שני דברים נאמרו לי שוב ושוב במהלך איסוף קולות המומחים לפרויקט. הראשון: "תשמע, הזכרת לי כמה אני אוהב/ת מוזיקה ישראלית". השני: "האתגר הזה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי". וכל פעם מחדש, 70 פעמים, ליתר דיוק, חיוך ענק נפרש על פני, כזה שהזכיר לי למה בכלל הכנסתי את עצמי להרפתקה הסבוכה הזאת מלכתחילה - "מרוב אהבתי", אם יורשה לי להתפייט, ברוח החגיגה הגדולה שמתחילה כאן עכשיו.
אחד האתגרים שעמד בפניי עם איסוף הנתונים נוגע לבחירה להתמקד באלבומים, ולא בשירים או אמנים. לאלבום יש קסם משלו. אלבום טוב, כפי שיודע כל פריק אמיתי של מוזיקה, הוא יצירה שגדולה בהרבה מסך חלקיה – לא רק אוסף של שירים יפים, אלא סיפור ארוך, עם התחלה, אמצע וסוף, שבדרך כלל מתבטא ברצון עז ללחוץ שוב "פליי". אבל כאן גם מתבטא הקושי שבהחלטה לדרג אלבומים דווקא.
בגלל ההתמקדות בפורמט זה, אמנים מסוימים הכניסו מספר אלבומים לרשימה, ואילו אמנים אחרים, על אף שאחראים ללהיטי ענק או לשירים שהם ללא כל צל של ספק נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, הצליחו להכניס רק אלבום מובחר אחד, או כלל לא. "ירושלים של זהב", לדוגמה, הוא אחד מהשירים החשובים בתולדות המוזיקה הישראלית, אבל הוא לא יכול היה למצוא את דרכו למצעד מסוג זה. אין זה מצביע על הדרה של אמן כלשהו, כי אם נטו השענות על הפורמט – יצירות שלמות, לעתים קונספטואליות, בדרך סיפורית או סגנונית, המהוות מסע מוזיקלי חווייתי שלם.
בסופו של דבר, מתוך למעלה מ-300 אלבומים שבחרו המומחים, נבחרו להצבעה חוזרת 85 אלבומים שחזרו שוב ושוב בבחירות שלהם. עשרות האלבומים נבחרו באופן בלתי תלוי על ידי 70 מומחים, הם לא התייעצו אחד עם השני ועל כן התוצאות משקפות את דעת הרוב בלבד. בהצבעה השנייה, המומחים התבקשו לתת ציון נוסף לשלושה אלבומים, על מנת לדרג את מצעד המומחים.
המומחים לא ידעו את המיקום היחסי של כל אלבום בעת ההצבעה השנייה. אלבומים שהיו מרחק של קול בודד מלהיכנס קיבלו צ'אנס נוסף בסיבוב השני של דירוג מצעד המומחים, כדי לאפשר תחרות הוגנת ככל האפשר. מספר מומחים הצביעו רק בסבב הראשון. המומחים לא הורשו לבחור אלבומים של עצמם או של מיוצגים שלהם.
הרעיון מאחורי שילוב של בחירות המומחים יחד עם הצבעת הקהל היה להתגבר על המכשול העומד בפני כל מצעד שכזה: מצעדי מומחים נתפסים לעתים כמנותקים מדעת הקהל ולא הולמים את הפופולריות של האלבומים, ולעומת זאת, כנגד מצעדים שפתוחים לחלוטין להצבעת הקהל מוטחת הביקורת כי מדדים של פופולריות ואיכות לא תמיד חופפים. "מצעד ה-70" בא להתגבר על הביקורות משני הצדדים, ליצירת מצעד מוזיקה ישראלית אולטימטיבי שמשקף הן את דעת המומחים והן את אהדת הקהל.
רשימת 70 האלבומים שבחרו המומחים מאפיינים באופן יוצא מן הכלל את כור ההיתוך המוזיקלי הישראלי. הרשימה מגוונת מאד ומשקפת קשת רחבה של ז'אנרים, כוללת אלבומים פורצי דרך ואלבומים רבי מכר, אלבומים ש" חייבים" להיות ברשימה כזאת וגם כמה הפתעות, אלבומים משנות השישים של המאה הקודמת אבל גם כמה משנות האלפיים, אלבומים ליודעי ח''ן ואלבומים שכולם אוהבים.
ועכשיו – הגיע תורכם. 70 האלבומים הישראלים הגדולים בכל הזמנים שנבחרו על ידי עשרות אנשי מקצוע בתחום – מוזיקאים, מפיקים, מנהלים, שדרנים ועורכים, מומחים לפופ, מוזיקה אלקטרונית, ג'אז, בלוז, מוזיקה מזרחית, מטאל והיפ הופ, חלקם נולדו עם קום המדינה וחלקם בשלהי המילניום – ייחשפו לקהל הרחב בשלושה מקצים, כאשר הראשון יפתח ביום ראשון הקרוב (4.3.18). הציונים שתתנו לאלבומים (ארד, כסף או זהב) יכריעו את דירוג מצעד 70 האלבומים הישראלים הטובים והאהובים בכל הזמנים.
תודות: לכל מומחה שנידב מזמנו, מרצו וכוחו, גם אם היה זה "הרבה יותר קשה" מכפי שחשב; לחברת APESTER, פלטפורמת החידונים והסקרים המתקדמת, ששדרגה את חוויית ההצבעה למצעד; למערכת "ישראל היום" - הדסק הדיגיטלי, דסק התרבות וכל מי שלקח חלק בפרויקט הענק הזה, שתרמו מזמנם וממרצם להגשמת החלום שחלמתי, והנה הוא קורם עור וצלילים. תודה.
רז ישראלי, עורך, מפיק ורכז מומחים, "מצעד ה-70"
• הצביעו עכשיו במקצה 1 של "מצעד ה-70"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו