אחת האינדיקציות הכי טובות למידת התלהבותו של קהל מהופעה שזה עתה הסתיימה, היא התור לדוכן מכירות המרצ'נדייז שנמצא מחוץ לאולם. אצל The Kooks, שהעלו אמש (ש') הופעה ראשונה מתוך שתי הופעות סולד אאוט בתל אביב, התשובה הייתה ברורה. תור ארוך של אנשים שהפך לפקק ביציאה ממועדון הבארבי כשכולם רוצים להמשיך את הווייב שהיה בערב בתוך האולם באמצעות קניית אלבום או חולצה של ההרכב, ויהיה מחיר המזכרת מאותו ערב בלתי נשכח אשר יהיה.
כיף פשוט וטהור. הקוקס // צילום: ליאור כתר
כמי שכבר יצא לו לראות את ההרכב הולך קצת לאיבוד אי שם בפסטיבל באנגליה מול עשרות אלפי אנשים, אפשר להגיד שמועדון הבארבי מהבחינה הזו הוא המעטפת הכי מחבקת, טובה ונכונה להרכב מהסוג הזה. האווירה מלוכלכת במובן הטוב ולא סטרילי של המילה, והאווירה האינטימית על אף הקהל הפעיל מאוד אפשרה ללוק פריצ'רד הסולן וחבריו ללהקה לשמור על אנרגיות גבוהות ומצב רוח טוב לאורך כל הערב.
מי שעקב אחר הקוקס לאורך השנים לא היה מופתע מהאנרגיות האלו. לאורך כל הקריירה שלהם שהתחילה אי שם באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, הם תמיד עשו רוקנרול פשוט, מלודי וקולע. אחת התגובות השכיחות בקרב כל מי שיצא אתמול מהבארבי היתה שהיה "ממש כיף". זה נשמע אולי פשטני, אך באופן כללי מסכם את הערב הזה ואולי בכלל את המוזיקה של החבורה הזאת יותר טוב מכל התפלספות כזו או אחרת.
הקוקס מעולם לא התיימרו להפוך או לשנות עולמות. האבולוציה המוזיקלית שלהם ידעה לשלב אלמנטים של פופ ואפילו קצת דאנס, אבל על הבמה ניכר שהם נשארו נאמנים להיותם להקת בס-גיטרה-תופים מהזן הפשוט, הכיפי והלא מתיימר, מאלה שכבר לא מייצרים היום. הם עולים לבמה עם האבות הרוחניים "קווין" ברקע, ממשיכים עם רוק בקסבה של "הקלאש" ומשם יורים רצף להיטים של שניים-שלושה אקורדים עם מלודיה בסיסית, ליצירת ערב של כיף נטול מועקות.
האווירה האינטימית של הבארבי שיחקה תפקיד בהצלחת המופע. הקוקס // צילום: ליאור כתר
בשלב הראשון כשנודע על הגעת הלהקה לארץ הורמו הרבה גבות באשר להתאמה שלהם לקהל הישראלי, לאור העובדה שיש הרכבים מוכרים הרבה יותר מהם. מכירת כל הכרטיסים בפחות משעה השתיקה והפתיעה לא מעט מהמבקרים, ומי שנכח אתמול בהופעה בבארבי קיבל גם את חלק ב' של החיבוק החם והמפתיע הזה, אבל גם את החלק של ההרכב האנגלי בעסקה, שיצאה משתלמת בהחלט לכל הצדדים המעורבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו