מעט צער כרוך בעובדה שעד שאמנית קלאסית בסדר הגודל של הלן גרימו מגיעה לארץ זה לקונצרט יחיד ובחיפה בלבד, אבל יש להתנחם בעצם הגעתה לישראל בתקופה לא וודאית שכזו, בה אמנים בינלאומיים אחרים מבטלים הופעות.
הסיבה המרכזית להופעה הבודדת של הפסנתרנית היהודייה-צרפתייה בארץ במסגרת סדרת הופעות של תזמורת פילדלפיה בישראל (3.6 חיפה, 4.6 ת"א, 5.6 י-ם, עם הפסנתרן הצרפתי ז'אן איב תיבודה ועם המנצח הקנדי יניק נזט סגואין), היא לוח זמנים צפוף, שממילא מאפשר לה להגיע רק אחת לכמה שנים לישראל. עם זאת, היא מצהירה כי מעולם לא היססה להגיע הנה אפילו לרגע, ולא משנה באיזו תקופה מדובר. "ממש לא חשבתי לבטל, אפילו לא הייתי מודעת לכך שיש כאלה שחושבים על כך. ודאי שזה לא שיקול מצדי".
עד גיל 15, חיית וגדלת בצרפת. אנחנו שומעים לא מעט לאחרונה על מקרים אנטישמיים שם. האם זה משהו שמוכר לך באופן אישי?
"אישית לא, למזלי. אבל אני לא מופתעת מזה, קשה לחסל תופעות כאלה, הן תמיד חוזרות. חשוב להילחם בזה ולעבוד למען עתיד טוב יותר. גזענות בכלל היא בעיה, לא רק אנטישמיות".
גם בנוגע לאקלים הפוליטי בישראל, על רקע המהומות בעזה, גרימו לא נשמעת אופטימית במיוחד, ועם זאת מצהירה על עצמה כציונית גאה. "אני לא רואה אופציה לפתרון ללא שינוי. נראה שהכל תקוע בתבניות ישנות. זה נראה לי מצב חסר תוחלת. עד כמה שהייתי רוצה להיות אופטימית, אני מודה שאני לא. ישנם דברים מסוימים שכדאי לאחוז בהם ולקיים אותם, ולהרפות מאחרים. אבל היהודים שם (בישראל, ל"ג), ויש לכם את הזכות להיות שם".
ללא ספק, גרימו היא אחת מהפסנתרניות החשובות ביותר בעולם כיום, אך קשה לומר מה בדיוק מייחד אותה מפסנתרנים אחרים, ההבדלים מהדהדים אך הסיבות להם אבסטרקטיות כמעט. ייתכן וזהו אותו טון שירתי שהיא מביאה בנגינתה, העוצמה של הצליל, אולי זה החיבור האינטואיטיבי ליצירה, המבט בעיניה השקועות והופכות אפורות כאשר היא מנגנת, כאשר נראה שהמוזיקה זורמת בנימי עורקיה וגוזלת ממנה את היקר לה. כך או כך, מעטים הפסנתרנים שמצליחים לשבות קהלים ברחבי העולם בצורה שכזאת.
מעולם לא היססה להגיע הנה אפילו לרגע. הלן גרימו // צילום: Mat Hennek, DG
גרימו מקליטה לרוב עם חברת דויטשה גרמופון, היוקרתית מבין הלייבלים של המוזיקה הקלאסית. היא מנגנת לא מעט עם הפילהרמונית של ברלין, עם הפילהרמונית של וינה ובכלל זה עם התזמורות והמנצחים המובילים בעולם.
בישראל תנגן גרימו את הקונצ'רטו הראשון לפסנתר של ברהמס, מלחין עמו יש לה קשר מיוחד במינו. "זה קצת דומה למסתורין שבזוגיות, לעולם אינך יכול להסביר מדוע אתה חש כל כך קרוב לאותו אדם", היא אומרת. "בכל הקשור ליצירתו של ברהמס חשובה לי השלמות של הצורה והעוצמה של התוכן הרגשי שבה, אותו רגע ביצירה שבו נראה כי הכל השתנה. זה מעניק ליצירתו חדות נדירה ומכאיבה.
"הקונצ'רטו הזה הוא הפעם האחרונה בה ברהמס באמת אפשר לנו לחוש אותו בלי מחיצות. ביצירות המאוחרות יותר תמיד יש איזשהו אלמנט של מגננה. במובן הזה, זו אחת היצירות החשופות שהוא הלחין. זה מעט כמו רקוויאם, תגובה לניסיון ההתאבדות של רוברט שומן ב-1854".
הלן גרימו עם תזמורת הרדיו של דרום מערב גרמניה עם מייקל גילן: "קונצ'רטו מס' 1 לפסנתר ותזמורת של ברהמס"
גרימו ייחודית בהיותה גם סופרת. היא פרסמה שלושה ספרים עד כה, ואולם, היא מעדיפה את המוזיקה ללא תחרות. "הכתיבה היא לא דבר שחי ופועם כמו מוזיקה", היא אומרת, "הספרים הם קונטרפונקט לחיי. עד כמה שמילים הן נהדרות, יש בהן אלמנט משמעותי של החבאה. מוזיקה היא אמצעי הבעה אמיתי".
• עוד הישג בינלאומי אדיר ל"פאודה"
• "האחות הגדולה" מסיימת את תפקידה
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו