שנת 2020 תיזכר בהיסטוריה כ"שנת הקורונה". ההיסטריה, הפאניקה והתבהלה מתחרות על "קדימות", בשפת התקשורת, בידוד הופכת למילת השנה, ואף אחד לא יודע איך באמת הוגים את המילה 'נגיף'. ועכשיו המילון.
בידוד. מילה מחודשת, חלופה למילה הלועזית איזולציה. השורש בד"ד מופיע במקרא: "עם לבדד ישכון" (במדבר), "ציפור בודד על גג" (תהילים). 'איזולציה' הייתה נהוגה בתחום הבריאות, החשמל, הכימיה ועוד. הופעה ראשונה של בידוד רפואי היא בעיתון הארץ משנת 1942, בידיעה על מגפת טיפוס המעיים בירושלים: "סידור בידוד (איזולציה) לילדים חולים". ב-1931 השתמשו במילה 'בידול'. בשנות החמישים מופיע הצירוף 'בידוד בינלאומי'.
הדבקה. העברת מחלות מאדם לאדם. המקור בספר דברים, באיום על עם ישראל בברית ערבות מואב: "יַדְבֵּק ה' בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָֽאֲדָמָה". אבן עזרא כתב: "הצרעת היא מהחוליים הנדבקים מהחולה אל השלם".
היסטריה. ירד ממעמדו כאבחנה רפואית פסיכו-סומטית למונח עממי-תקשורתי. המונח העדכני: הפרעה סומטופורמית. המקור: hustera, יוונית: רחם, בהתייחסות לתופעות שונות שיוחסו ברפואה העתיקה לרחם. שם התואר: husterikos, מן הרחם.
התפשטות. שם הפעולה של הפועל 'התפשט', מופיע בספרות ימי הביניים, בעיקר בהקשרים מופשטים: התפשטות של דעות או מנהגים. הפועל 'התפשט' מופיע במקרא במשמעות הסרת הבגד, ובתלמוד במשמעות התרחבות.
וירוס. יצור שהתגלה במאה ה-19. מקור המילה בלטינית: רעל.
חיטוי. בשימוש המודרני, חלופה לדזינפקציה, טיהור מחיידקים ונגיפים. השורש הוא חט"א, והפועל – לחַטֵא. המקור בתלמוד, כשם הפעולה של הפועל המקראי חיטא: "תחטאני באזוב ואטהר" (תהילים), ופירושו טיהור הטמא מטומאתו. בתלמוד החיטוי נעשה באמצעות זריקת דם קורבן על הטמא.
מגפה. מילה מקראית נפוצה: 26 פעמים בתנ"ך, בעיקר בהתייחסות לדֶבֶר. השורש: נג"ף, שפירושו היכה ופגע.
מסכה. כיסוי פנים לצורכי הגנה או משחק. המקור בספר שמות:" אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה־לָּֽךְ", וכאן במשמעות פסל יצוק, משורש נס"ך, הנקשר ליציקת מתכת. עקב דמיונה של מילה זו למילה הלועזית masque ייחסו לה משמעות חדשה שלא הייתה בשימוש המקראי. זאת גם בהשפעת 'מסך', שהיא מהשורש סכ"ך.
נגיף. מילה מחודשת, מופיעה כחלופה לווירוס מופיעה בעיתונות העברית החל משנות החמישים, בעיקר סביב מגפת שיתוק הילדים. הופעתה הראשונה היא ככל הנראה בעיתון הארץ משנת 1942: "היבלות הרגילות וכמה גידולים קטנים ... נגרמים על ידי נגיף", ותודה לעפר שבת בית-הלחמי. נהגתה נָגיף, אך על פי החלטות חדשות יש להגות נְגיף.
סֶגֶר. מילה מכובסת לעוצר. נכנסה לשימוש רחב בשפה הצבאית-ביטחונית בהתייחסות לשטחי הפלסטינים.
פאניקה. סימפטום רפואי המתבטא בתגובה חרדה מבוהלת ונטייה למעשים לא רציונליים. יוונית: panikos. על שם האל פאן, שנהג להשליט טרור על סביבתו.
קוביד 19. השם הרשמי של הנגיף. קיצור של 'coronavirus disease 2019'.
קורונה. אימת הציוויליזציה, נכון להיום. הוצמד לווירוס המדובר, שהתגלה ב-1960, עקב דמיונו לכתר, בלטינית corona, ובהרחבה: כתר של חלבונים סוכריים.
תבהלה. החלופה העברית לפאניקה ולהיסטריה. בעיתון דבר נכתב ב-1927: "החנויות נסגרו בן רגע, וזמן רב אחרי עבור התבהלה פחדו האנשים לשוב". איתמר בן אב"י כתב בספר זיכרונותיו: "התַבהלה בעירנו עם פרסום הידיעה המרעישה".
נפתלי בנט הציף בה את השיח ב-2016 בעקבות פסילת "גדר חיה" להוראה בבתי הספר: "צריך להרגיע את התבהלה שאחזה בנו". את אהוד ברק כינה מאוחר יותר "נביא התבהלה".
בחירות: נקבה יחיד? נקבה רבים?
יעקב לביא לבקוביץ' כותב: "לאחרונה חווינו מערכת בחירות שלישית בתוך שנה. הביטוי השגור ביותר ברדיו ובטלוויזיה בתקופה זו היה 'בחירות שלישיות', ועכשיו כבר מדברים על 'בחירות רביעיות'. להבנתי - בחירות זהו מאורע יחיד (הגם שיש לו משך), כמו למשל סרט, הצגה, חתונה וכו'. המילה 'בחירות', הינה נקבה-רבים, ומכאן ההקשר המיידי למטבע הלשון - בחירות 'שלישיות', כאשר למעשה הביטוי 'מערכת בחירות' מחזיר את המאורע להיות בגוף יחיד-נקבה, ואז יש לומר - מערכת בחירות שלישית, רביעית וכו'. השימוש הנפוץ בביטוי 'בחירות שלישיות' נראה לי שגוי. מה דעתך?"
השאלה של יעקב נוגעת בתופעה לשונית רחבה הקרויה אליפסיס, ובעברית: הֶשְמֵט. באליפסיס אנחנו מקצרים צירוף לשון, כאשר אחת המילים בצירוף סופגת את משמעות הצירוף השלם. הדוגמאות לכך רבות, ובדיבור חופשי איננו שמים אליהן לב.
למשל:
"הוא משרת בסדיר". ברור לנו שהוא משרת בצבא הסדיר.
"עברתי את הבגרות בהצלחה". הכוונה כמובן לבחינות הבגרות.
"תביא לי קצת מהחמוצים". הכוונה, בדרך כלל, למלפפונים חמוצים.
'בחירות' היא אליפסיס של 'מערכת בחירות', וכיוון שמדובר במילה בנקבה רבים, יש לומר 'בחירות שלישיות', וחלילה גם 'בחירות רביעיות'. הקיצור הזה, כאמור, שייך לתופעה לשונית לגיטימית, ואין אתו כל בעיה או אפשרות לאי הבנה. אם מישהו אומר לנו "עשיתי כמה בחירות גרועות", מן הסתם הוא אינו מתכוון למערכות הבחירות אלא למסלול חייו.
זכאי בדין וזכויות אזרח
פרופ' רחל אליאור כותבת: "האם אתה יודע ממתי משתמשים בעברית במושג זכויות האדם? ומי המציא את המילה זכות/זכויות במובן זה של human right ולא של זכאי - innocent?"
המילה התלמודית 'זכות' עברה כבר בשפת המקורות תהליך של הרחבה משמעות. השורש זכ"ה מופיע כבר בתנ"ך, והוא קשור לניקיון וטוהר, וקרוב לשורש זכ"ך. "מה אנוש כי יזכה" (איוב): מה אנוש כי יהיה טהור ונקי. "זיכיתי לבבי" (תהילים) – טיהרתי את לבבי. 'זכות' נקשרת בלשון חכמים לתחום המשפט: 'דן אותו לכף זכות', ולתחום המוסר: 'זכות אבות', במשמעות צדקה. עם זאת המשמעות התרחבה גם ליתרון או מעלה, דבר מה שהוא קניינו של אדם, כגון בקביעה במסכת בבא מציעא "זכות היא לעבד שיוצא מתחת רבו לחרות".
גם הפועל זכה נקשר בתלמוד לדבר מה שאדם ראוי לו: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". סימן ראשון למשמעות המקובלת היום נמצא כבר בספרות ימי הביניים. רמב"ם כותב: "שאין אתה בעל זכות בבית זה יותר ממני". רשב"א כותב: "נפתלי בן שמעון מת קודם נישואיה, ולפני מותו נתן זכותו לאברהם".
המשמעות של 'זכות' במובן right מופיעה אכן בעברית החדשה, בניסיון למצוא לחלופה עברית למהלכים בארצו אירופה שקבעו את זכויות האדם כערך, אך השימוש במילה הוא התפתחות ממשמעות 'זכות' כקניין מוסרי המופיעה בתלמוד, וממשמעות הקניין המשפטי המופיעה בימי הביניים. השימוש החדש מופיע במחצית השנייה של המאה ה-19 בעיתונות ההשכלה והתחייה.
כך מופיע הביטוי 'זכות אדם' אצל י"ל גורדון: "ויגרשוה מהסתפח בנחת זכות האדם". לילינבלום משתמש במאמרו "מי הוא בן חורין" במונח כמה וכמה פעמים: "אם כן, האדם ששכלו נתפתח כל צרכו, יודע את הטבע ומכיר בזכות האדם, הוא יוכל להרגיש רגש חזק כנגד הטבע". כך גם 'זכויות אזרח'.
אברהם שלום פרידברג כותב בסיפורו "הענק" משנת 1878: "מולדתם אשר יולידו אחריהם חפים יהיו לנפשם, רק זכות אזרחים לא תהיה להם אם לא בדתנו יחיו". בעיתון הזמן משנת 1905 נכתב: "כי היהודי ככל אחד מאזרחי ארץ רוסיה יש לו כל זכויות אדם". ובן יהודה מגדיר במילונו: "זכות אדם – השתמשו בזה בזמן החדש למושג הזכות הטבעית שיש לכל אדם לראות במדינה מחוקי הצדק הישר והחרות".
הופכים את הקערה על פיה
גיל כותב: "בנימין נתניהו אמר בנאום הניצחון 'הפכנו את הקערה על פיה'. בוודאי, כשאר הופכים את הקערה תכולתה מתפזרת, דבר שאינו חיובי כלל. גם במקור בספר איוב הפיכת הצלחת מגיעה אחרי מחיקת ירושלים מעל פני האדמה. אבל היום, כפי שנתניהו השתמש בביטוי, אין לו - לביטוי - פן שלילי במיוחד, אלא הוא רק מציין שינוי מהותי בנסיבות. מדוע איבד הביטוי את משמעותו השלילית?"
הביטוי 'הפך את הקערה על פיה' משמעותו היום כמו בעבר שינה באופן קיצוני את פני הדברים. ההקשרים במקורות בדרך כלל שליליים, כלומר: שינוי לרעה. המקור בספר מלכים: "וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת, מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ". הדימוי כאן מתייחס להתרוקנות מוחלטת, על פי הנוהג להפוך קערה לאחר שסיימו לאכול כל מה שנותר בה.
במסכת בבא בתרא נכתב: "מאי קאמר? ... ארץ ניתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה, אם לא איפו מי הוא. אמר רבא: ביקש איוב להפוך קערה על פיה". כאן לפי רש"י ורבנו גרשם הוראת הניב הרס ושינוי גמור, מתוך כוונה לערער את האמונה במשפט הצדק של האלוהים. פרץ סמולנסקין כותב במאמרו "עת לטעת": "לוּ ידעו לחתור חתירה מתחת כיסא כבודם של הרבנים בלי כל שאון ורעש, כי אז הפכו כרגע הקערה על פיה". כמו בניבים אחרים גם השימוש שעשה נתניהו ועושים אחרים בניב אינו מחויב להקשר שבו נוצר, וניתן להשתמש בו במשמעות ניטרלית או חיובית.
איש ריבה ומדונה והשחצן המחצן
דוד בן נחום כותב: "בימים אלה מלאו 120 שנה להולדתו של אברהם שלונסקי. 120 שנה להולדתו. הנה סיפור ששמעתי מאבי ז"ל דניאל בן נחום. י"ל ברוך ביקר פעם בחריפות את שיריו של שלונסקי ואמר ש'אינם ראויים למאכל כלב'. בתגובה אמר לו שלונסקי: 'אל תאכל!'. י"ל ברוך קצת הופתע מתגובתו החריפה של שלונסקי ואמר לו: 'הרי אתה יודע שאני איש ריב ומדון'. 'באמת?' תהה שלונסקי, 'ואני חשבתי שאתה איש ריבה ומדונה'.
נוסף לכך, אבא סיפר לי שכשתרגם משהו מרוסית נתקל בביטוי שמתאר אדם גס רוח ותוקפני, אולי קצת אלים, אבל לא ממש פושע. הוא לא הצליח למצוא תרגום קולע. במצוקתו פנה לשלונסקי, שמיד המציא ביטוי חדש: 'שחצן ומחצן'".
• בגלל הקורונה: צפו - מי נמנע מהבירה?
• קירה נייטלי: "לא אופיע יותר בעירום"
• תקועים בבידוד? קבלנו המלצות לבינג'
• מנטע עד אביבית: אלה המפורסמים שנמצאים בבידוד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו