לפני רבע מאה נסגר מועדון "רוקסן", האלטלנה של הרוק הישראלי, שמי שהיה עליה הפך לגיבור לכל ימי הקריירה שלו. מאז, חובבי הרוק מתגעגעים לימי הרוקסן כמו שהשמאל הישראלי מתגעגע לימי רבין. אלא שאת הרוקסן אפשר להחיות מחדש פעם אחר פעם, כפי שקרה אמש בפסטיבל "מגבירים את הלילה", שנערך בלייב פארק ראשון לציון. במשך כשש שעות וחצי עלו על הבמה בזו אחר זו מיטב הלהקות של שנות התשעים והרימו כ-6,000 איש עם שורה ארוכה של להיטים נוסטלגיים.
אז נכון - האלקטרוני ממלא את הפארקים, המזרחית שולטת, ההיפ הופ מטריף את הנוער, סטטיקים ובן-אלים כובשים כל חלקה טובה, ומתברר שעדיין יש כמה אלפי אוהבי רוק עברי בישראל, רובם הגדול בני מעל 35, שיודעים מי זה ג'וני שועלי, זוכרים שהיתה פה פעם זמרת בשם קורין אלאל, מתרגשים מ"חור בלבנה" של רוקפור וחשים הזדהות עם "מכה אפורה" של "מוניקה סקס".
עדיין מתרגשים מ"חור בלבנה". רוקפור בלייב פארק // צילום: שלומי פינטו
"קרח תשע", הלהקה היחידה בפסטיבל שלא פעילה באופן שוטף, פתחה את האירוע ונשמעה ממוקדת ואנרגטית. לנעם רותם, אוהד קוסקי וחבריהם עדיין יש את זה, עם "הכל זה פופ", "סרטים" ו"לחיות איתו לנצח". "נקמת הטרקטור" השיבו את הקסם של "משחק של דמעות" ואירחו את ערן צור הנהדר למיטב של "כרמלה גרוס ואגנר".
גם הקסם של "רוקפור" חזר עם "כל כיוון" והמיטב מאלבום המופת "האיש שראה הכל", שרק לאחרונה התברג ב"מצעד ה-70" של "ישראל היום". קורין אלאל, פטי סמית' כחול לבן, רכבה שוב על הסוסים שלא מדברים עברית כל הדרך לאנטרקטיקה. "תערובת אסקוט", הטריו העצבני של אסף אמדורסקי, ירמי קפלן וג'נגו, נשמעו חדים וקטלניים הביאו איזו נחמה לחדר האינטימי, בואכה הגראנג' של "ראיתם ת'ילדה שלי".
עדיין יש להם את זה. "קרח תשע" בלייב פארק // צילום: שלומי פינטו
רמי פורטיס, עוד מעט בן 64 אבל עדיין עם אנרגיות של בן 14, סיפק את מופע הקאלט של הפסטיבל: בחורה חשופה בחזייה עלתה לנשק אותו ב"חתול מפלצת", התאורה כבתה למשך שלוש דקות, הוא איבד את הקול, המשיך צרוד ויצא שוב ושוב מהקצב, אבל ב"נעליים" הנצחי המעריצים השרופים הניפו נעליים באוויר וכשהגיעו "אין קץ לילדות" היה ברור מי מלך הלייב פארק.
בקצה הפופי יותר, "מופע הארנבות של ד"ר קספר" סיפקה שרשרת להיטים מקפיצה, שחסרו בה מאוד "בשמלה אדומה" ו"סקס", מה שמעיד על כמות הלהיטים שיש ללהקה העל-זמנית הזאת. באופן סמלי, רצה הגורל ו"ג'ירפות", הלהקה היחידה שלא שייכת לדור ההוא ברוק המקומי, נאלצה לבטל את הופעתה ברגע האחרון, בגלל מחלה של אחד מחבריה.
שלומי שבן, שהיה אמור להתארח אצלם, עלה בספונטניות ל"סאן חוזה" עם מוניקה סקס. מי שבאמת הטריף את הקהל היה המתופף והזמר שחר אבן צור, שבביצוע ל"עירומים" סיפק השתוללות רוקיסטית מפוצצת באנרגיות. הוא הוריד חולצה (וחשף גוף שרירי לתפארת), טיפס על הגדרות, הלך על ארבע על הבמה וחגג בשיא ההתלהבות. רגע מרגש נוסף נרשם כשחברי מוניקה סקס (שהיו מצוינים בזכות עצמם, במיוחד ב"מנגינה") אירחו את ג'וני שועלי, שהקדיש את "נוסע לבד" לזכר אמיר קרטס, סולן להקת "רעש", שנפטר לאחרונה.
ממוקדת ואנרגטית. "קרח תשע" בלייב פארק // צילום: שלומי פינטו
להקת "איפה הילד" בהנהגת חמי רודנר עלתה בחצות וחצי לסגור את הלילה שהוגבר כמובטח, כשחלק מהקהל כבר החל להתפזר. תשע שנים אחרי שהתאחדו, הם נשמעו בכושר גבוה, אירחו את דנה ברגר לשלושה שירים, כולל "נפלת חזק", והזכירו איך נשמעת להקת רוק אמיתית עם שירי מחאה נוקבים. לקינוח הצטרפו לבמה חברי להקת מוניקה סקס ל"שנים חסומות" ו"מישהו שומע אותי", הלהיט הקלאסי לסגור את הלילה שמתמעט והולך, ואת הפסטיבל שהוכיח שיש עדיין ביקוש לרוק הישראלי של הניינטיז, גם אם חלפו מאז יותר מ-20 שנה.
בלטו בחסרונם: מאור כהן ו"זקני צפת", ברי סחרוף ואביב גפן, כך שיש למה לצפות מ"מגבירים את הלילה" בשנה הבאה.
לרוק הישראלי יש קהל. פסטיבל "מגבירים את הלילה" // צילום: שלומי פינטו טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
