא אמרתי לך בקול. תמיד אהבתי אותך. היינו הפכים באופי: אתה חרוץ בלתי נלאה, לא מוותר לקשיים, לא נכנע לרגשות וחדור מטרה. ההצלחה והצורך לפרנס משפחה עמדו לנגד עיניך כמטרת על, אולי המטרה  הכי חשובה בחיים, לפני כל דבר אחר".

הזמרת הוסיפה עוד על עבודתה עם פיק: "כששי כרם הפגיש בינינו בפעם הראשונה, כמעט אף כותב לא הסכים לכתוב לי. החיבור בינינו היה מיידי. לא הפסקנו לצחוק ביחד, וזה צד שלא הרבה הכירו בך. יומיים אחרי הגיעה קסטה עם השיר 'אני לא יכולה בלעדיך', וחודש אחר כך כל המדינה שרה אותו. שלוש שנים אחרי הגיע 'דיווה', ההצלחה הכי גדולה בקריירה של שנינו והשבר הגדול ביחסים בינינו. כשנפגשנו, התחבקנו וצחקנו על הריב התקשורתי, אבל מאז לא עבדנו ביחד. לפני חודש, שי אמר לי שהוא קבע איתך מפגש, שנבוא אליך הביתה. אין לך מושג כמה שמחתי. לא הספקנו. הופתעתי מעוצמת הכאב כשקיבלתי הבוקר את הבשורה. בכיתי. שנים שלא הצלחתי לבכות, ופתאום זה השתחרר. אתה תישאר לנצח אייקון תרבות ישראלי. פורץ דרך. מלחין מחונן. מלך הפופ של ישראל. ובאופן אישי - תגידו למי שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם. לא משנה אם אתם פגועים, מחכים שהצד השני יגיד קודם, חוששים לפתוח את הלב. תגידו אהבה, כי לפעמים מחכים עם זה ואז מאוחר מדי".

מאיה בוסקילה, ששיתפה בעבר פעולה עם פיק בכמה הזדמנויות, פרסמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה: "האמת, לא בא לי להיות מנומסת ולברור מילים. אני מרוסקת, הדמעות לא מפסיקות לרדת, הלב שלי כואב! איבדתי חבר, לפני הכל. צביקוש שלי, כמה עברנו. כמה היית בכל נימי המוזיקה שלי, בכל חלק מהקריירה שלי, מהשירים שלי, הלהיטים הכי גדולים שלי, בכל שביל בעולם המוזיקלי שלי. ואז החלטנו לעשות מופע משותף, שהפך להיות מופע כל כך מוצלח, עד אותו היום שהיית צריך לעלות איתי למופעים ביום העצמאות, ושם הכל נגדע.
"כמה דברים עוד רצינו לעשות ביחד, אפילו החלום של לחזור להופעה המשותפת היה שם. אמרתי לך שאני רוצה לחדש את השירים שבראת לי, ושאני רוצה שנעשה זאת מהבית שלך, מצולם ביחד איתך ולעבור תהליך ביחד, ואתה כל כך התרגשת, אהוב שלי".

היא הוסיפה: "עברת כמה שנים מאתגרות ומעולם לא הרמת ידיים. אני מקווה שאתה עכשיו במקום שהמציאות שהייתה קיימת לא מפריעה לך, ואתה באמת נח סוף-סוף. אתה בליבי לנצח[ אהוב יקר שלי. אני רוצה לומר לך תודה על הכל, על זה שהיית בחיי, בשיריי, על זה שתמיד היית שם לחזק אותי וידעת מה לומר ואיך להצחיק אותי תמיד כשהייתי עצובה. אתה אחד ויחיד ולעולם תישאר כך".

הזמרת ירדנה ארזי: "צביקה פיק היה גאון מוזיקלי שנע בין שירי משוררים קלאסיים לשירי פופ שכולם אהבו לשמוע ולרקוד. הדמות הייחודית שלו הגדירה מחדש את השואו הבימתי בישראל. הוא משאיר אחריו מורשת מפוארת, שירים בלתי נשכחים, רגעים אייקוניים בתרבות הישראלית וקהל גדול ועצוב מאוד ביום הזה. יהי זכרו ברוך".

גיא זו-ארץ, שכיכב במחזמר "מרי לו" שהתבסס על שיריו של פיק, אמר כי מדובר באבידה גדולה מאוד לעולם התרבות הישראלי. "צביקה הוא אחד היוצרים הכי מוכשרים של כל הדור הזה, לא להאמין שהמוזיקה שלו שורדת כל כך הרבה שנים ובועטת ורלוונטית ומשמחת. פגשתי אותו פעם ראשונה כשהייתי שחקן בהבימה ועשיתי אודישן ל'מרי לו'. אני זוכר את המפגש הזה, עם אחד מענקי הפופ הישראלי מהאגדות, איש גבוה ומרשים".

השחקן והמנחה הוסיף: "הכרתי אותו רק מהפוסטרים והוא עמד מולי, שרתי את 'אם אשכח אותך לאה, שמי לא ישראל', וכשהגעתי לשורה האחרונה, הוא עצר אותי ואמר לי שאני צריך לעשות ויברציה ולמשוך את ה'אל'. שאלתי אותו לכוונתו, לא ידעתי אז מה זה, והאודישן הפך להיות 10 דקות שבהן הוא מלמד אותי את זה. זה היה מצחיק וכמובן כשלתי ביכולות הוויברציה שלי. בסוף לא התקבלתי, אבל רצה הגורל שאחרי כמה שנים נפגשנו שוב כשבאתי להחליף שחקן במחזמר. עברנו הרבה רגעים יפים ביחד. הוא הגיע לכל הצגה, תמיד עלה לבמה עם השחקנים, הכיר תודה על העבודה, ותמיד ראו עליו שהוא מאוד אהב את היצירה שלו. הוא העריך את העשייה שלו. גם כשהעלינו את 'מרי לו' שוב, הוא הגיע לחזרות ולהצגות. הוא היה איש טוב ונעים ומוכשר, והייתה לי הזכות לעבוד איתו".

מיכל אמדורסקי: "החברות ביני ובין צביקה התחילה בתקופת 'מרי לו'. אני חושבת שזו הייתה אחת התקופות הכי טובות וכיפיות בחיים שלי. השירים שלו, העבודה איתו וכמובן עם אמיר פיי גוטמן. בחלומות שלי לא הייתי מדמיינת ש-20 שנה אחרי, ושניהם לא יהיו איתי ועם כולנו. מאז האירוע המוחי שהוא עבר נוצר בינינו ריחוק שקרה ביוזמתו. ידעתי שהוא צריך את הזמן שלו, שהוא מסתגל לחיים חדשים, אבל כל הזמן קיבלתי תחושה שהוא הולך ומשתפר. סיפרו לי שהוא על דרך המלך ואני האמנתי. הייתה לי תמיד תקווה בלב שיום אחד יצלצל הטלפון, הוא יהיה בצד השני של הקו והוא יזמין אותי להופיע יחד".

הזמרת הוסיפה: "צביקה לא היה בן אדם פשוט, אבל היה בינינו חיבור מעולה. ביחסים המקצועיים שלנו החלוקה הייתה ברורה - הוא ביקש לעשות ואני עשיתי. הוא היה מאוד עקשן ואני הייתי יסמנית שלו, ובמבחן התוצאה זה עבד טוב. צביקה היה גאון מוזיקלי, מלחין גדול ופורץ דרך. יש לו שירים שהם על-זמניים, מהסוג הזה שאתה מצליח ליצור רק כשאלוהים נוגע בך. זו אבידה בשבילי, זו אבידה למוזיקה הישראלית וזו אבידה לכולנו".

שרית חדד: "צביקה, לא נתפס שמעכשיו נדבר עליך בלשון עבר. פסקול של מדינה שלמה, אגדה מוזיקלית. תודה על המוזיקה היפה שיצרת לי לאורך השנים. העשייה המפוארת שלך תמשיך להתנגן בנו לנצח".

גם הזמר והיוצר עברי לידר פרסם פוסט שבו ספד לפיק: "הוא היה זמר ומלחין מעורר השראה ופורץ דרך. הוא דיבר מוזיקה בצורה יוצאת דופן והפך לאייקון ייחודי בשמי המוזיקה הישראלית. רפרטואר השירים האינסופי שלו הפך לפסקול של ישראל, ואני מרגיש ובטוח שבלעדיו המוזיקה והיצירה הישראלית לא היו נראות אותו הדבר, ובטוח ששיריו יישארו איתנו וילוו אותנו שנים ארוכות. יהי זכרו ברוך".

"התשוקה ליצור לא פסקה לרגע"

זהבה בן: "אין לי מילים לתאר את העצב והכאב, זה תפס את כולנו בהפתעה מוחלטת. אני מכירה לו תודה על כל השירים היפים שהם הפסקול הישראלי ועל הזכות לשתף איתו פעולה מספר פעמים. אני אוהבת אותך, צביקה".

נועה קירל: "בשורה קשה, ואין דרך לעכל את גודל האבדה. אבן דרך משמעותית במוזיקה הישראלית. איבדנו היום איש מיוחד שהחותם שלו יישאר בנו לנצח. הייתה לי הזכות להופיע לצידך. תודה על ההשראה הנצחית".

שלמה ארצי: "שנות השבעים התמלאו במנגינות ובשירים המופלאים של צביקה פיק. הוא היה יחיד במינו. נועז וממציאן. כל שיר היה תענוג לאוזניים ונכנס ישר ללב. מת צביקה היקר ומת אב ומת אלול ומת חומם. כמה עצוב לי עליו...יהי זכרו ברוך".

מאיגוד אמני ישראל נמסר: "כולנו ראינו איך התשוקה שלו ליצור והרצון לחזור להופיע לא פסקו לרגע גם אחרי האתגרים הבריאותיים שעבר. הקהל חיבק אותו והרעיף עליו אהבה אינסופית. תנחומינו לבני משפחתו ולכל אוהביו".

השחקנית יונה אליאן-קשת, יו"ר אמ"י: "היום אנו נפרדים ממוזיקאי, יוצר וזמר אגדי. צביקה יקר שלנו, התבגרנו יחד בתוך ההוויה של התרבות הישראלית. אהבתי את השירים שלך, את הבחירות שלך, את העוצמה והאומץ שלך ללכת בראש ולהתוות דרך. כשהיינו נפגשים, דיברנו פולנית, התרפקנו על בית אבא. אוהבת אותך, ובשם כל משפחת אמ"י - נוח על משכבך בשלום, איש יקר, אמן נפלא".

"יצירותיו הפכו לנכס צאן ברזל"

ראש הממשלה יאיר לפיד ספד לפיק: "צביקה פיק שר 'מוזיקה, ללב היא חודרת' - משפט שמתאר בדיוק רב את שיריו ומנגינותיו, שחדרו ללב ולתרבות הישראלית, והפכו לנכס צאן ברזל. צביקה היה אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי. הוא הלך היום לעולמו, אך השירים והמנגינות שהותיר אחריו ימשיכו להתנגן עוד שנים רבות. שולח ניחומים חמים למשפחתו ולכל מעריציו. יהי זכרו ברוך".

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד גם הוא לפיק: "צביקה פיק חידש את הנוף התרבותי הישראלי וחולל בו שינוי מהפכני. המוזיקה שלו חדרה ללבבות, כמילות השיר, והפכה לחלק בלתי נפרד מפסקול חיינו. כישרונו יוצא הדופן כיוצר הניב לתרבות הישראלית פנינים יפהפיות. הוא היה ישראלי כל כך והתחבר באופן עמוק לשורשים העבריים העשירים שלנו, ובה בעת שיקף את יופי פניה של מדינת ישראל בעולם כולו. קולו ולחניו ימשיכו להתנגן באוזנינו האוהבות לשנים קדימה. תנחומיי למשפחתו ולאוהביו הרבים. יהי זכרו ברוך".

שר התרבות והספורט חילי טרופר הספיד גם הוא את פיק, שזכה בעבר בפרס מפעל חיים מאקו"ם: "עצב גדול על מותו של הזמר והיוצר צביקה פיק, מגדולי אמני ישראל. פיק היה מאבני היסוד של המוזיקה והתרבות הישראלית. הלהיטים שיצר נכנסו לכל בית בישראל, חדרו לאלפי לבבות והביאו לישראל הישגים כבירים, דוגמת הזכייה באירוויזיון 1998. אני בטוח שהצלילים אשר פיק הביא לעולם יישארו כאן שנים רבות וימשיכו להיות חלק משמעותי מהפסקול הישראלי. משתתף בצער המשפחה בשעה קשה זו".

טרופר המשיך: "היצירה המוזיקלית של צביקה פיק ז"ל נטועה עמוק בהוויה הישראלית כאהבה לעד של סוף הקיץ ברגעים הכי יפים של החיים, כמוזיקה, שללב היא חודרת ומדליקה את כל הנשמות. יהי זכרו ברוך".