חמש דילמות לשוניות ליום השואה

החד-פעמיות של השואה מקשה על השימוש במילים. מה אפשר לומר על מה שאין לבטאו במילים, ועם זאת צריך לדבר עליו שוב ושוב. וכך מתגלגלות בחלל שאלות לא פתורות, חוזרות ונשנות, והן מוצגות ללא עמדה מצד "הזירה הלשונית".

דילמה א': השמדה או רצח עם?

ד"ר יובל שטייניץ (לא השר, המדען) כותב: "השימוש במונח 'השמדה' משמש בתיאור השואה בתקשורת, בתיאור ההיסטורי ובערכות ההדרכה ביד ושם. 'השמדה' (Vernichtung) הוא מונח מכובס שבו השתמשו הרוצחים בתכנון ובכוונה ברורה ושטנית כדי ליצור הזרה, דה-הומניזציה, ריחוק והשפלה, ועד השוואתם ודימוים לעכברושים, חרקים וכיו׳ב. הביטוי ״השמדה״ הוא בדיוק חלק ממערך שטני זה, שהרי רק חרקים ומזיקים למיניהם משמידים. אם הורגים בצורה מתוכננת אדם, זהו רצח, עם כל המטען הקשה והנוראי המלווה מונח ומעשה זה. אם רוצחים בצורה מתוכננת בני אדם רבים, זהו רצח המוני, ובכל מקרה זו איננה השמדה. התופעה שהקורבן משתמש במונח שהרוצחים טבעו ידועה במדעי ההתנהגות ובהיסטוריה, ושומה עלינו להימנע ממנה ובמיוחד בחינוך ובהוראת השואה. ניתן לנסות ולתאר את שאירע, במונחים מתאימים יותר: רצח, רצח המוני, רצח עם, תכנון שטני, מחנות מוות ואחרים, ובכך לתת תיאור משמעותי יותר של האירועים".

מחנות מוות, לא השמדה // מתוך "סוביבור", באדיבות yes

דילמה ב': נספים או נרצחים?

שאלת גולש: "מדוע משתמשים גורמים רשמיים והתקשורת בפועל 'נספו' ביחס לשואה, המשמש גם לתיאור מותם של אנשים באסונות טבע ובתאונות. האם הפועל 'נרצחו' לא מתאר את מות היהודים באירופה? ואם קשה להשתמש ברצח לגבי יהודים שלא הוצאו להורג אלא מתו במחלות או ברעב בגטאות או במחנות, האם אפשר לומר 'הומתו בשואה'? 

דילמה ג': גיבורים או קורבנות?

"יום השואה והגבורה" קבע את 'הגבורה' כמרכיב בזיכרון השואה, אבל גם יצר אמירה בעייתית - מיהם הגיבורים? ימי הזיכרון מבליטים את המורדים והמתנגדים האקטיביים, אבל הם היו מתי מעט. היתר, על פי הקלישאה הידועה שמקורה בירמיהו, "הלכו כצאן לטבח". האם הבלטת הגבורה אינה ממעיטה בטרגדיה הנוראה של הרוב המוחלט של הנרצחים? והאם הגבורה האמיתית אינה דווקא של חסרי הישע?

מיהם הגיבורים? // צילום: מתוך "סוביבור", באדיבות yes

דילמה ד': שורדים או ניצולים?

שאלת גולש: "תמיד הפריע לי השם ניצול שואה, הוא מבטא פסיביות. לדעתי, הביטוי 'שורד שואה', או הניב 'שרד את השואה' מבטא פעולה אקטיבית. ובאותו עניין סיפר ישראלי שהיה ילד כאשר תושבי האי היווני זקינתוס ניצלו בזכות אנשי דת נוצריים: "לא הייתי ניצול ולא שורד, אבל הייתי 'נרדף שואה'". הגדרה זו עשויה להתאים גם ליהדות גרמניה, שיצאה ממנה לפני המלחמה אבל עברה רדיפות אנטישמיות. 

דילמה ה': האם להוציא את המילה נאצי מחוץ לחוק?

'נאצי' הפך קללה נפוצה, מעין מניאק-על, ונשמעת גם במגרשי הכדורגל ואולמות הכדורסל. בשנות השבעים צץ הכינוי "אשכנאצים", והוא לא נעלם מן הרשת העכשווית. ישעיהו לייבוביץ קרא לקבוצות מסוימות מבין המתנחלים יהודונאצים, וכך כינה גם את מדיניות ישראל בלבנון. ד"ר שמעון אוחיון בכהונתו כחבר כנסת ניסה להעביר הצעת חוק שתאסור על השימוש במילה.

הפכו לקללה נפוצה. נאצים // מתוך "סוביבור", באדיבות yes

ימי החיפושית

צונאמי של חיפושיות הציף כמה אזורים בישראל, וזו הזדמנות לשוב אל שמו של החרק הנפוץ והמבוזה הזה. אז ראשית ראוי לתת כבוד: החיפושיות הן הסדרה הגדולה והעשירה ביותר בטבע, וכוללת לא פחות מ-400 אלף מינים, בצורות ובצבעים שונים, וכפי שכבר נמסר להרגעת הציבור, הן לא מזיקות, ובמקרים רבים אפילו מועילות לחקלאות. הן גם קדמו לבני האדם, ולא ביום יומיים. החיפושיות הראשונות מתועדות מתקופת הפְּרָם, לפני 265 מיליון שנה.

המילה חיפושית התגלגלה ללשון חכמים מארמית, בה היא נקראת חיפושיתא, ובארמית סורית חפשושיתא. אין כמעט רמז נוסף למקור השם יוצא הדופן הזה, פרט לשם הערבי חֻ'נְפֻש לחיפושית, וחִ'נְפִשׁ לחיפושית הזבל. אליעזר בן יהודה כותב במילונו כי יש שחשבו שהמקור הוא בשורש חפ"ש, "מפני שהיא מחפשת תמיד", אבל הוא מטיל ספק רב בהשערה הזו. פירוש שמה המדעי קוֹלֶאוֹפְּטֶרָה הוא ביוונית 'כנפיים בנדן", כלומר, כנפיים מחופות.

חכמינו לא אהבו את החיפושית. היא נחשבה חרק המטמא את המזון. במסכת פרה במשנה נכתב: "נפל לתוכה שקצים ורמשים ונתבקעו או שנשתנו, מראיהם פסולין; חפושית בין כך ובין כך פוסלת, מפני שהיא כשפופרת". במדרש כבר לא מעניקים לחיפושית הנחות. בדיון על הפסוק משמואל א' "מרשעים יצא רֶשַע" נכתב: "יש לו משל ויש לו מקרא. יש לו משל: מה ילדה חפושיתא קרוצי בישא מינה (מה שילדה החיפושית, קרוץ רע ממנה). ויש לו מקרא: מרשעים יצא רשע".

התגלמותו של אל השמש. חיפושית זבל // צילום: GettyImages

שתי חיפושיות זכו לאהבה ולכבוד. הראשונה היא "חיפושית מצרים", שעליה אנחנו לומדים מקמע דמוי חיפושית שהתגלה בחפירות רבות באזור, כולל בארץ ישראל, ומקורו במצאים. המצרים הקדמונים ראו בחיפושית הזבל את התגלמותו של אל השמש, ועיצבו קמיעות בדמותה. קמיעות כאלה התגלו באלפיהם באתרים רבים, לא רק במצרים אלא גם בקדמת אסיה וברחבי אגן הים התיכון. העיתון דבר מדוווח במאי 1938 כי הארכאולוג אלעזר סוקניק, אביהם של יוסף ויגאל ידין, מצא בחפירות תל ג'רישה, היא גבעת נפוליון, "מין חיפושית הנקראת חיפושית מצרים". הקמע הקדום זכה לשם חַרפושית. השם ניתן לו מידי החוקר שמואל ייבין ז"ל, ששילב את שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית.  

החיפושית האהובה והמקודשת מכולן היא זו המכונה "פרת משה רבנו", בזכות צבעה האדום המנוקד בנקודות שחורות. פניה ברגשטיין כתבה עליה שיר: "פרת משה רבנו, בוכה בוכה בקול, נקודה אחת קטנה, חסרה לה מצד שמאל". מקור שמה ביידיש: "משה רבנו קייעלע", ויש קוראים לה גם גם "משיחעלע" – משיח קטן. הרעיון לקוח מן הנצרות, שבה יוחסה החיפושית למרים אם ישו. באנגלית שמה  ladybug, חיפושית הגבירה, הלא היא מרים הבתולה. בגרמנית Marienkafer, בצרפתית  bete a bon dieu - החרק של אלוהים הטוב, וכך ברוסית. אגב, לחיפושית הגדולה מכולם, שאורכה 15 ס"מ, קרויה חיפושית גוליית.

בעקבות בעל החיים הוותיק נוצרה מכונית, הלא היא החיפושית הגרמנית. היא נוצרה בגרמניה בהוראת היטלר, שרצה לעצב את "מכונית העם", ובגרמנית: פולקסוואגן. הכינוי חיפושית הודבק לה  בעיתונות האמריקנית, ובכמה גירסאות; beetle, super beetle, bug וגם kafer. להקת החיפושיות היה אכן שמה המקורי של הלהקה: Silver Beetles, הוא קוצר ונוצר שיבוש מכוון בכתיב: beatles. הסַפָּרים הישראליים של שנות השישים סיפרו שגברברים רבים מן התקופה נכנסו למספרה וביקשו "תעשה לי חיפושיות", על שם התספורת האופיינית לחברי הלהקה. השם הנרדף, bug, הועתק לעולם המחשבים במשמעות תקלה, על פי האגדה שחיפושית חדרה לאחד המחשבים הראשונים שמילאו חללים עצומים, ושיבשה את פעולתה.

מכונית העם // צילום: GettyImages

שאלת השבוע: עץ או פלי

ליאור כותב: "היה לי ויכוח עם מישהו לגבי המשמעות של ‘עץ או פלי’. אני טענתי ש’פלי’ מקביל ל-heads ומייצג את הצד במטבע שפונה אליך ובד’כ מציג את המספר, ואילו ‘עץ’ הוא tails, הצד ‘האחורי’ של המטבע שבו יש בד’כ ציור. כך תמיד זכרתי את זה וידעתי את זה. ואילו הוא טוען ההפך, ש-heads הוא ‘עץ’, ו-tails הוא ‘פלי’. (עץ או פלי, heads or tails). קשה לי להכריע בעניין כי לא מצאתי שום מקור שיבהיר איך המקור העברי, שמבוסס על מטבע ישן שכבר לא קיים, מתחבר למונח באנגלית. אז מהי התשובה הנכונה?" 

'עץ או פלסטיין' הוא סוג של הגרלה המתייחס למטבע מן התקופה המנדטורית, שבצדו האחד צויר עץ, ובשני נמצא הכיתוב הכולל את המילה פלסטיין, וכן המספר הרלוונטי למטבע. 'פלי' הוא קיצור של פלסטיין. זהו פיתוח ישראלי, ואין לו קשר לחלוקה האנגלית. בביטוי האנגלי ראש – head - קשור בכך שבדרך כלל מטבעות, כבר מהתקופה הרומית, נשאו דיוקן ראש של מלך או קיסר. בצד השני היו ציורים שונים, כמו אניות בתקופה הרומית, גביעים וכדומה. במטבע עתיק של עשרה פני היה מצויר אריה בעל זנב גדול, ומכאן נקרא צד זה tail. בכך נרמז גם שיש למטבע צד קדמי וצד אחורי, למרות שבפועל כל אחד מהצדדים הוא קדמי וגם אחורי בהתייחסות לצד השני. כמו כן, אין קשר לציור שעל המטבע לבין הצד שעליו מסומן ערך המטבע. במטבעות בריטיים אפשר לראות מטבעות שראש המלכה בהם מלווה בערך המטבע, ואחרים שלא.

 

• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים

אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרךטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו